לפיד ופלוג נפגשו; בנק ישראל דורש לבטל 3 פטורים גדולים

(עדכון) - הערכות: המתיחות האישית בין לפיד לפלוג לא פגה ■ בנק ישראל: האוצר צריך לבטל הפטור ממס על קרנות השתלמות והפטור ממע"מ באילת ועל פירות וירקות

משרד האוצר ובנק ישראל פרסמו אחר הצהריים (א') הודעה משותפת, לפיה "בפגישה שקיימו היום שר האוצר, יאיר לפיד, ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, נידונו מספר נושאים, וביניהם הסוגיות לגבי המסגרת התקציבית לשנת 2015. השר והנגידה הדגישו את חשיבות קשרי העבודה הרציפים והטובים ביניהם, ובין משרד האוצר ובנק ישראל, וסיכמו להמשיך לקיים דיאלוג שוטף בכל הנושאים העומדים על הפרק, הן ברמת השר והנגידה והן בדרגים המקצועיים".

הודעה לאקונית זו מסכמת למעשה את "פגישת הפסגה" בין לפיד ופלוג, שלא עוררה ציפיות גבוהות אצל שני הצדדים. לאור התמשכות ישיבת הממשלה, הסתפקו השניים בפגישה קצרה.

פערים בלתי ניתנים לגישור?

המתיחות האישית בין לפיד לפלוג לא פגה גם לאחר ההדלפה על התנצלות כביכול שהביע שר האוצר בפני הנגידה בשיחת טלפון שהתקיימה בין השניים שלשום. גם הפערים בסוגיות הקשורות לתקציב המדינה - יעד הגירעון, העלאת מסים והיוזמות הכלכליות-חברתיות של לפיד ומקורביו - אינם נראים כרגע ניתנים לגישור ללא התערבותו של ראש הממשלה.

פלוג זכתה לרגע נדיר של קורת רוח לאחר שספגה בימים האחרונים סדרת התבטאויות בוטות מיוחד מכיוונו של שר האוצר ומקורביו. בסביבתה של פלוג ציינו במיוחד שלוש אמירות: דבריו של לפיד בישיבה אצל ראש הממשלה על כך שפלוג ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל "חסרי ניסיון בעולם העסקי" ומשום כך נקודת המבט שלהם על תקציב המדינה היא "אקדמית"; הפרסום ב"גלובס" על "גורם כלכלי בכיר" שאמר כי מהלך הורדת הריבית האחרון שביצעה הנגידה "משדר היסטריה"; והריאיון של אורי שני לעיתונאי יהודה שרוני שבו כינה את פלוג "פקידה".

שני פרסם בחשבון הטוויטר שלו הודעה המביעה צער על הפגיעה שגרמו דבריו לנגידה, אך לא חזר בו מהדברים. לגבי לפיד - בבנק ישראל לא הכחישו בתשובה לשאלות עיתונאים כי גם שר האוצר התנצל בפני פלוג על האמירות שפגעו בה. בלשכת שר האוצר סירבו להתייחס לדברים.

כל צד - מאחורי הקווים האדומים שלו

באשר למחלוקות המקצועיות סביב תקציב המדינה, נראה כי בבנק ישראל ובאוצר ממשיכים להתבצר סביב הקווים האדומים שקבעו לעצמם. בנק ישראל שידר נחישות שלא לאפשר העלאה נוספת ביעד הגירעון, בעוד שבאוצר המשיכו בקו המתנגד להעלאת מסים, במישרין או בעקיפין, על מנת לממן את החור שנוצר בתקציב בעקבות מבצע "צוק איתן".

באוצר כבר מדברים על העלאת יעד הגירעון ל-2015 מ-2.5% ל"3 ומשהו אחוזים" מהתל"ג. בבנק ישראל מסרבים להעלות את היעד מעבר לתקרת ה-3% מתוך חשש לפגיעה באמינות שעלולה לפגוע בטווח הבינוני והארוך בדירוג האשראי של המדינה. באוצר סבורים שהאיום הקבוע בהורדת דירוג האשראי אינו יכול להוות שיקול מכריע, בשעה שהמשק צועד לעבר מיתון וגדל הצורך במדיניות פיסקאלית מרחיבה. בנוסף מזכירים באוצר, כי מדובר ביעד בלבד המבוסס על תחזיות הכנסה ממסים שהופרכו לא פעם בעבר, בין היתר כתוצאה מאירועים חד-פעמיים משמחים כמו עסקת מכירת השליטה בישקר או האקזיט הענק של waze.

בבנק ישראל סירבו היום להתרגש מהביקורת החריפה שמתח הבוקר נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין על פלוג בגלל דרישתה להעלות מסים למרות החשש לפגיעה לצמיחה. מול הטענה שנטל המיסוי העקיף בישראל הוא כבר היום מהגבוהים בעולם, בבנק אומרים כי ניתן לחלופין לשוב ולקצץ בהטבות המס כמו הפטור ממע"מ באילת, מיסוי קרנות ההשתלמות והטלת המע"מ על פירות וירקות. העובדה שהמהלכים האלה נוסו ונכשלו בעבר לנוכח התנגדות פוליטית עזה, אינה צריכה להרתיע את האוצר מלשוב ולנסותם, סבורים בבנק.

בדרך ל"פשרה מפ"אינקית"?

באוצר ובבנק ישראל מסכימים כי ללא העלאות מס וללא העלאת יעד הגירעון בצורה דרמטית לכיוון קו ה-4%, נותרת בפני הממשלה רק אפשרות מרכזית אחת: קיצוץ בהוצאות. אלא, שדווקא לקיצוץ כזה אין הרבה תומכים - לא בבנק ישראל ולא באוצר.

בבנק מציינים כי כבר היום ההוצאה הממשלתית בישראל היא מהנמוכות ביותר בעולם המערבי, וכי ההשפעה על הצמיחה של שקל העלאת מסים זהה להשפעה של שקל הורדה בתקציב. לפני קיצוץ בהוצאות, אומרים כלכלנים בירושלים, יש מקום לשקול להקפיא, לצמצם או לדחות יוזמות שיטילו נטל כבד נוסף על תקציב המדינה.

הכוונה היא כמובן לתוכניתו של שר האוצר לפטור ממע"מ לרוכשי דירות שתעלה לקופת המדינה באובדן הכנסות של 3 מיליארד שקל לשנה, אך גם ליישום המלצותיה של ועדת גרמן לרפורמה במערכת הבריאות והמלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני. הפטור ממע"מ של לפיד, מציינים הכלכלנים, איננו הוצאה חד-פעמית (כמו למשל עלויות מבצע "צוק איתן"), אלא הוצאה קבועה המגדילה את המרכיב המבני בגירעון בתקציב.

נכון להיום, נראה כי שני הצדדים חותרים לפשרה מפ"אינקית שבה כל אחד "יוותר קצת" והחור בתקציב ייסגר באמצעות שילוב צעדים שיכלול כנראה גם ויתור מצדו של שר האוצר בסוגיית הפטור ממע"מ.