גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב
ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

נסו רגע להתרכז ולהיזכר מה היה הפוסט האחרון ששיתפתם ברשתות החברתיות, אפילו בין כמה חברים. מה גרם לכם לשתף אותו? כמה מחשבה הקדשתם לשאלות כיצד נולד הפוסט, את מי הוא משרת או מדוע דווקא הוא נחת אצלכם בפיד עכשיו? ד"ר אלמוג שמחון, ראש המעבדה לפסיכולוגיה חברתית חישובית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, חוקר את השאלות האלה ומנסה לפתח "חיסונים" נגד שיח מקטב.

ניתוח | ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב-70 מיליארד דולר ביום אחד
בדרך לשווי של 2 טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

"אני חוקר את השיח המוסרני־רגשי ברשתות החברתיות", אומר שמחון. "שיתוף של תוכן מוסרני־רגשי, שנוצר על ידי אנשים מהמחנה שלנו, שאנחנו סומכים עליהם, עם אנשים אחרים באותו מחנה - זה חלק מהטבע האנושי, אלא שהרשתות החברתיות מאפשרות למצב הזה לצאת משליטה, וגורמים חיצוניים לחברה שלנו מנצלים את זה".

 

למה הכוונה בשיח מוסרני־רגשי?
"סוג השיח הזה משתמש במילים מאוד טעונות רגשית כדי להעביר מסר של שיפוט מוסרי כלפי האחר, בין היתר כלפי מחנה פוליטי אחר.

"השיח המפלג ביותר הוא שיח מוסרני־רגשי המתנהל בתוך תיבת תהודה. כשאני רואה פוסט מוסרני־רגשי שתואם את הדעה הפוליטית שלי, יש סיכוי גדול יותר שאשתף אותו, וכיוון שיש יותר סיכוי שאשתף אותו, האלגוריתמים של הרשתות החברתיות גם אוהבים את הפוסטים האלה ומציפים לי אותם יותר".

נראה שהשיפוט המוסרי והרכיב הרגשי החזק מקשים על שני הצדדים בדיון להידבר. "סוג השיח הזה עומד בבסיס מנגנון הקיטוב", מבהיר שמחון.

כשכל אכזבה הופכת ל"דיכאון"

שמחון משתמש בכלי חישוב מתקדמים כדי לנטר כמויות גדולות של מידע, בעיקר מהרשתות החברתיות. ב־2016, כשעבד על הדוקטורט שלו, הוא פיתח כלי שאוסף כאלף פוסטים ברשתות חברתיות (בעיקר X, אז טוויטר) בשעה. "זו דרך חדשה לחקור פסיכולוגיה אנושית", הוא אומר.

שמחון ביקש אז לחקור את התגובה הרגשית של הציבור לבחירות בארה"ב. "היינו בטוחים שהילארי קלינטון תיבחר, וחשבנו שיהיה מעניין לבחון איך מצביעי דונלד טראמפ מתמודדים עם זה", הוא מספר. וזה בדיוק מה שהוא עשה, רק הפוך - בסוף טראמפ נבחר, ומי שנאלץ להתמודד עם ההפסד היה המחנה הדמוקרטי. "אנשים היו בהלם", אומר שמחון, "ותהיתי אם הפסד פוליטי כזה יכול להוביל לדיכאון".

התוצאות היו מפתיעות. "בוחרים דיברו ברשתות על דיכאון, אבל כאשר השווינו בין הרגשות שהביעו מצביעי המפלגה הדמוקרטית ב-2016 ל-2018, בלי קשר לבחירות, לא באמת ראינו הבדל. לא מצאנו הבדל גם בחיפושים אחר קבוצות תמיכה נגד דיכאון בגוגל, או אפילו בצריכת תרופות. לא היה הבדל בין ליברלים ללא ליברלים, ולא בין הרגשתם של אותם ליברלים לפני ואחרי הבחירות, אף שהחוויה הנתפסת שלהם הייתה שיש שינוי".

 

מה יכול לגרום להם לחשוב שהם בדיכאון גם אם הם לא?
"אנחנו חושבים שזה חלק מהמבע של חברה מפוררת ברשתות החברתיות. אחד המאפיינים הוא שיח של פתולוגיזציה. אני לא מאוכזב או עצוב, אלא בדיכאון, הכול מאוד מוגבר".

בעקבות הממצאים האלה, שמחון החליט לחקור את התופעה של שיח מקטב ברשת. "המטרה הייתה לבחון מה קורה לשיח ברשתות אחרי פיגועים, או אחרי איום קיומי. עימתנו זו מול זו שתי תיאוריות על תגובות לחרדה, שגוזרות ניבויים סותרים", אומר שמחון. תיאוריה אחת מנבאת שחרדה, שעלולה ליצור תחושת חוסר ודאות, תוביל להתבטאויות זהירות ופחות נחרצות, ותיאורה אחרת מנבאת שחרדה תפעיל מנגנון פיצוי שיגרום לנו דווקא להירתע ממורכבות. לתיאוריה הזאת קוראים "ניהול האימה".

המחקר של שמחון אישש את תיאוריית ניהול האימה. "בחנו את התגובות אחרי 15 פיגועים בארה"ב ובבריטניה, והשווינו אותן לתגובות שבוע לפני הפיגוע. ראינו שאחרי הפיגוע אנשים מדברים באופן מאוד דוגמטי. ישנה הקצנה חזקה של השיח, ואנשים מדברים על המצב הפוליטי במונחים של פתולוגיה".

המחקר הזה גרם לשמחון לעבור סופית ממחנה חוקרי הדיכאון למחנה של חוקרי הקיטוב הפוליטי. "המטרה שלי ושל שותפיי הייתה ליצור מערכת שיודעת להצביע על ציוץ או פוסט ולדרג עד כמה הם מקטבים. הגענו לרשימה של מילים מקטבות ומילים מקרבות".

אילו מילים סומנו כמקטבות?
"בארה"ב, למשל, המילים שחיתות, אלימות, משוגעים, מטומטמים, פושע".

בארץ זה בטח משהו כמו אנרכיסטים, פשיסטים, טרלול.
"משהו כזה, כן".

בוטים זרים שזורעים כאוס

שמחון השתמש בכלי שפיתח כדי לאשרר את מה שגורמים רבים חשדו בו זה זמן רב: בוטים רוסיים מנצלים את הרשתות החברתיות כדי להעמיק את הקיטוב.

"טוויטר כבר החלו לסמן באותה תקופה ציוצים, שלפי המידע שברשותם הגיעו מגורמים עוינים. ידענו שישנה טענה שטרולים רוסיים רוצים לשבש את הבחירות בארה"ב, ורצינו להבין באיזו שפה הם משתמשים כדי לעשות זאת, ומה הם מנסים להשיג.

"התפיסה אז הייתה שאולי הקרמלין ינסה לשדל את הציבור האמריקאי להיות בצד מסוים של המפה. נאמר תחילה שהם פרו־טראמפ. אז ראינו שהם אכן פרו־טראמפ, אבל הם גם פשוט פרו־קיצוניות.

"הם התבטאו בקצוות הקיצוניים של השיח הפוליטי, אבל לא רק סביב הבחירות. בתקופת הקורונה הם יצרו שיח קיצוני בעד ונגד. כך גם בתקופת מהומות Black Lives Matter הם התבטאו מאוד בעד או מאוד נגד. לא רק שהם התמקמו בצדדים הקיצוניים של הדילמות, אלא גם השתמשו בשפה הרבה יותר קיצונית, מוסרנית־רגשית, מזו שהשתמשו בה אנשים שאינם בוטים".

הבוטים ניסו ליצור תחושה שהם "קולות מהשטח", ואכן רבים קוראים ציוצים בטוויטר ומרגישים שיש לנו מגע ישיר עם רחשי הלב של הציבור. "אבל לפעמים במקום את המציאות ואת השטח, אנחנו דוגמים קמפיין של טרולים חיצוניים", אומר שמחון.

מה בדיוק הם מנסים להשיג?
"לפרק את החברה. מאוד מעניין לראות את זה, אבל גם מערער. אפשר לראות פה ממש בעיניים איך משחקים ברגשות ובתפיסות העולם של האנשים".

איך אתה יודע שזה בוט, מלבד הניסוח הקיצוני?
"אנחנו רואים קבוצה של חשבונות שנוצרו באותו זמן, שמשתמשים בניסוחים מאוד דומים ומהדהדים זה את זה".

והם מגיעים כולם מרוסיה?
"מרוסיה, מאיראן, מונצואלה".

האלגוריתם מספק את הטבע האנושי

נראה שהחברות המפעילות את הרשתות החברתיות מודעות לכך. מדוע הן לא עוצרות את התהליך הזה? הרי גם הן חלק מהחברה שמנסים לפורר.
"אין להן אינטרס כלכלי. בפייסבוק טוענים שהאלגוריתם שלהם הוא לא זה שאחראי להדהוד התוכן המקטב. במשך שנים, בפייסבוק הגבילו את המחקר שניתן לעשות עם הנתונים שלהם, אבל סביב יולי האחרון הם חברו לקבוצת חוקרים מהשורה הראשונה בתחום ופרסמו סדרת מחקרים בכתבי העת Science ו־Nature. הם ניסו לבחון את השפעת השיח הפוליטי במערכת שלהם על האווירה לקראת הבחירות, והראו כמה דברים מעניינים.

"בתקופת בחירות, אם מראים לציבור פיד כרונולוגי, כלומר כזה שלא 'טופל' כך שתוכן פוליטי או מעורר רגשות עזים יעלה אל פני השטח, נראה שהציבור בכל זאת מחפש את התוכן הזה. אולי כבר התרגלנו לזה. פיד כרונולוגי מביא בסך הכול לפחות מעורבות, פחות תגובות ושיתופים, אבל אם כבר נחשפתי לתוכן פוליטי בפיד הכרונולוגי, אני אתייחס אליו יותר מאשר אל תכנים אחרים, במעין מנגנון של פיצוי.

"נראה שזה לא כל כך פשוט לתכנן פלטפורמה 'מיטיבה'. בני האדם אולי קצת מתנגדים לזה, ואם פייסבוק למשל תיצור פלטפורמה כזו נגד הנטייה האנושית, אולי הציבור פשוט יימשך יותר לרשת חברתית אחרת. יש לזה השלכות שקשה לצפות".

לטענתם לא האלגוריתם אשם, הוא פשוט נותן לנו את מה שאנחנו רוצים.
"פרופ' ויליאם ברודי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב קורא לתוכן שאנחנו מחפשים תוכן PRIME (Prestigious Insider Moral Emotional), כלומר, תוכן רגשי־מוסרני מאנשי פנים שהם משפיעני הקבוצה. הסיבות לכך שהמוח האנושי אוהב את התוכן הזה הן כנראה אבולוציוניות.

"זה בדרך כלל אכן בריא לנו להאמין לאנשים מוערכים ובעלי ניסיון מתוך השבט שלנו. הבעיה היא שהמנגנון של הרשתות החברתיות מהדהד ומכפיל את התופעה הזאת בכמה וכמה סדרי גודל, וזה מסוכן, עם ובלי שגורמים עוינים רוכבים על הגל הזה לצורכיהם".

תהליכי הקצנה קרו גם לפני הרשתות החברתיות. למשל, בתחילת המאה ה־20, כשפתאום מדינות רבות הפכו לדיקטטורות פאשיסטיות. האם היה איזשהו שינוי טכנולוגי או תקשורתי שהוביל את התהליכים האלה גם אז?
"זה לא התחום שלי. מדברים על המהפכה התעשייתית כגורם שהוביל למלחמות של תחילת המאה ה־20, אבל אז לא ראינו כזה סדר גודל של מניפולציות חיצוניות על המבנה החברתי. זה כנראה נעשה גם אז, אבל היום זה הרבה יותר קל".

להפיץ שקר ועדיין להיחשב לאדם כן

מחקר חדש יותר של שמחון בחן כיצד פוליטיקאים משתתפים בחגיגת הקיטוב. "בחנו חברי פרלמנט וקונגרס בארה"ב, בבריטניה ובגרמניה, וראינו שאכן יש שיתוף של תכנים עם מידע שגוי על ידי פוליטיקאים, ושבאופן עקבי הצד הימני של המפה הפוליטית מפרסם יותר תכנים כאלה. זה ממצא שחזר על עצמו בכמה מדינות".

הם עושים זאת בכוונה? בידיעה שמדובר בפייק?
"יש כאן איזו תפיסה כפולה של האמת - האם אני מדבר את האמת העובדתית או את 'האמת שלי'? אם אני מפיץ מידע שגוי אבל עושה זאת בשמה של עמדה מוסרית שאני תומך בה מעומק הלב לכאורה, ציבור גדול יתפוס אותי כאדם כן. זה נקרא Belief Speaking, וזה איזשהו שער שדרכו הפוליטיקאים מפיצים מידע לא אמין.

"לפעמים חוסר קשב מוביל אנשים לשתף תוכן בלי לבדוק, ולפעמים אנשים חושדים שאולי הם משתפים תוכן קונספירטיבי, אבל מוכנים לעשות זאת כל עוד זה משרת את האינטרס שלהם".

איך תשתלב הבינה המלאכותית בכל הקלחת הזאת?
"אנחנו חוקרים את זה ממש כעת. גילינו שהבינה המלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר. בהשראת שערוריית קיימברידג' אנלטיקה, (חברת ייעוץ פוליטי שהייתה מעורבת בקמפיין הברקזיט ובקמפיין של טראמפ ונחקרה על השיטות שלה לפלח קהל יעד - ג"ו), ערכתי מח קר שבחן את היכולת של בינה מלאכותית לפלח קהלי יעד באופן מאוד מדויק.

"בחברה טענו שהם יכולים להשתמש בכלי בינה מלאכותית וביג דאטה כדי להתאים מסרים פוליטיים לאנשים מסוימים. הם טענו שהם יכולים להכיר את האישיות של אדם המתבטא ברשתות החברתיות לא פחות טוב מבן או מבת הזוג שלו.

"אז כדי להבין אם כלי כזה הוא בר ביצוע ואפקטיבי, החלטנו ליצור אחד כזה בעצמנו. התמקדנו רק בתכונה אישיותית אחת, פתיחות לחוויה. מיינו נבדקים בניסוי לפי מדד של פתיחות לחוויה, ונתנו לכלי בינה מלאכותית לייצר תכנים מותאמים לפי אישיות. וראינו שכאשר ישנה תאימות, הנבדקים באמת משתכנעים יותר".

מדוע זה מסוכן במיוחד?
"פרסום משכנע תמיד היה קיים, ואנשי מכירות או פעילים פוליטיים יכלו בשיחה של אחד על אחד להתאים את המסרים המשכנעים לאישיות של אדם, אבל היום זה קורה בקלות ובמהירות רבה, בסקאלות ענקיות. אם קודם לכן היה לנו תוכן מזוהם, עכשיו יש לנו תוכן מזוהם וסינתטי ומכוון אישית, שהוא גם מאוד מאוד משכנע. אנחנו חייבים להתחיל להגן על עצמנו".

איך אפשר התגונן?
"מבחינת הפלטפורמות, היו כמה מהלכים שהחלו בתקופת הקורונה, כמו סימון ידיעות מסוימות כפייק ניוז. יש מקום לפעילות של הרגולטור, אבל לא בטוח שלרגולטור שמגיע מתוך המערכת הפוליטית יש תמיד אינטרס לנקות את השיח".

ההבדל בין יריבות פוליטית לקיטוב

התשובה האמיתית נמצאת בתוכנו, כנראה. שמחון היה רוצה להזהיר את הציבור משיתוף לא מודע של מידע מקטב או לא אמין. "עצם חשיפת המניפולציה היא קצת כמו חיסון לציבור, שמאפשר לו לבנות עמידות בפני המהלכים הללו", הוא אומר.

במחקר נוסף שהיה שותף לו, אומנו נבדקים לזהות מניפולציות ומידע לא אמין, והם אכן נמנעו משיתוף של תכנים כאלה. "עזרנו להם להבדיל בין תוכן מקטב פוליטית שהוא חלק מהדמוקרטיה - כי חברות דמוקרטיות צריכות שיהיו בהן אידיאולוגיות מתחרות, זה חלק מהשיטה - לבין תוכן עם קיטוב רגשי ושנאה כלפי קבוצת החוץ. כאשר יש קיטוב רגשי ושנאה, פתאום החברה עושה דברים מוזרים, כמו לנסות למנוע מהילדים שלה לבוא במגע עם אנשים מהצד האחר, או לארגן את שכונות המגורים כך שתהיה בהן הפרדה על בסיס אידיאולוגי".

במסגרת תוכנית ה"חיסון" צפו הנבדקים בסרטון על ההשפעות של תוכן מקטב על הדמוקרטיה ועל החברה, והחוקרים הציגו להם מאפיינים של תוכן מקטב: טיעונים לא קוהרנטיים, דיכוטומיות מזויפות (כלומר, הצגת שתי אפשרויות זו מול זו כאילו אין אפשרות לשלב ביניהן או לבחור אופציה שלישית), טענות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, או טענות "שעיר לעזאזל", כלומר האשמת יחידים או קבוצות בתהליכים או אירועים שלא בהכרח קשורים אליהם.

החוקרים הראו שהקבוצות שהשתתפו ב"תוכניות החיסון" בבריטניה סביב הברקזיט ובארה"ב סביב חוקי ההפלות, הפגינה פחות מעורבות בתכנים מקטבים.

בימים אלה, עורך שמחון מחקר נוסף, על השיח ברשתות אחרי 7.10. "כשחברה מאוימת כל כך מבחוץ, יש בדרך כלל התכנסות סביב ערכים משותפים. קוראים לזה Rally around the flag. אבל לאירועי 7.10 קדם שבר גדול מאוד בחברה הישראלית, שרואים אותו עד היום. אז מה יותר חזק? ההתכנסות סביב הדגל או השיח המפלג? האם ההתכנסות היא של כולנו יחד או של כל קבוצה בחברה הישראלית בתוך עצמה? אין לנו עדיין תוצאות, אבל בינתיים התרשמנו שיש עלייה גם בסולידריות וגם בעוינות בו זמנית".

עוד כתבות

טורטליני מלוחייה. מנה מזיכרונות הליקוט של הילדות / צילום: חיים יוסף

המסעדה התל אביבית שמציגה אלגנטיות אירופאית עם טוויסט מקומי

חברי הילדות שגדלו בעמק יזרעאל עומדים מאחורי המטבח הקלאסי המשודרג של אלנה, ומציעים מנות שהן בול מה שצריך למפלט מושלם

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך / אילוסטרציה: Shutterstock

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך

האם יש לשלם דמי תיווך אף שפעולות התיווך הופסקו ביוזמת המוכרים ולאחר זמן התנהל מו"מ ישיר בין המוכרים לקונים?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הוועדה לבחירת שופטים בחרה 28 שופטים ורשמים חדשים

16 שופטים נבחרו לבתי המשפט לענייני משפחה, תעבורה ולבתי משפט השלום, ו־12 רשמים בכירים מונו במרכז, בדרום ובצפון ● בבימ"ש השלום ובביהמ"ש המחוזי בירושלים טרם מונו שופטים בשל מחלוקת על זהותם ובשל דרישתו של לוין שכל המינויים יהיו בהסכמת כל חברי הוועדה, על אף שהחוק לא מחייב זאת

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel / צילום: אלן ציפלסקי

שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע

שיחה עם ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel ● על הסדר העולמי החדש, הבחירה בין המחנה האמריקאי לזה הסיני, מה מסוכן במכוניות החשמליות שמגיעות מסין ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב ● האזינו

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

תצוגה מקדימה למכירת תיקי בירקין בלונדון. המחיר מגיע למאות אלפי דולרים / צילום: Reuters, Yui Mok

ההשקעה המפתיעה שזינקה יותר מזהב בעשור האחרון

מי חשב שלקוחות נובורישים יסכימו להוכיח שהם ראויים לרכוש תיק, לחכות ברשימה המתנה אינסופית ולשלם עשרות אלפי דולרים? אלא שזה לא תיק, זה בירקין, והוא עשוי להתגלות כהשקעה הכי משתלמת בשוק

הביטלס / צילום: ap

על אחיזה קטנה נוספת באגדת הביטלס, באיחור של 50 שנה


הסרט Let It Be, שצולם בזמן ההקלטות האחרונות והדרמטיות של הביטלס כלהקה, עלה לאחרונה בדיסני פלוס ● הסרט צולם כבר בשנות ה-70 אך כעת הוא חוזר למסך באיכות צפייה וסאונד נדירות

מנת כתף טלה של נסרין מנאסרה / צילום: נסרין מנאסרה

בחצר בית בכפר ערבי בגליל מצאנו את ארוחת הצהריים המושלמת

כנסייה צבעונית במיוחד, מסעדה שמגישה עוף לוהט מהטאבון וקובה נייה שהיא מעדן, סדנה לקליעת שרפרפים ומיזם נשי שלא יאפשר לכם לעזוב בידיים ריקות ● ביקור בכפר ריינה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: חולצו גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר ועמית בוסקילה

הגופות חולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה ● סמל בן אבישי, מנהריה, מפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ● צה"ל מאשר - חוסל בכיר בארגון טרור בלבנון שעבד עם חמאס ● לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה ● בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל ● עדכונים בולטים

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

יעל דיין / צילום: איל יצהר

חה"כ לשעבר יעל דיין הלכה לעולמה

לאחר שנים רבות של פעילות ציבורית וחברתית, יעל דיין נפטרה בגיל 85 • דיין, בת למשפחת ה"אצולה" הישראלית המפורסמת, התפרסמה גם כסופרת וכפעילה למען השלום במגוון מסגרות, וכיהנה עד לשנת 2013 במועצת עיריית תל אביב - שם שימשה גם כסגנית ראש העירייה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

יורשים לא צורפו להליך שהכריע בזכויות על קרקע. מה קבע העליון?

העליון פסק כי קרקע בנווה צדק תירשם על שם בנו של בעל קרקע שהלך לעולמו - אך הדיון הוסתר מצאצאים נוספים שלו ● אישה ביקשה להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך משפחתו הציבה בפניה תנאי לפיו עליה לוותר על זכויות ממוניות ● אדם ערך הסכם להחלפת קרקעות עם המדינה, אך קיבל פחות משליש מהשטח שהתחייבה לו

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות