"המשקיעים בביטקוין מסתערים כאילו מחלקים זהב: כולם שם"

קהילת המטבעות הווירטואליים באקסטזה: הביטקוין הוא המוכר שבהם, אך יש גם לייטקוין, איתריום, ומאות אחרים, כ-700 בסך הכול ■ איך מייצרים, איפה סוחרים ואיך מממשים? ■ למדריך מטבעות וירטואליים

ביטקוין / צילום: רויטרס
ביטקוין / צילום: רויטרס

אדם מן היישוב שנחשף לדיונים של חברי קבוצות המטבעות הדיגיטליים, לא יכול שלא להרגיש כאילו נקלע לספר מדע בדיוני כאשר לאוויר מוטחים ביטויים כמו "קריפטוקרנסי", "כורי האיתריום" או "פורום כיכר סאטושי", וזאת רשימה חלקית מאוד. מן העבר השני, כמות האנשים בישראל שיכולים להסביר את הביטויים הללו צומחת בטור הנדסי, והכוונה למשקיעים ולכורים של המטבעות הדיגיטליים/וירטואליים שהביטקוין הוא המוכר שבהם, אך יש גם לייטקוין, איתריום, ומאות אחרים, כ-700 בסך הכול. וכן, העיסוק בתחום ספקולטיבי מאוד, מסוכן והאמת שגם לא לגמרי מובן עד הסוף לאף אחד, אבל "המשקיעים מסתערים כאילו מחלקים זהב ברחובות".

במפגש השבועי - שנערך ביום ראשון בערב בכיכר סאטושי בשגרירות הביטקוין בתל אביב הממוקמת, כמה סמלי, ממש מול בניינה החדש של הבורסה לני"ע - השתתף תמהיל מגוון של עשרות בני אדם וביניהם גיקים של מחשבים, מתכנתים, מתמטיקאים, פליטי הובלת המחאה החברתית ב-2011 והיפסטרים צעירים.

לצידם מצאנו גם מרצה למשפטים, כמה עורכי דין, אנשי נדל"ן ואדריכל. רובם ככולם חדורים בלהט עסקי וגם אידיאולוגי. בדרך כלל במפגשים מתנהל גם סחר במטבעות, אולם השבוע הוא היה דליל במיוחד. הנוכחים נימקו זאת בירידה בשערי הביטקוין והאיתריום שאחרי זינוקים דרמטיים בתקופה האחרונה קצת התמתנו ונעצרו על שערים שנעו סביב 2,600 ו-360 דולר בהתאמה.

אבל גם אם מסחר לא היה, הרבה אנרגיות זרמו במפגש. הנושא המרכזי בשיחות השונות היה סטארט-אפ בשם בנקור, שגייס בגיוס המונים ובשלוש שעות כ-150 מיליון דולר. בנקור עוסקת בתחום ובעצמה גייסה באמצעות יצירת מטבע וירטואלי, עניין שמשום מה לא הביא לה הרבה פרגון במפגש (עוד על כך, בהמשך). "הם גייסו כל-כך הרבה כי המטבעות הדיגיטליים זה הדבר הבא", מסבירים גורמים שהשתתפו במפגש. "לשם העולם הולך וכולם רוצים להיות שם".

נושאי שיחה פופולריים אחרים במפגש היו ההכרה של ממשלת יפן בביטקוין, השאלה אם לאור התבטאויות מסוימות של ולדימיר פוטין רוסיה תכיר באיתריום וגם ההייפ שנוצר בחודשים האחרונים סביב כריית האיתריום, לפי הדוברים השונים, נוצר בישראל מחסור בכרטיסי מחשב המשמשים לכרייה בשל ביקוש שזינק בבת אחת.

מיכאל סיטבון, הבעלים של RSM שירותי מחשב בכפר סבא ועפולה, מספר שהנהירה החלה לפני כחודש וחצי. אף שהפקת מטבע דיגיטלי היא עניין שדורש רמה מסוימת של ידע מקצועי, סיטבון מספר שבין לקוחותיו אפשר למצוא מכול וכול: מתלמידי תיכון ועד שיפוצניקים. "אנשים קוראים באינטרנט איך עושים את זה ורוצים להיכנס".

בחברת ביטס אוף גולד, המספקת שירותי חלפנות במטבעות דיגיטליים, ומפעילה את הכספומט היחיד המאפשר לרכוש ביטקוין (וממוקם בשגרירות הביטקוין), מספרים שהם לא עומדים בעומס. יובל רואש, הבעלים (יחד עם אחיו, מייסד החברה, יונתן רואש): "הבום האמיתי התחיל בסוף אפריל. היו המון הנפקות בגיוס המונים לכל מיני סטארט-אפים בתחום. התמיכה של ממשלת יפן והדברים שאמר פוטין בנושא, דוחפים את התעשייה. יש גם הרבה דיבורים על זה שהאיתריום יעבור בערך שלו את הביטקוין, וזה יצר התעניינות הולכת וגוברת".

- ולאן זה הולך?

"עד לא מזמן אמרו שהביטקוין זה להלבנת הון ומימון טרור, אבל כל מה שקורה מצביע על זה שהמטבעות האלה לא הולכים להיעלם אלא להיפך. הרבה מאוד מהלקוחות שלנו מגיעים לזה כאלטרנטיבה להשקעה, ויש כבר התעניינות אצל הגופים המוסדיים. זה כבר לא טאבו כמו לפני שנתיים. היום מי שמשקיע, אומר את זה בריש גלי".

- מה זה ואיך מייצרים?

ביטקוין ומטבעות וירטאוליים אחרים הם מטבעות ממוחשבים מבוזרים. בעוד שאת כמויות הדולרים, היינים, הרובלים או השקלים שמיוצרים ונכנסים למחזור קובעים בנקים מרכזיים, מטבעות וירטואליים אינם מופקים על-ידי ממשלה והבנת שיטת הפקתם רחוקה מלהיות טריוויאלית.

לפני שנסביר את שיטת הפקתו של הביטקוין - המוכר שבין המטבעות - חשוב לומר שהוא התוצר של יחסי הגומלין שבין רישומי העברות הכספים לבין הפקת המטבע בתהליך שמכונה "כרייה". כדי להעביר כסף מארנק דיגיטלי אחד לאחר, שולח בעל הארנק לרשת הוראה מוצפנת. העברת המטבע משודרת לכל משתמשי הביטקוין דרך האינטרנט ומתנהל רישום שנגיש לכל אחד מהם, שבו מתועדות כל העברות המטבע מיום כינונו ועד אותו רגע. הרישום מחולק ל"בלוקים".

בכל בלוק מופיע מספר מסוים של רישומי העברות כספים. אם מחברים את כל הבלוקים, מקבלים רישום רציף של כל העברות הכספים שאי פעם נעשו בביטקוין. ובמילים אחרות: איפה הייתה כל אגורת ביטקוין מיום שנוצרה ועד רגע זה. התיעוד הזה מונע את האפשרות "לזייף" מטבעות, משום שכל העברה של מטבע שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית, נפסל. תהליך יצירתו של בלוק אורך כעשר דקות בשל הגדרה שרירותית של קוד התוכנה. זו גם הסיבה שלוקח כעשר דקות לאשר העברת כספים בביטקוין - כל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק שיאשר שאכן העברת הכספים אותנטית.

וכאן מגיע החלק השני - יחסי הגומלין בין תהליך בניית הבלוק לבין יצירת המטבע. יצרני הבלוקים, שמכונים "כורים", הרי יוצרים בכל רגע תיעוד של העברות הכספים האחרונות ברשת המטבע, עניין של הרבה מאוד מידע. מקור המוטיבציה להמשיך ולתעד את כל ההעברות הללו מסביב לשעון הוא השכר שהם מקבלים עבור פעולת העיבוד המורכבת הזו שמצריכה זמן, חשמל וחומרה ייעודית.

חישוב התגמול על יצירת הבלוקים נוצר על-ידי אלגוריתם שכתבו מפתחי הביטקוין עם השקתו. בעוד שב-2009 עמד התשלום עבור עיבוד מוצלח של הבלוק על 50 מטבעות ביטקוין, ב-2014 הוא עמד על 25 מטבעות וביולי 2016 הוא ירד ל-12.5 מטבעות. תהליך זה מובנה בקוד המטבע, והוא מבטיח הנפקה בקצב קבוע וידוע מראש. לפי התוכנית, מטבע הביטקוין האחרון ייכרה בשנת 2140. כל זה נעשה בהנחה שככל שיהיו יותר מטבעות בשימוש, נפח הפעילות יגדל והכדאיות הכספית של הכורים תישמר דרך העמלות שצפויות לגדול בהתאם.

הפלטפורמה המוכרת האחרת היא האיתריום שבא לעולם ב-2014. בדומה לביטקוין, גם איתריום מבוסס על רשת מבוזרת שנשענת על מחשבי משתמשים, ושכל הפעולות בה מתועדות בשרשרת הבלוקים שנכתבים על גבי כל מחשבי הרשת. בעוד שביטקוין משתמש ברשת הזו לצורכי ניהול העברות הכספים, באיתריום הרשת תומכת גם בהפעלה של אפליקציות ושל "חוזים חכמים", שמנוהלים ונאכפים אך ורק בידי התוכנה. גם כאן התשלום הוא למי שמפעילים את ציוד המחשוב שבקצה.

ואגב, באיתריום היו גם חריקות: בשנה שעברה פוצל הפרויקט לשתי שרשראות בלוקים שונות בעקבות קריסת פרויקט DAO (ארגון מבוזר אוטונומי) שהפעיל את הפלטפורמה. בכל שרשרת יש מספר משתמשים אחר. הקטן יותר נקרא כיום איתריום קלאסיק, ואילו זה עם מספר המשתמשים הגדול יותר שמר על שמו המקורי.

המשקיעים הישראלים: כסף בלי צנזורה

מני רוזנפלד, 35, מתמטיקאי, שימש כראש מחקר אלגוריתם בחברת סימילר ווב. לפני כמה שנים נחשף לנושא הביטקוין, התחיל לחקור את העניין, ולאט-לאט נשאב לתוכו. כיום הוא מקדיש את כל-כולו לנושא הביטקוין, במסגרת איגוד הביטקוין שהקים יחד עם רון גרוס. "יש כל מיני בעיות עם הכסף הרגיל", הוא מסביר את המוטיבציה לפעילותו. "צריך חשבון, גובים עמלות, יש ביורוקרטיה, ביטולי עסקה. הרעיון הוא לעשות מטבע שכל אחד יכול להשתמש בו באופן עצמאי ובינלאומי ובלי עמלות ובלי מתווכים. ערך הכסף לא נשחק, והעובדה שהוא טכנולוגי, מאפשרת לבנות עליו אפליקציות יותר מתקדמות. למשל, ככל שהוא יהיה נפוץ יותר, אפשר יהיה להשתמש בו בלי להזדקק לחשבון בנק".

- מי מקבל היום ביטקוינים או מטבעות וירטואלים?

"בעולם יש מאות אלפי עסקים. מחברות ענק כמו מיקרוסופט ודל ועד עסקים קטנים. בארץ יש חנויות מחשבים, מסעדות, פרילנסרים, חנויות באינטרנט ואחרים שמכבדים ביטקוין. יש גם כאלה שקונים את זה להשקעה מתוך אמונה שבעתיד השימוש שלו יגדל".

אלי בז'רנו, מתכנת מחשבים במקצועו והבעלים של זירת המסחר בביטקוין, בי טו סי, מספר כי פרופיל המשקיעים השתנה לאורך השנים האחרונות. "פעם אלה היו בעיקר אנשי מחשבים. היום זה כולם. רופאים, אנשי נדל"ן, ילדים, סבא-סבתא. רואים שזה עובד. יש לי חבר שיש לו 2.5 ביטקוין. הוא רוצה למכור, ואני לא נותן לו, מכריח אותו להמשיך להחזיק בזה. השוק עדיין מאוד קטן והבום יהיה כשהבנקים ייכנסו לזה בעצמם, אז תהיה קפיצה רצינית בערך".

"שנים השקעתי בשוק ההון", אומר אייל (יונה) שגב, אדריכל במקצועו, וממייסדי השגרירות, "אבל כסף חייב להיות כלי שלא מפעילים עליו מניפולציה, שהוא לא ניתן לצנזורה, שהוא ניתן להחלפה ושיש יכולת להניע אותו במהירות. האנשים שמשקיעים בביטקוין רואים בו משהו בטוח יותר מכסף רגיל".

- למה?

"כשהכסף שוכב בבנק הוא נתון לצנזורה".

- אבל בסוף-בסוף, רוצים לממש. מה אתה עושה במקרה כזה?

"יש הרבה מקומות שאתה יכול לקנות בהם היום בביטקוין. את יכולה להזמין היום מלונות וטיסות בביטקוין. בכל מקרה, אנשים לא ימירו ביטקוין לשקלים או לדולרים וישמרו אותם בחשבון הבנק שלהם. זה מנוגד לתפיסה שלנו, זה פחות בטוח".

הכורים: חוששים להחמיץ את המטבע הבא

כנראה שלכמה וכמה מכ-700 המטבעות הדיגיטליים שקיימים היום ברשת יש את הפוטנציאל לזנק ולהפוך לביטקוין הבא. "זה הכול עניין של אמון", מסבירים בקהילה, "מי שהאמינו בביטקוין עשו בוננזה, אחרים שנותרו בצד או נכנסו באיחור, אוכלים את הלב".

שלומי (שם בדוי), שעד היום מצטער על החמצת הביטקוין, לא מתכוון לתת לגל האיתריום לחלוף על ידו. "הביטקוין הגיע לערך כה גבוה עד שזה הפך כמעט בלתי אפשרי לכרות אותו. הסינים הקימו חוות שרתים שזה מה שהן עושות והשתלטו על התחום. כשראיתי את התנועתיות באיתריום, אמרתי לעצמי שלא אפספס. ראיתי שיש התעניינות כלל עולמית בטכנולוגיה הזו, וככל שיעשו בזה יותר שימוש, הערך של המטבע יעלה".

שלומי קנה את הציוד והחל לכרות. "המטבע יותר חדשני ומאוד חם. אנשים מדברים על חוזים מול ממשלות. זה הוביל לטירוף של מכירה וקנייה של חלקי מחשב, כדי לבנות מחשבים חזקים ולכרות באמצעותם. בכל העולם קשה היום להשיג כרטיסי מסך מסוימים שמתאימים לזה. המחיר שלהם עלה בעשרות אחוזים".

- איך אתה כורה?

"קונה חלקים, מרכיב על המחשב, מפעיל תוכנה ומתחיל לעבוד. אין כאן כמעט עלות, למעט רכישת החלקים. אתה יכול להפיק בין כמה סנטים ליום לבין כמה דולרים ביום. אני מכיר גם כאלה שיכולים לכרות 500 דולר ביום.

"הטענה הרווחת היא שאנשים מנפיקים מטבעות בשביל הרווח, אבל בגדול, השימוש והיצירה נועדו גם לעקוף כל מיני רגולציות שיש על מטבעות, אם זה מבחינת בנקים, הממשלות, וגם העמלות".

אלון, טכנאי מחשבים, הגיע לסחר במטבעות וירטואליים לאחר שלקוחות שלו נפלו קורבן לתקיפות סייבר שהשתלטו על קובצי המחשב ודרשו כופר בביטקוין. "קניתי עבורם מה שהיה צריך", הוא מספר, "ותוך כדי ראיתי שהביטקוין עלה כל הזמן ושזו השקעה טובה".

הוא התחיל להתעניין בנושא, נחשף לאיתריום, ונדלק. בדצמבר האחרון רכש כמה איתריומים לפי שער של 19 דולר המטבע וכיום הם שווים 360 דולר. הוא התחיל להתעניין גם בכרייה ושוקל להקים חוות שרתים במדינה כלשהי שבה החשמל זול.

הגיוס של בנקור

שיחת היום בקהילת המטבעות הווירטואליים הישראלית הייתה בסוף השבוע האחרון הגיוס של הסטארט-אפ בנקור, שהיקפו ומהירותו מצביעים על העניין הגדול שיש בציבור במטבעות וירטואליים.

בקהילת הביטקוין טוענים שמייסדי בנקור - סטארט-אפיסטים מוכרים שעשו בעבר אקזיטים - היו חלק מהקהילה ממש ונהגו להשתתף במפגשים. החברה נוסדה ב-2016 כדי לפתח פלטפורמה שתאפשר לבעליהם של מטבעות וירטואליים לסחור או להמיר אותם בקלות ועם כמה שפחות מעורבות חיצונית.

הגיוס נעשה באמצעות גיוס המונים והנפקת מטבע וירטואלי של החברה - במקרה זה על בסיס הפרוטוקול של איתריום - והיה מוצלח ומהיר: 153 מיליון דולר בתוך כשלוש שעות.

קצת במפתיע, לא כולם בקהילת הביטקוין הישראלית מפרגנים לבנקור. "עוד לא פיתחו את המוצר", טוענים שם. "כל גיוסי ההמונים שנעשו עד עכשיו, היו עם יעד כספי. כאן הם יצאו לדרך בלי שנקבו בגבול גיוס. הם פתחו את זה לשעה, אבל כשראו שיש ביקוש, הרחיבו את זה לשלוש שעות. כנראה לא יכלו לעמוד בפני הכסף. חוץ מזה, על בסיס מה הם גייסו כזה סכום? הם עדיין לא פיתחו כלום. תגייסו כמה מיליונים, תפתחו את המוצר, ואז תגייסו עוד. למה לעשות את זה בצורה כזאת?".

ניסיון לרדת קצת יותר לעומקו של חוסר הפרגון מעלה בעיקר סוג של טהרנות: חלק מאנשי הביטקוין רואים בגיוס הזה סתירה לעקרונות ולערכים שעליהם לטעמם מושתתים המטבע הדיגיטלי והיציאה מהמערכת המוניטרית המסורתית.

יזמי בנקור אומרים בתגובה כי האופציה שעמדה בפניהם לגיוס הנרחב הייתה לא לאפשר לכל אלו שבחרו להשתתף בגיוס לעשות זאת. הם מוסיפים כי המשימה שלקחה על עצמה החברה - להביא את טכנולוגית הבלוקצ'יין להמונים - היא משימה ענקית, ודרוש עבורה תקציב ניכר. הם דוחים את הטענות כי המוצר אינו קיים ומזמינים את המעוניינים להשתמש בו בכתובת app.demo.bancor.network.

הרשויות: מבינות את היקף התופעה

בנק ישראל, רשות המסים ולהבדיל גם הבנקים המסחריים, לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהמטבעות הווירטואליים, אבל גם שם מבינים שהתופעה רק הולכת ומתעצמת.

כבר לפני שלוש שנים הוציא בנק ישראל הודעה לציבור בדבר הסיכונים האפשריים של השימוש במטבעות וירטואליים. המאפיינים הייחודיים של המטבעות הללו, נכתב בחוזר שהופץ, "עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה כמו הונאות פונזי". הבנק הזהיר עוד כי עסקאות במטבעות וירטואליים לא ניתנות לביטול או לשינוי, הזהיר מפני גניבה על-ידי פריצה למחשבים וכן מהפסד כתוצאה מסחר במטבע בזירת מסחר שנפרצה.

הבנקים המסחריים מצידם הערימו קשיים על משקיעים שביקשו להפקיד רווחים ממטבע דיגיטלי שהומר לשקלים. כאן נכנס האיגוד לפעולה: "היו מקרים כאלה", אומר יו"ר האיגוד, רוזנפלד, אבל ברגע שאיימו לתבוע את הבנק, הוא התקפל".

מבחינת רשות המסים, השאלה שעל הפרק היא אם ניתן להכיר במטבעות הווירטואליים כמטבע, ואז רווחים כתוצאה מהפרשי שער פטורים ממס, או כנכס, ואז חל עליו מס.

"כשאתה מפקיד כסף בבנק", מסביר גורם בכיר ברשות המסים את ההיגיון המנחה אותה, "יש רישומים. לעומת זאת, במטבע דיגיטלי, זה כתוב בצורה מקודדת. יש סדרה ספרתית, ואם כולם הסכימו - השיתוף הדיגיטלי בכל העולם הוא שיוצר את האמינות בספרים גם אם זה אנונימי לחלוטין. אז מה זה בעצם המטבע הדיגיטלי? זה קובץ. זה סוג של אמצעי תשלום מאוד ספקולטיבי, שאין אף מדינה שעומדת מאחוריו, שתקנה את כל המטבע אם הוא יתרסק. גם מבחינת ההגדרות של בנק ישראל, הביטקוין לא נכנס להגדרות של מטבע".

הפתרון של רשות המסים לדילמה הוא להכיר ברווחים פרטיים ממטבעות דיגיטליים כנכס, הדורש מיסוי ומחייב אנשים פרטיים שהרוויחו במטבעות דיגיטליים (ומממשים את הרווחים), לדווח על כך. מטבע הדברים, בעלי מטבעות חושבים אחרת, וכיום מתנהלות כמה מחלוקות עם נישומים, שהצטיידו בחוות דעת משפטית כי לא מדובר בנכס, אלא במטבע, ולכן העסקאות פטורות ממס. אחד המקרים אף הגיע לבית המשפט וכל המעורבים ממתינים לפסק דין.

"רשות המסים", מסנגר רוזנפלד, "מבינה שכל הנושא הזה עשוי להיות מנוע צמיחה להייטק הישראלי, כי אנשים שמבינים בזה, מפתחים כל מיני פיתוחים על בסיס הטכנולוגיה. אנחנו לא מתנגדים שיחול על זה מס, אך מתנגדים לרגולציות שמקשות ומסרבלות".

"אני רואה בהשקעות במטבעות דיגיטליים, אפיק השקעה מודרני", אומר אורי ברוק, מתכנת באינטל, שנחשף לתחום, ומחפש להשתלב באחת הנישות שלו.

"זה אפיק שמאפשר שימוש נבון יותר ברעיון של כסף. בסוף-בסוף, מה זה כסף? זה מייצג דבר שבאמצעותו אנחנו יכולים לקנות דברים. אנו צריכים לשאול את עצמנו איך אנחנו עושים את זה בצורה יעילה.

"ביפן הביטקוין נחשב לחוקי, המדינה קיבלה אותו כמטבע לשימוש המוני, בתי עסק מאמינים בו. אנחנו עוד לא שם באופן מלא, אך אם התחזיות נכונות, זה עומד להיות הסטנדרט".

"הכול הולך לכיוון הזה", מסכם רואש מביטס אוף גולד. "זה רק עניין של זמן. אני מאמין שבמוקדם או במאוחר יבינו שהשד לא נורא כל-כך, האנשים שעוסקים בתחום הזה הם אנשים אינטליגנטיים שעושים מה שצריך, ובתי השקעות ירצו גם הם להשתלב. אין ספק שזה הכיוון".