זהירות, כלבת: ההתפרצות והמחדל של משרד החקלאות

ל"גלובס" נודע כי ספקית החיסון "ראביגן", שזכתה לפני שנתיים במכרז של משרד החקלאות, הודיעה דווקא בעיתוי הזה כי תפסיק לספקו ■ בינתיים מתגלים עוד ועוד מקרים, וההיסטריה בעיצומה

תן החשוד כנגוע בכלבת / צילום: גיל ארבל
תן החשוד כנגוע בכלבת / צילום: גיל ארבל

בעיצומה של מגפת כלבת חסרת תקדים שהתחילה לפני כשנה בצפון והתפשטה לאחרונה גם לאזור העמקים, הודיע ספק של תרכיב חיסון שנוי במחלוקת ושאינו כלול ברשימת התרכיבים המאושרים, כי הוא מפסיק לספק את התרכיבים לשירותים הווטרינריים. כך נודע ל"גלובס".

ראשית הפרשה בסוף 2015, עת הודיע משרד החקלאות בראשות השר אורי אריאל, כי יפסיק לתקצב את פעולות החיסון נגד כלבת. בשנתיים האחרונות עלה במספר מקרי הכלבת שהתגלו בבעלי חיים, במה שנראה כהתפרצות חסרת תקדים של המחלה. בשבוע שעבר פנתה המועצה האזורית גלבוע לשר אריאל בבקשה דחופה לסיוע, בעקבות שלושה מקרי כלבת נוספים שהתגלו בתנים, לאחר 50 מקרים שלדברי המועצה התגלו בעמקים מאז חודש אוקטובר. השר אריאל הורה למנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר שלמה גראזי, לנקוט באמצעי חירום לבלימת ההתפרצות.

בינתיים, בסוף השבוע האחרון הותקפה חברת קיבוץ עין חרוד איחוד על ידי תן, והבוקר ננשך עובד זר על ידי תן בעמק יזרעאל - וההיסטריה בעיצומה. גם חיות משק נפגעות, כתוצאה מנשיכות בעלי חיים החשודים כנגועים.

בשירותים הווטרינריים (שו"ט), במשרד החקלאות ובקהילת הווטרינרים שוררים בשבועות האחרונים מבוכה וחילופי האשמות לגבי המתרחש בתחום מניעת הכלבת. ברשות הטבע והגנים אף מעלים שאלות לגבי איכות החיסונים נגד כלבת שבהם נעשה שימוש.

"מבקר המדינה צריך לבדוק בדחיפות מה מתרחש בשנים האחרונות בצמרת משרד החקלאות ובשירותים הווטרינריים בהקשר של מחלות וטרינריות, ובראשן הכלבת שעלולה להביא למוות", אומר ל"גלובס" בכיר במשרד החקלאות. במקביל, נודע כאמור במפתיע כי ספק עיקרי של תרכיבים נגד כלבת, שלגבי המוצר שלו יש סימני שאלה, הודיע לפני שבוע כי יפסיק את אספקת תרכיבי החיסון.

חוסר התאמה לתנאים בישראל

עיקר אמצעי המניעה נגד כלבת הם תרכיבי חיסון המפוזרים בשטח מהאוויר, ומצויים בתוך פיתיונות שאותם אוכלים תנים, שועלים, זאבים וכלבי פרא. מבחן התרכיב כפול: האחד - האם הפיתיון מתאים לתנאים האקלימיים בשטח והאם בעלי החיים יאכלו אותו; והשני - בדיקת מעבדה להוכחת יעילות התרכיב.

הספק היחיד של השו"ט במשך שנים היה חברת מריאל עם מוצר בשם ראבורל (RABORAL), המשווק על-ידי החברה "בית ארז". יצרן מתחרה של תרכיבים, חברת "וירבאק" מצרפת המיוצגת בישראל על-ידי "א. אספקה וטרינרית", ניסה להיכנס לשוק עם מוצר בשם ראביגן (RABIGEN-SAG2). המוצר נבדק ונדחה בעבר פעמים אחדות על-ידי מדעני השו"ט, זאת בשל חוסר התאמה של הפיתיון לתנאים בישראל.

בסוף שנת 2015 ערך משרד החקלאות מכרז סגור לאספקת תרכיבי חיסון מכלבת שבו השתתפו הספק היחיד והוותיק מריאל עם המוצר ראבורל, ולמכרז צורף ספק חדש: חברת וירבאק עם התרכיב שנפסל בעבר - ראביגן.

"א. אספקה וטרינרית" הציעה במכרז מחיר נמוך יותר לראביגן וקיבלה את מרבית ההזמנות לאספקת תרכיבים בהיקף של 2.1 מיליון שקל, לעומת הזמנה בגובה 1.2 מיליון שקל של המוצר ראבורל.

בתוך כך, לאחרונה הצטרף ל"א. אספקה וטרינרית" ד"ר יצחק סמינה, מי שהיה עד 2010 מנהל היחידה לביקורת תרכיבים בשו"ט וכיהן כיו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים. נגד ד"ר סמינה נערכה בעבר חקירה בנציבות שירות המדינה בנוגע לדיווחים כוזבים בשווי של כ-200 אלף שקל, ניהול מרפאה ללא היתר וניגוד עניינים מול יצרנים ויבואנים של תרופות וטרינריות. הוא פוטר וחויב להחזיר לקופת המדינה 25 אלף שקל. ד"ר סמינה ניהל מטעם "א. אספקה וטרינרית" את המגעים עם השו"ט להכנסת המוצר של וירבאק.

בשיחה עם "גלובס", הצביעו גורמים במשרד החקלאות על מספר תמיהות:

■ במסמכי המכרז הסגור ניתן תיאור שונה לשני המוצרים. על ראבורל נאמר: "תרכיב זה עבר בדיקות במעבדה ובשדה בישראל והוכיח את בטיחותו ויעילותו בצמצום התפשטות מחלת הכלבת. בניסויים אלו נמצא כי התרכיב הינו בטוח למיני המטרה ומינים שאינם כאלה, ויעיל לחיסון שועלים ותנים בשביה ובשדה". לגבי תרכיב ראביגן נאמר שהוא "משמש לחיסון חיות בר באירופה. בשנת 2000 ובשנת 2003 נוסה התרכיב בניסויי שדה. תוצאות הניסוי הראו כי בתנאי הארץ לא ניתן לעשות שימוש בתרכיב. בינואר 2014, בשיתוף עם מומחי החברה, נבדק התרכיב שוב בניסיונות שדה נרחבים שבהם פוזרו כ-35 אלף יחידות. בניסויים נמצא כי התרכיב יעיל ועונה על תנאי הסביבה".

■ על תרכיב ראביגן לא נאמר כי נבדק במעבדות השו"ט, אלא דובר על "ניסיונות שדה".

■ המוצר ראביגן מוגבל לשימוש ליומיים בלבד בטמפרטורה של מעל ל-25 מעלות צלסיוס, מה שמעלה שאלות לגבי יעילותו בקיץ הישראלי.

■ ברשימה האחרונה המעודכנת של המוצרים המאושרים לחיסון כלבת על-ידי השו"ט במשרד החקלאות, כלל לא מופיע המוצר ראביגן. המשרד מסר כי הרשימה אינה מעודכנת, אבל למעשה אין רשימה חדשה מעודכנת.

■ במידע שלא קיבל תוקף רשמי נמסר כי במחקר מ-1998 נמצאה יעילות של החיסון בניסוי בתנים. על-פי הוראות משרד הבריאות, כל תרופה מקבלת אישור לחמש שנים ויש לבקש את הארכתה. בקשת "גלובס" ממשרד החקלאות לקבל נתוני מחקר יעילות שנעשה - לא נענתה.

■ על רקע התפרצות הכלבת וההודעה מטעם שר החקלאות על נקיטת צעדי חירום, התקבלה כאמור בהפתעה מוחלטת ההודעה של "א. אספקה וטרינרית" על כך שהחברה מפסיקה את אספקת תרכיבי ראביגן למשרד החקלאות, אף על פי שבעקבות המכרז נמסר כי תספק את מרבית התרכיבים.

■ אלי ברזילי, בעלי ומנכ"ל "א. אספקה וטרינרית", נשאל על הפסקת האספקה ועל התמיהה לגבי רישום התרכיב, ואמר: "אני מניח שהסיבה העיקרית ואולי היחידה היא כלכלית. לא יכול לענות בעניין הרישום של התרכיב". משרד החקלאות מסר כי "לעניין הפסקת אספקת התרכיבים על-ידי חברת 'א. אספקה וטרינרית', להבנתנו, מדובר בסיבות עסקיות".

כלבת
 כלבת

תגובות

משרד החקלאות: "לאור איכותו, החיסון 'ראביגן' מותר לשימוש בכל מדינות האיחוד האירופי"

שר החקלאות אורי אריאל נשאל האם ייתכן קשר בין ההכרזה על הפסקת מימון החיסונים לפני שנתיים לבין התפרצות הכלבת, ומשרדו התבקש להגיב בעניין בדיקות המוצר ראביגן.

משרד החקלאות מסר בתגובה: "המשרד, בשיתוף רשות הטבע והגנים, פועל באופן מתמיד למזעור מחלת הכלבת. כחלק מכך, בכוונת שר החקלאות להגיש הצעת החלטה לממשלה לתקצוב המאבק נגד כלבת. פיזור החיסונים הוא עונתי ומתחיל בחודשים נובמבר-דצמבר וממשיך בחודשים ינואר-פברואר בשנה העוקבת, בהתאם לתנאי מזג האוויר. ממוצע פיזור חיסוני הכלבת שנעשה בין השנים 2015-2016 משתווה לממוצע החיסונים שפוזרו בכל שנה אחרת, ולא קיים כל קשר בין מספר החיסונים שפוזרו בשנת 2015 לבין העלייה במספר מקרי הכלבת בעת הזו. יתר על כן, ברובם המוחלט של מקרי הכלבת מדובר בבעלי חיים נגועים שנולדו בחודשי מארס-אפריל 2017, כך שלא נולדו בעת שפוזר החיסון של שנת 2015.

"בנוסף, וכחלק מפעולותיו למזעור המחלה, המשרד בחר בקפידה את החיסונים שיסייעו למנוע את ההידבקות במחלה על סמך שני תנאים בסיסיים אשר נלקחו בחשבון: ההגנה מהידבקות עבור שועלים ותנים המהווים גורם עיקרי להעברת המחלה בשטחי מדינת ישראל; וכן, תנאי מזג האוויר השוררים בישראל בעת תקופת הפיזור.

"לנוכח העובדה כי RABIGEN-SAG2 ו-RABORAL-vrg הם שני החומרים היחידים שרשומים בישראל ועומדים בשני התנאים הרלוונטיים, הוחלט על מכרז סגור בו תתמודדנה שתי החברות על-פי קריטריונים שונים של איכות המוצר, המחיר ועוד. עם סיום המכרז הוחלט כי שתי החברות ייתנו את שירותן עבור המשרד.

"לעניין רישום המוצר, התרכיב המדובר נרשם כבר בשנת 2008 ב'מרכז הרישום המרכזי באירופה לתרכיבים', דבר המעיד על איכותו. מדובר בתרכיב שלאור איכותו מותר לשימוש בכלל מדינות האיחוד. בשנה שעברה נרשם התרכיב גם בישראל. בדומה למדינות האיחוד האירופי ולארה"ב, ישראל מבצעת בדיקות מדגמיות למשלוחי התרכיבים. בתוך כך, גם התרכיב RABIGEN-SAG2 עבר את הבדיקות הרלוונטיות באירופה ואף נרשם ברישום המרכזי, שבו נרשמים עשרות בודדות של חומרים בלבד, דבר המעיד על איכותו. יתרה מזאת, מדובר בתרכיב שלאור איכותו מותר לשימוש בכלל מדינות האיחוד, ללא צורך בבדיקות נוספות. החומר מיוצר במפעל GMP, בעל דרישות קפדניות. על כן, לאחר בדיקות ההתאמה לתנאי האקלים בישראל הוחלט על אישורו".

משרד הבריאות מסר כי "ישראל חווה כעת עלייה בתחלואת בעלי חיים בכלבת, בעיקר בצפון הארץ. משרד החקלאות ממונה על טיפול בבעלי חיים הנגועים בכלבת, והן בטיפול במניעת כלבת בבעלי החיים. משרד הבריאות נמצא בקשר רציף עם משרד החקלאות, ופעולות המניעה מתואמות בין המשרדים.

"משרד הבריאות מבצע פעולות מניעה רציפות למניעת כלבת באדם, כולל בקשת הסגר לבעלי חיים החשודים לכלבת וחיסון אנשים שנחשפו לבעל חיים כאלה, על-פי שיקול דעת מקצועי. בזכות מודעות הציבור ופעולות משרדים אלה לא היה אף מקרה כלבת באדם בשנים האחרונות. לאגף לאפידמיולוגיה אין עדיין נתונים ארציים אודות פעילות לשכות הבריאות למניעת כלבת ב-2017. מהנתונים הקיימים נצפית עלייה קלה בפניות לטיפול עקב מגע עם בעלי חיים".

נכנסו ללחץ: משרד החקלאות מתגבר את המאבק בכלבת

■ הצבת ניידת של השירותים הווטרינריים במושב גן נר, שתעקר בעלי חיים משוטטים

■ פיזור פיתיונות בכמות כפולה לקמ"ר בצפון ובעמקים - אזור ההתפרצות וסביבתה

■ תגבור הצוותים הווטרינריים באזור

■ הגדרת האזורים הללו כ"אזור סיכון"

■ הגברת מתן חיסונים לכלבי בית, מתן חיסוני דחף לכלבים מחוסנים, חיסון חתולים

■ הסברה והעלאת מודעות בקרב הציבור, העברת מערכי שיעור בנושא למשרד החינוך