נתונים מדאיגים לגבי מערכת המשפט הישראלית

ישראל מדורגת במקום הראשון באירופה במספר עורכי הדין ל-100 אלף תושבים ■ הסיבה העיקרית לעומס הכבד נחשפת בדוח: מספר השופטים בארץ ביחס לגודל האוכלוסייה נמוך ביותר מחצי מהכמות הממוצעת של השופטים באירופה

שופטי העליון / צילום: אלון רון
שופטי העליון / צילום: אלון רון

אחד התנאים לקיומו של משטר דמוקרטי ותקין הוא מערכת משפט יציבה וטובה שבכוחה לשמור על הסדר הציבורי ועל תקינות עבודת רשויות השלטון, לצד סיוע בשמירה על חיי כלכלה תקינים ויעילים. בישראל, מערכת המשפט היא דומיננטית מאוד והיא קובעת במידה רבה את סדר היום הציבורי. די להעיף מבט בכותרות העיתונים מדי שבוע, כדי להיווכח בכך.

ואולם, היכן עומדת מערכת המשפט הישראלית ביחס למערכות משפט במדינות המערב? דוח השוואתי שהוציאה לאחרונה הוועידה האירופית ליעילות הצדק, שעיקריו מתפרסמים כאן לראשונה, חושף נתונים מדאיגים למדי על מצב מערכת המשפט בארץ ביחס למערכות המקבילות באירופה (מדינות מועצת אירופה), לצד נתונים חיוביים יותר. הנתונים על מערכת המשפט בארץ נאספו על ידי מחלקת המחקר של הרשות השופטת, תוך שיתוף פעולה עם גורמים נוספים.

נתחיל בממצאים המדאיגים, אפילו מדאיגים מאוד: לפי דוח הוועידה האירופית ליעילות הצדק לשנת 2012, מספר השופטים בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה נמוך ביותר מחצי מהכמות הממוצעת של השופטים במדינות אירופה; מאידך, מספר התיקים האזרחיים לנפש שנפתחים מידי שנה בישראל הוא כמעט פי שתיים מהממוצע במדינות אירופה.

הדוח מדרג את ישראל במקום ה-34 מתוך 42 מדינות, ביחס של מספר השופטים לגודל האוכלוסייה. לפי הדוח, בישראל ישנם 8.2 שופטים ל-100 אלף תושבים, לעומת ממוצע של 20.9 שופטים ל-100 אלף תושבים במדינות מועצת אירופה. לשם ההשוואה, בסלובניה, שממוקמת במקום הראשון ישנם 47.1 שופטים על כל 100 אלף תושבים, ביוון - 23.3, בפולין - 26.2, בשווייץ -15.8, בהולנד - 14.4, בצרפת - 10.7 ובאיטליה - 10.6. מדינות כמו דנמרק מדורגות אומנם אחרי ישראל מבחינת כמות השופטים ביחס למספר התושבים, אך כפי שיפורט בהמשך, במדינות אלו כמות התיקים שבהם נדרשים השופטים לדון היא קטנה יותר מכמות התיקים שבה נדרשים לדון שופטי ישראל.

הישג בקצב סילוק התיקים

הדוח, בחן, כאמור, גם את מספר התיקים האזרחיים לנפש שנפתחים מדי שנה בישראל ובמדינות אירופה. בפרמטר זה ממוקמת ישראל, "מדינת עורכי הדין" שבה "הכול שפיט", במקום הרביעי עם 4,490 תיקים ל-100 אלף תושבים; זאת, לעומת ממוצע של 2,440 סכסוכים אזרחיים בערכאה ראשונה ל-100 אלף תושבים שנפתחו במדינות אירופה. קצב סילוק התיקים האזרחיים הממוצע במדינות אירופה הוא 104.2%, וקצב הסילוק החציוני עומד על 100.5%. בישראל, קצב סילוק התיקים האזרחיים בערכאה הראשונה עמד בשנת 2012 על 100.8%.

כאשר מסתכלים על כמות התיקים שנפתחים בארץ ולוקחים בחשבון את כמות השופטים שנדרשים לדון בתיקים הללו, מבינים עד כמה התלונות של מערכת המשפט על עומס עבודה, הן מוצדקות. הכמות הגדולה של התיקים המוגשים לבתי המשפט, לצד מספרם הרב של עורכי הדין הרשומים, מעידים על ממדי תרבות ההתדיינות המשפטית בישראל. לעומס התיקים על השופטים יש השלכות שליליות רבות. כך, למשל, הצדדים מחכים לעתים חודשים ארוכים ואף שנים כדי לקבל את יומם בביהמ"ש או, בתום ההליך, כדי לקבל פסק דין. העומס גורם, בין היתר, גם ללחץ רב על השופטים מצד ראשי המערכת ולעתים הם עושים כמעט הכול כדי לשכנע את הצדדים להגיע לפשרות ולהסכמות ביניהם, שייתרו את הצורך בדיון והכרעה.

רק בשלוש מדינות - אנדורה, רומניה והונגריה - נפתחו ב-2012 יותר תיקים אזרחיים לתושב, מאשר בישראל. ואולם, כמות השופטים ביחס לאוכלוסייה הכללית בשלוש המדינות הללו היא גבוהה הרבה יותר, ולכן עומס התיקים הוא נמוך יותר. בעוד שבישראל ישנם, כאמור, 8.2 שופטים על כל 100 אלף איש, באנדורה ישנם 31.5 שופטים על 100 אלף תושבים, ברומניה - 20.2 ובהונגריה - 27.9. למרות מספרם הנמוך של השופטים, הנתונים מעידים על כך שמערכת המשפט בארץ מצליחה להתמודד בכבוד עם עומס התיקים המגיעים לפתחה, כאשר קצב סילוק התיקים גבוה מ-100%.

נחמה נוספת ניתן למצוא בסיכום אליו הגיעה לאחרונה הנהלת בתי המשפט עם אגף התקציבים באוצר, על הגדלת מצבת השופטים. אם הסיכום יתממש, הדבר עשוי לאפשר למערכת בתי המשפט להיטיב את השירות הניתן לציבור.

התקציב: 1.424 מיליארד שקל

וכעת לנתונים המעודדים יותר: לפי הדוח, התקציב השנתי של מערכת המשפט בישראל בשנת 2012 דומה בשיעורו לממוצע במדינות אירופה. התקציב עמד על 1.424 מיליארד שקל, שהם כ-173 שקל לנפש (כ-35 אירו). מספר זה דומה למדי לממוצע התקציב של מערכות המשפט במדינות מועצת אירופה, העומד על 172 שקל לנפש בשנה. ישראל ממוקמת במקום ה-14 המכובד מתוך 37 מדינות בגובה התקציב השנתי של מערכת המשפט ביחס למספר התושבים. ראשונה מבחינת גודל התקציב נמצאת מערכת המשפט בשוויץ, שמתוקצבת ביותר מ-120 אירו לתושב; ושנייה - גרמניה, שמתוקצבת ביותר מ-100 אירו לתושב. המדינות שבהן התקציב השנתי של מערכת המשפט הוא הנמוך ביותר הן אזרביג'ן, אלבניה, ארמניה, גאורגיה ומולדובה. בחמש המדינות הללו מתוקצבת מערכת המשפט בפחות מ-10 אירו לנפש.

פרספקטיבה השוואתית נוספת מתקבלת בדוח באמצעות בחינת תקציב מערכות המשפט ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כאשר בוחנים את התקציב השנתי של מערכת המשפט ביחס לתמ"ג בכל אחת מהמדינות, עולה כי בישראל, התקציב השנתי למערכת המשפט היווה 0.14% מהתמ"ג. זאת, לעומת ממוצע של 0.21% במדינות מועצת אירופה. באופן כללי ניתן להצביע על כך שהמדינות בהן האחוז היחסי מהתמ"ג נמוך מ-0.2% מתאפיינות בתמ"ג גבוה (כדוגמת נורבגיה, שוויץ, דנמרק ושוודיה) או גבוה מהממוצע (כדוגמת ישראל, סקוטלנד, ואנגליה-ווילס).

בנוסף, הדוח משווה את חלקם היחסי של כל אחד מרכיבי התקציב מתוך סך תקציב מערכת המשפט. החלק הארי של התקציב ברוב מערכות המשפט האירופיות מיועד לתשלומי שכר הברוטו לעובדי המערכת. הדוח מעלה כי בישראל, שיעור רכיב זה מתוך סך התקציב הוא 67.7%, וזאת בדומה לממוצע בכלל מדינות אירופה (70%); 6.3% מתקציב מערכת המשפט בישראל מושקע במערכות המחשוב (כולל התקנה, ציוד ותחזוקה של מערכות אלו) - אחוז הגבוה מהממוצע ומהחציון במדינות מועצת אירופה (3.1% ו-2.2% בהתאמה); 0.5% מתקציב מערכת המשפט בישראל מיועד להכשרות וללימודים, נתון השווה לחציון רכיב זה במדינות אירופה, אך נמוך מהממוצע (0.9%).

50% ממשרות השיפוט בידי נשים

הדוח מתייחס גם להכנסות לאוצר המדינה מאגרות שנגבות בבתי המשפט ומעלה כי בישראל, ההכנסה השנתית מאגרות בית משפט (ללא קיזוז החזרי האגרות) עמדה על 394 מיליון שקל, שהם כ-27.7% מתקציב מערכת המשפט לאותה השנה. נתון זה דומה לממוצע במדינות מועצת אירופה, בהן ההכנסות מאגרות מהוות 26.4% מהתקציב השנתי של מערכות המשפט.

הוועידה האירופית ליעילות הצדק בדקה גם מהו השיעור הממוצע של הנשים השופטות מבין כלל השופטים במדינות מועצת אירופה ב-2012. הבדיקה העלתה כי מחצית מכלל השופטים בישראל הן שופטות. זאת, בדומה לממוצע במדינות אירופה שעומד על 49% נשים שופטות מכלל השופטים. הפערים בין המדינות בהיבט זה הן גדולים. באזרבייג'ן למשל, השוכנת בקווקז, רק 10.5% מבין כלל השופטים הן שופטות נשים; באנגליה-ווילס - רק 25.2%; ובטורקיה 34.4% מהיושבים בדין הן נשים. בסלובניה, קרואטיה, הונגריה וסרביה, לעומת זאת, יותר מ-68% מכלל השופטים הן שופטות. (סלובניה מובילה עם 77.6%).

מדינת עורכי דין

הפרמטר שבו ישראל מובילה בפער ניכר על-פני מדינות אירופה, והדבר מצער אך אינו מפתיע, הוא כמות עורכי הדין ביחס לגודל האוכלוסייה. בעוד שמספר עורכי הדין הממוצע במדינות מועצת אירופה הוא 151.3 עורכי דין ל-100 אלף תושבים והמספר החציוני הוא 111.6, בישראל מספר עורכי הדין הרשומים בלשכת עורכי הדין (ובכלל זאת עורכי דין שאינם עוסקים במקצוע) הוא גבוה בהרבה, ועומד על 636.9 עורכי דין ל-100 אלף תושבים.

הפער בין ישראל לבין לוקסמבורג, המדינה שממוקמת במקום השני מבחינת כמות עוה"ד ביחס לאוכלוסייה הוא עצום. בלוקסמבורג יש 384.8 עורכי דין לכל 100 אלף תושבים - היינו פער של 253 עורכי דין ביחס לישראל. במדינות אחרות, כמו רוסיה, לשם ההשוואה, יש רק 47.6 עורכי דין ל-100 אלף תושבים; בצרפת - 85.7; בהולנד - 101.3; בשווייץ - 134.9; ובגרמניה - 200.5.

לפי הדוח, מספר עורכי הדין ביחס למספר השופטים במדינות מועצת אירופה הוא בממוצע 14.7, וזאת לעומת 78.1 עורכי דין לכל שופט בישראל.

התקציב השנתי של מערכת המשפט
 התקציב השנתי של מערכת המשפט


מספר שופטים
 מספר שופטים