השוחד מסימנס לחח"י: פרשת רכישת מתקן ה-DMS לא פוצחה

למרות הסימנים המחשידים סביב רכישת מתקן הבקרה לקווי מתח גבוה ב-80 מיליון אירו - חוקרי רשות ני"ע לא הצליחו לפצח את העסקה שעליה היה ממונה אפרים אהרונסון

מתקן בקרה של חברת חשמל / צילום: תמר מצפי
מתקן בקרה של חברת חשמל / צילום: תמר מצפי

חומרי חקירה בפרשת השוחד מקונצרן סימנס לבכירים בחברת החשמל, שהגיעו לידי "גלובס", שופכים אור על הטיפול בפרשה שהטיפול בה לא הגיע למיצוי: החשדות לקבלת שוחד בקשר לעסקה בה חברת החשמל רכשה ב-2002 מסימנס את מערכת ה-DMS - מערכת בקרה מרכזית על קווי מתח גבוה לצורך איתור וטיפול בתקלות ברשת החשמל.

בניגוד לפרשת השוחד בעסקת ה-DMS, שלא פוצחה עד תומה, מרבית העסקאות המושחתות האחרות, שהמעורבים בהן הולכים לכלא, היו עסקאות לרכישת טורבינות לייצור חשמל. באמצע יוני נגזרו עונשי מאסר על 5 בכירים מתוך שישה שנגדם הוגשו כתבי אישום בפרשיות השוחד. רק אחד המורשעים, דוד קון, שהיה סמנכ"ל ייצור והולכה וכיהן כמשנה למנכ"ל ויו"ר ועדת המכרזים, הודה והורשע גם בפרשיות הטורבינות וגם בפרשת ה-DMS. חברת החשמל טוענת כי גם דן כהן קיבל שוחד בקשר ל-DMS, אבל נגד כהן אין הליכים בפרשה זו.

הבדל חשוב בין פרשות ה-DMS והטורבינות הוא שאת ענייני הטורבינות ניהל אורן אהרונסון, עד המדינה בפרשה, שהיה מנהל חטיבת האנרגיה של סימנס בישראל. לעומת זאת, על עסקת ה-DMS היה אחראי מנהל חטיבת התקשורת של סימנס בישראל, אפרים אהרונסון, אביו של אורן אהרונסון.

אורן אהרונסון, יחד עם גיסו שלמה דניאל, היה הממונה על מערכת השוחד הכוללת של סימנס בישראל. סימנס העולמית הודתה בשוחד ב-20 מיליון דולר בישראל, שעד כה נמצאו 13.5 מיליון דולר מתוכם אצל מורשעי חברת החשמל, אבל ההפרש במספרים הללו לא פוענח עד היום. מאפיין נוסף לכל ההרשעות בפרשה הוא שהמורשעים הודו בעצמם או שהורשעו לאור העדות והראיות שסיפק אורן אהרונסון.

חוקרי רשות ניירות ערך היו מודעים לסימנים המחשידים בעסקת ה-DMS ולקושי המיוחד בפרשה זו: אם שולמו עוד כספי שוחד בפרשיות הקשורות ל-DMS בגזרת האחריות של האב אפרים אהרונסון, הרי שמי שמחזיק במידע המפליל הוא הבן אורן אהרונסון, עד המדינה.

קושי נוסף היה נעוץ בכך ש-3 בכירים ששמותיהם הוזכרו בהקשר זה הלכו לעולמם לפני שהחקירה הגיעה אליהם: המנכ"ל דאז יעקב רזון, יו"ר הוועד המיתולוגי יורם אוברקוביץ' ואשר כהן, מי שהיה מנהל אגף אספקה ואחסנה, שהורשע ונכלא בגין קבלת שוחד בפרשה אחרת מסוכן מוצרי חשמל בצפון הארץ, ונפטר בכלא ב-2003.

לעומת הקושי המיוחד הזה ב-DMS, על החקירה הכוללת הקלו כמובן הודאותיו והודעותיו של עד המדינה וטבלאות האקסל המסודרות שנתפסו: טור ובו ראשי תיבות באנגלית, וטור ובו סכומי כסף. הקידוד של שמות המשוחדים נעשה באופן בסיסי: השמות קודדו כך שהאות הראשונה בשם הפרטי ובשם המשפחה הן האות המאוחרת לאות האמיתית. למשל, ED הוא למעשה DC, אותיות שמסמלות את ראשי התיבות בשמו של דן כהן.

"עד מדינה בתשלומים"

ב-2002 פרסמה חברת החשמל מכרז בינלאומי לאספקת מערכת שליטה ובקרה על קווי המתח הגבוה, DMS. שני קונצרנים נענו למכרז - סימנס, שכבר אז שילמה מיליוני דולרים כשוחד לבכירים בחברת החשמל, וקונצרן הענק א.ב.ב (ABB) משווייץ. הקונצרן השווייצרי בדק את סיכוייו במכרז, והחליט בשלב מוקדם יחסית לפרוש מהמירוץ, בלי לפרט את הנימוקים.

חברת החשמל נקלעה לבעיה של מציע יחיד במכרז בינלאומי גדול. למקבלי השוחד מסימנס בעסקאות הטורבינות היה חשוב לסדר לסימנס את מכרז ה-DMS, ונולד הרעיון לפתרון הבעיה: לגייס קונצרן בינלאומי גדול ומוכר, כדי שישתתף במכרז, ואז כמובן לתת את המכרז לסימנס.

לתפקיד חברת הקש נבחר הקונצרן לבאלין, SNC-LAVALIN מקנדה, מהמובילים בעולם במערכות כאלה. על-פי העדויות בפרשה, מי שהיו בסוד המגעים עם החברה היו בין השאר המנכ"ל רזון, אוברקוביץ' ואשר כהן.

שם נוסף שהופיע לפתע בפרשה הוא שמו של דוד ניצן, מי שהיה מנהל תחום קשר ואלקטרוניקה בחברת החשמל. ניצן וכהן נשלחו מטעם חברת החשמל למטה לבאלין במונטריאול, על-מנת לשכנע את החברה הקנדית להשתתף במכרז ה-DMS.

חברת סימנס זכתה כמובן בחוזה לאספקת מערכת ה-DMS. על-פי כתב האישום שהוגש בעקבות חקירת רשות ניירות ערך, חברת החשמל שילמה לסימנס עבור המערכת סכום של 80 מיליון אירו. בקשר לשוחד הוזכר רק שם של בכיר אחד בחברה - שמו של דוד קון, שהיה הגורם המכריע בהחלטה לרכוש את המערכת מסימנס.

מנתח מערכות צעיר בחברת החשמל, מורן גנוסר, שם לב לתקלות ובעיות בפעולת המערכת, והחל בשנת 2009 התריע עליהן בפני הנהלת חברת החשמל. מאוחר יותר, בתחילת 2013, הוא התחיל להתלונן גם על חשדות לשחיתות במהלך רכישת המערכת, וכעבור חודשים אחדים הסתיים חוזה ההעסקה שלו וחברת החשמל לא חידשה את העסקתו (גנוסר תובע את חברת החשמל בבית הדין לעבודה).

גנוסר, באמצעות עו"ד ניר בן-חמו, פנה לאחרונה לרשות ניירות ערך, בטיעון שיש להרחיב את החקירה בפרשת DMS, שלטענתו לא מוצתה. הוא טוען כי עד המדינה אורן אהרונסון לא מסר את כל המידע שברשותו, ובעצם הוא "עד מדינה בתשלומים" - פעם ראשונה בעניין דן כהן ב-2005, ולאחר מכן בהסכם שני בשנת 2014, עדות שבעקבותיה נפתחה החקירה הגדולה והורשעו 5 הבכירים.

 

"גם לא אכפת להם"

כשפורסמו פרטים על התקלות במערכת ה-DMS, חבר הנהלה בכיר בקונצרן הקנדי LAVALIN-SNC אמר ל"גלובס" כי לאור הפרסומים על התקלות ועל השוחד שקיבלו בכירים בחברת החשמל מקונצרן סימנס, הוא מתחזק בהרגשתו כי הקונצרן הקנדי התבקש על-ידי חברת החשמל להשתתף במכרז ה-DMS על-מנת ליצור מראית-עין של מכרז ובו שני משתתפים, בעוד שלמעשה היה ברור וידוע כבר מראש שבכירי חברת החשמל יבחרו במוצר של סימנס תמורת שוחד.

"ידעתי שחברת החשמל מושחתת, לא חשבתי שזו חברה ישרה", אמר ל"גלובס" אותו בכיר. "עבדתי בהרבה ארצות מושחתות, באפריקה, בדרום אמריקה, באסיה, אבל באף מקום אין מה שקורה כאן, להשתין מהמקפצה.

"לא הייתה לנו פעילות בישראל, וההחלטה הראשונה שלנו הייתה לא להשתתף במכרז, אבל חברת החשמל הישראלית שלחה שני פקידים לשכנע את מועצת המנהלים שלנו להשתתף במכרז. לנו כבר הייתה מערכת עובדת שהוכיחה את עצמה, ומכרנו אותה למספר ארצות. לסימנס לא הייתה מערכת כזאת, וזה לא היה הגיוני שהם יוכלו להתחרות, כי כדי לספק מערכת הם היו צריכים להשקיע המון בתוכנה. לאור זה החלטנו שבכל אופן, כיוון שיש לנו יתרון כזה אדיר, נלך למכרז.

"אנחנו הצענו את המערכת ב-65 מיליון דולר. הם לקחו את ההצעה של סימנס, וטענו שהצעה שלהם הרבה יותר זולה משלנו".

"אני לא הייתי שותף לזה"

כשנפתחה החקירה על פרשת ה-DMS עלה שמו של דוד ניצן, מי שהיה מנהל תחום קשר ואלקטרוניקה בחברת החשמל, שנשלח למונטריאול על מנת לשכנע את החברה הקנדית לבאלין להשתתף במכרז ה-DMS. בצמוד לשמו של ניצן עלה גם שמו של אשר כהן שנפטר כבר מזמן, שותפו ל"מסע השכנוע" מול החברה הקנדית.

באופן טבעי, נחקר עיקרי בפרשת ה-DMS היה האב, אפרים אהרונסון, מנהל חטיבת התקשורת של סימנס בישראל ואביו של עד המדינה אורן אהרונסון. האב ייצג את סימנס מול חברת החשמל ברכישת מערכת ה-DMS.

אפרים אהרונסון אמר בחקירתו ב-9.12.14: "אני אף פעם לא השתתפתי בשום דבר שקשור בלתת שוחד למישהו. אף פעם לא סיפרו שנתנו למישהו שוחד".

עידן גל, החוקר הבכיר ברשות ניירות ערך: "הצמתים בהם אנשים בחברת החשמל יכלו לתת תועלת לטובת סימנס אלה היו אנשים שלצורך העניין השתלם (לא ברור) את זה. באופרציה שאתה ניהלת מטעם סימנס, או תפקדת שם בתפקיד בכיר מטעם סימנס, היה... היו אנשים כאלה בצמתים האלה שקיבלו תשלום?"

אפרים אהרונסון "אני לא יוכל... אני לא יודע מאף אחד שעשה את זה".

חוקר: "אני אחדד את זה. או קיבלו תשלום בפועל או זה תוכנן לגביהם, וזה לא יצא אל הפועל".

אפריים אהרונסון: "אם היה, אני לא הייתי שותף לזה".

ימים אחדים אחרי חקירת אפרים אהרונסון, נחקר בנו אורן על-ידי עידן גל.

חוקר, מציג את טבלת האקסל של תשלומי השוחד, ושואל: "BD זה AC. מי זה AC?"

אורן אהרונסון ענה ללא היסוס: "אשר כהן".

חוקר: "אתה זוכר את התשלום הזה של... חצי אחוז זה גם ההסדר שהולך איתו הרבה שנים".

אהרונסון: "כן. כן".

חוקר: "נכון?"

אהרונסון: "כן".

חוקר: "אז ה-ZP שזה YO זה מספר 6 בלוח, זה יורם אוברקוביץ'".

אהרונסון: "כן".

חוקר: "יש תשלום של עוד 100".

אהרונסון: "נכון".

חוקר: "בטבלה שלך למטה אתה רואה 20 על ה-DMS, ובסך-הכול?"

אהרונסון: "120, אוקיי?"

חוקר: "תסביר לי מי זה מספר 6 וכמה שולם". 

אהרונסון: "מספר 6 זה אוברקוביץ'. שולם לו במזומן כנראה 20, ושולם לו בהעברה כנראה 100".

לעומת הישירות והמיידיות בהודאה של אהרונסון בעניין השוחד לאשר כהן ויורם אוברקוביץ', שכבר לא היו אז בין החיים ולא יכלו להעיד נגדו ו/או נגד אביו - בעניין דוד ניצן הדברים היו שונים.

חוקר: "מי זה?"

אורן אהרונסון: "זה EO פה? אני לא יודע. אני לא זוכר כמובן".

החוקר מזכיר לאהרונסון את שיטת הקידוד שלו: "EO זה DN".

אהרונסון: "אוקיי. זה מהחקירה. אני יכול להגיד דוד ניצן. אני חוזר ואומר, אני לא יודע ששולם לדוד ניצן שום דבר".

החוקר: "ולדוד ניצן יכול להיות ששמת כסף בצד?"

אהרונסון: "אני לא זוכר את זה, אבל הראו לי נייר שאני לא יכול להתעלם ממנו, ואני לא יכול לחשוב על ד.נ אחר, ובטח שקשור לפרויקט".

חוקר: "יכול להיות שהשינוי בדעה של ניצן מדעה נגד סימנס לדעה פרו-סימנס נבע מקבלת כספים שלא דרכך?"

אהרונסון: "יכול להיות. יכול להיות. אני... אני לא יודע כזה דבר".

חוקר: "במזומן, בשטרות קטנים?"

אהרונסון: "אני לא יודע, אבל כאילו הוא היה מדבר על זה אולי עם מישהו בחו"ל".

חוקר: "היה לו קשר ישיר לגרמניה?"

אהרונסון: "כן".

יום למחרת, 16.12.14, המשיך אהרונסון ואמר: "אני חוזר ואומר, אני לא יודע ששולם לדוד ניצן שום דבר". 

חוקר: "כשאתה מסתכל על הניירות ורואה DN 100 ו-100 למספר 10 והעברה? אתה אמרת את מה שההיגיון שלי גם אמר, אבל בוא..."

אהרונסון: "אין לי הסבר. אני לא יודע מי זה 10. אז אני לא יכול להסביר את זה. אני... כשאני רואה את הניירת, אז אני מבין שזה DN, והאדם היחיד שאני מכיר בתור DN, שאני חושב עליו, זה דוד ניצן".

בשלב הזה של החקירה עשה אהרונסון צעד חכם ושאל את החוקר: "אין לכם טרייס של זה?"

החוקר עשה ככל הנראה טעות טקטית והשיב: "עדיין לא".

אהרונסון ניצל את התשובה ואמר: "אוקיי, מה שיכול להיות, אם זה נעשה מעל לראשי, זה יכול להיות".

"כסף מההורים"

דוד ניצן נחקר ב-6.5.15. על "מסע השכנוע" למונטריאול לגיוס קונצרן לבאלין. ניצן סיפר לחוקר עידן גל כי המנכ"ל דאז, יעקב רזון ז"ל, שלח אותו לקנדה כדי לשכנע את חברת לאבאלין, וציטט את דברי המנכ"ל - "ותשכנע אותם להישאר במכרז".

החוקר התייחס לחשבון של שושנה ניצן, אשתו של דוד, חשבון בו דוד היה מורשה חתימה, ואמר: "בשנת 2009 היא מפקידה עשרות אלפי דולרים".

ניצן: "עשרות אלפי דולרים?"

חוקר: "עשרות אלפי... ב-3 הפקדות של 20,000 דולר, לאחר חודשיים 40,000 דולר, לאחר עוד כמה חודשים עוד 20,000 דולר. כמה הגענו? ל-80? תספר לי על ההפקדות האלה, מזומן".

ניצן: "אולי זה היה כסף מזומן של ההורים שלה".

חוקר: "אבל הם נפטרו לפני 10 שנים, אני מדבר אתך על שנת 2009".

ניצן: "לא יודע להגיד לך".

חוקר: "תחשוב".

ניצן: "לא יודע".

חוקר: "אז מאיפה ה-80,000 דולר האלה?"

ניצן: "אני מניח שזה כסף ירושה של ההורים שלה, הם נהגו להחזיק כסף מזומן" (שושנה ניצן תמכה בגירסתו של בעלה לגבי מקור הכספים - מ.ל).

בשלב הזה הציג החוקר לניצן את המחשב שלו שנתפס במשרדיו בחברת החשמל. במחשב נמצאו מספר הדרכון של אפרים אהרונסון ומספר הזיהוי שלו בביטוח הלאומי בארה"ב.

חוקר: "אני שואל אותך למה? אתה לא סוכן נסיעות שלו, אז אני שואל אותך למה אתה רושם את זה?"

ניצן: "לא רושם... אולי מישהו הכניס את זה בשמי? יש עוד אנשים שמכניסים אנשי קשר".

חוקר: "עד עכשיו זה היה מסביב. עכשיו אני אספר לך משהו קונקרטי. אתה מופיע ברשימות של סימנס כמשוחד. אתה מופיע שם ברשימה עם אנשים שקיבלו והודו, ויש ראיות, שוחד, כסף, תסביר לי".

ניצן: "שאני אסביר לך למה אני מופיע ברשימה שלהם?"

חוקר: "חד וחלק".

ניצן: "אין לי מושג".

נגד דוד ניצן לא הוגש כתב אישום.

דוד שומרוני, שהיה מהנדס בכיר בחברת החשמל וכיום בפנסיה, היה חבר הצוות המקצועי שבחן את ה-DMS של סימנס. שומרוני היה אחד מ-3 מהנדסים בחברת החשמל, שהתריעו בזמן אמת על העדפה פסולה לטובת סימנס בתחום המקצועי.

שומרוני מסר עדות ברשות ניירות ערך ב-25.2.15. העדות נמסרה לאור שיחה מוקלטת שנמסרה לחוקרים, ובה הוא נשמע טוען כי בעקבות "לחץ מגבוה" קיבלה סימנס ניקוד מקצועי חיובי בגין הפונקציות התפעוליות החשובות ביותר שנדרשו במכרז, אולם פונקציות אלה כלל לא היו ו/או תפקדו במערכת שהציעה סימנס במכרז.

החוקר עידן גל: "היה משהו שידעת על שחיתות מכיוונו של ניצן?"

שומרוני: "הנחישות שלו שסימנס תזכה. הייתה הרגשה שהוא קודם באופן מוזר. הוא היה בולדוזר".

"הייתי סמל יושר"

דוד ניצן, שהיה מנהל פרויקט ה-DMS, עבד בחברת החשמל עד 2012, וכיום הוא פנסיונר. הוא אמר בתגובה לפרסום קודם על פרשת ה-DMS: "עבדתי 21 שנה בחברת החשמל. במשך שנות עבודתי לא הייתי מעורב, באופן ישיר או עקיף, בכל מעשה לא נאות, או לא תקין או לא חוקי. הייתי סמל ליושר, הגינות ושקיפות בכל החלטותיי, בפני ההנהלה, הדירקטוריון והספקים. אני מוכר כמי שמטיף ונלחם לקיום ערכי התנהגות ברמה הגבוהה ביותר בכל תחום ומול כל גוף או פרט בודד".