שער חליפין

הדולר בשפל של 2.8 שקלים, אך באוצר ובבנק ישראל יושבים על הגדר • ד"ר אדם רויטר מציע מהלך חריג לגידור החוב הלאומי שימתן את הלחץ על המטבע - ואף נפגש בנושא עם אגף החשבת הכללית באוצר • וגם: לגלובס נודע כי בצעד של ייאוש, בהתאחדות התעשיינים מנסים לגייס ח"כים להצעת חוק שתגביל את עצמאות בנק ישראל

הפחתת הריבית המתונה לא שינתה את הכיוון, והדולר המשיך לאבד גובה בדרך לשיאים שליליים חדשים • ההסברים של הנגיד והוועדה המוניטרית מבהירים ששיקולי האינפלציה הם שמכתיבים את הטון • ואיך קשור הזינוק המטאורי בוול סטריט לעניין? • שאלת השעה

המנגנון שמאלץ את המוסדיים להיפטר מדולרים, המהפך בטעמי החיסכון והדילמה של הנגיד אמיר ירון - כך הגידול המסיבי בנכסי הציבור הפך למשקולת על שער החליפין • בינתיים תעשיות שלמות בסכנה, ויש המעריכים כי בנק ישראל יקנה עשרות מיליארדים לעצור את כדור השלג

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? • המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים? • שאלת השעה 

השקל לא עוצר, והתעשיינים לוחצים להוריד ריבית, אך בנק ישראל מתמקד ביעד האינפלציה • בעוד שהמוסדיים מוכרים דולרים, האיום הביטחוני נותר הגורם המרכזי שעלול לשנות את המגמה

התחזקות השקל מביאה להורדות מחירים ברשתות השיווק, בכרטיסי הטיסה ובקניות בחו"ל, ותומכת בצרכן הישראלי דרך הורדת האינפלציה • לצד המרוויחים, יש גם מי שמפסיד: דוגמה בולטת במיוחד היא הישראלים שחשופים דולרית למדד S&P 500 וגם היצואניות הישראליות שמשלמות את המחיר

מייסדי חברת ההייטק וויז, שעסקת הרכישה שלה ע"י גוגל תמורת 32 מיליארד דולר הושלמה היום, מעוניינים לשלם את המס למדינה בדולרים • אך לגלובס נודע כי רשות המסים צפויה לדרוש שהתשלום יתבצע לפי שער החליפין ביחס לשקל בעת ההכרזה על העסקה במרץ 2025 - גבוה משמעותית מהשער היום

2025 הייתה השנה הכי טובה שראו החוסכים בישראל זה 16 שנה, אבל מסלול אחד פופולרי במיוחד אכזב את המשקיעים • את טבלת התשואות הובילו שתי חברות ביטוח עם אהדה להשקעות בארץ • ואיפה ממליצים המומחים לשים את הכסף ב־2026?

השקל אכן שובר שיאים - אבל לא את אלה שנתניהו מייחס לו • וגם: ניתוח בנק ישראל מצביע על פער שמרמז כי התחזקותו של המטבע המקומי אינה מספרת את כל הסיפור • המשרוקית של גלובס

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם • בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

מתחילת השנה התחזק השקל ב–10.4%, וביותר מ–2% בחודש האחרון • אך הורדת הריבית הצפוייה, הירידות בוול סטריט והתאוששות הדולר בעולם, מאיימות על המשך המגמה • דיסקונט: בתרחיש ביטחוני-גיאופוליטי אופטימי, השקל עשוי אף לרדת מתחת ל-3 שקלים

השקל זכה בתואר "המטבע החזק ביותר" בשבוע האחרון, לאחר ששבר שיא בן שלוש שנים מול הדולר • זה קרה עוד לפני החתימה הרשמית על הסכם, וכעת המגמה צפויה להתחזק • בשוק יש מי שמעריך: שער הדולר יירד מתחת ל-3 שקלים

נתוני המאקרו של ישראל מתעתעים: מצד אחד פרמיית הסיכון על האג"ח הממשלתיות זינקה, ומנגד שער הדולר־שקל משדר יציבות יחסית ונשאר נמוך מכפי שהיה ב־6 באוקטובר • בין הסיבות: התערבות בנק ישראל, העליות בוול סטריט וההסתגלות בשוק למלחמה • ועדיין, בשוק מעריכים כי במצב שגרה היה השקל חזק יותר משמעותית

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן • אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב • מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

בבנק דיסקונט צופים שבמידה והמצב הביטחוני ישתפר, השקל צפוי להתחזק והדולר יעמוד בסוף השנה בטווח של 3.28-3.58 שקלים • בנוסף, עלייה בשווקים העולמיים תגרום לתמיכה בשקל בעקבות הגופים המוסדיים המוכרים מט"ח

השקל בשפל מול הדולר שלא נראה מאז השיא בקורונה, ובשוק פסימיים לגבי שינוי מגמה קרוב • בין הסיבות: חשש מהתפתחויות בזירות הפוליטיות והביטחוניות, לצד אירועי מאקרו בארה"ב • כשזו תמונת המצב, הלחץ על האינפלציה גדל ואיתו הסיכויים להעלאות ריבית ל־5%