"הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים לא תשפיע על השוק"

פרופ' צבי אקשטיין, שכיהן כמשנה לנגיד תחת סטנלי פישר, אומר עוד כי אין תקדים בעולם לכך שחברות כרטיסי אשראי פועלות ללא גיבוי של בנק ■  גורמים בוועדת שטרום: "נמצא כי לנושא יש היתכנות בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם" 

להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים לא תהיה השפעה על שוק האשראי עד להקמת מאגר נתוני אשראי מרכזי, כך מעריך המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, העומד היום בראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה. בריאיון ל"גלובס" מזהיר אקשטיין שוועדת שטרום תעשה טעות גדולה אם תאסור על חברות כרטיסי האשראי, לאחר שיופרדו מהבנקים, להתקשר עם בנקים בהסכמים להפצה ולסליקת כרטיסים. לדבריו, בכל העולם אין תקדים לכך שחברת כרטיסי אשראי פועלת ללא הסכמי גיבוי של בנק מוכר.

לדברי אקשטיין, שכיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל בתקופתו של סטנלי פישר, "בעולם הגופים שנותנים את הביטחון על כך שהכרטיס נסלק והכסף יעבור הם בדרך כלל, עד כמה שאני יודע, בנקים בלבד".

כפי שנחשף ב"גלובס", הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים דרור שטרום עומד על הפרדה מוחלטת של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ומתנגד להצעה לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי לאחר שתבוצע ההפרדה. לא ברור אם ההפרדה שעליה מתעקש שטרום תכלול גם איסור על החברות להתקשר עם בנקים בהסכמים של שירות סליקה והפצה. "אני לא יודע אם ועדת שטרום בדקה את הסוגיה הזאת", אומר אקשטיין, "ואם היא לא נבדקה, זה יהיה חמור".

- למה?

"כי לא נוכל לקבל כרטיסי אשראי שיהיו מחוברים לוויזה (או למאסטרקארד - ע"ב). להערכתי, הגופים המרכזיים שגם יוכלו לתת את זה במחיר סביר וגם ויזה תקבל אותם הם אותם בנקים שלא יוכלו להנפיק. ואז החברה שתהיה בעלת כרטיסי האשראי תצטרך להגיע להסדר עם הבנקים. זה בצד של אבטחת האשראי. בצד השני, החברה החדשה תצטרך ליצור מכשירי הפצה, והדרך הנוחה ביותר לעשות זאת היא באמצעות המערכת הבנקאית, כי להם יש סניפים בכל הארץ ולכל אחד יש חשבון בנק. לכן החברה החדשה תצטרך להגיע להסכמי אשראי ולהסכמי הפצה עם בנקים וייתכן מאוד שכתוצאה מהמהלך הזה מעמדם של הבנקים לא ישתנה באופן מהותי ולא יהיה לו אפקט משמעותי על שוק האשראי".

- אבל יש היום כרטיסי אשראי שמתבססים על רשתות הפצה אלטרנטיביות, דרך המרכולים, רשת הסופרפארם וכו'.

"בהחלט זה קיים. הבנקים הם לא מערכת הפצה יחידה. אבל השאלה היא מה עושה חברה. היא יכולה ללכת עם המרכולים. גם קרנות נאמנות היו יכולות להפיץ דרך המרכולים אבל בסוף המוסדיים הלכו לבנקים. הנקודה המרכזית היא שאתה צריך ללכת למישהו שמפיץ שגם יכול לתת לך דירוג אשראי. המפיץ הרי צריך לחתום בסוף על הסכם עם הלקוח. לא ברור לי איך הם יוצרים מערכת שוק עדיפה על המצב הקיים ומוציאים את הבנקים מהסיפור".

- מאגר נתוני האשראי שיוקם בבנק ישראל לא יוכל לתת את השירות הזה?

"בעוד לפחות שלוש-ארבע שנים. כשיהיה מאגר נתוני אשראי אז תחום האשראי ישתנה כמובן. אני חושב שהתחרות גם תהיה יותר משמעותית. מעבר לנקודה הזו שהיא טכנית בעיקרה יש נקודה נוספת מהותית: האם החברות האלה שמנפיקות כרטיסי אשראי ייתנו באמת אשראי צרכני בעלות יותר נמוכה? מה תהיה רמת המינוף שלהן? מי יפקח עליהן, מי יפיץ, מי יוכל לעמוד מאחורי ההנפקה? אני מעלה שאלות שלדעתי חייבות לקבל תשובה ברורה מהוועדה - וזה מעבר לכותרת של 'לא לאשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי'".

- מה אפשר ללמוד מהניסיון האמריקאי?

"התמיכה האמריקאית בעסקים קטנים ובינוניים היא הגורם המרכזי לתחרות, והתחרות היא כולה דרך המערכת הבנקאית והסמי-בנקאית. כרטיסי האשראי בארה"ב לא זולים. לא בריבית שהם לוקחים מהצרכנים ולא דרך הקבלות, מה שנקרא עמלה צולבת. ואני לא רואה איך ניתן על ידי הפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים להרחיב את האשראי לעסקים קטנים ובינוניים".

אקשטיין מעדיף לא לנקוט עמדה במחלוקת העיקרית בוועדת שטרום - השאלה אם חברות כרטיסי האשראי יישארו תחת פיקוח המפקח על הבנקים של בנק ישראל או שיועברו לפיקוח האוצר, תחת המפקח החדש המוקם שם. אך מתשובתו עולה שיש לו דעה ברורה בנושא. "הקטע הזה של הנושא הפרסונלי מי יושב למעלה הוא נושא משני שאתם אוהבים להתעסק בו. יש כאן מערכת תשלומים שהיא קריטית ומפוקחת על ידי הבנק המרכזי. מאחר שהבנק המרכזי הוא המלווה האחרון (Lender of last resort), הוא האחראי על כל מערכות התשלומים במשק. האם הוא עושה עבודה לא טובה? אני חושב שהוא עושה עבודה מצוינת. להוציא את זה מהבנק המרכזי זו תהיה בסה"כ טעות. אני לא רואה שאצל המוסדיים, שהם מפוקחים על ידי אגף שוק ההון, זה נעשה בהצלחה יותר גבוהה מהפיקוח על הבנקים. אין לשום גוף אחר ידע עדיף על בנק ישראל בפיקוח על מערכות תשלומים ובפיקוח על מינוף".

גורמים בוועדת שטרום מסרו בתגובה: "הוועדה ביצעה את כל הבדיקות הנדרשות. חברת ויזה העולמית פועלת בכמה מדינות בעולם עם חברות שאינן בנקים. כמו כן נבדקה אפשרות העבודה באופן דומה עם חברות בישראל ונמצא כי לנושא יש היתכנות בהתאם לרגולציה המקובלת בעולם".