אחריות תאגידית לוקחים, לא מקבלים

"אין שגיאה גדולה יותר מניסיון לחתוך בהוצאות הפירמה על ידי פגיעה בציבור עובדיה. לא בכדי נקראים אלה 'ההון האנושי', ולפני שנוגעים בהון הזה, הארגון צריך לבחון עצמו, ולעבור כל פינה בו, בחפשו אחר מקומות אפשריים להתייעלות. פיטורים אינם התייעלות", אמר היום (ד') צבי זיו, המנכ"ל הפורש שלא מרצון של בנק הפועלים ויו"ר ארגון מעלה לאחריות תאגידית של גופים.

את הדברים אמר זיו בבורסה של תל אביב באירוע חשיפת דירוג מעלה 2009 לאחריות תאגידית של חברות. נציין כי על בסיס דירוג זה מעדכנת הבורסה את הרכב מדד מעלה לאחריות תאגידית.

מעניין במיוחד לשמוע היום, ב-2009, את דבריו של זיו שיורד מבמת הבנק שהוביל ב-2002 פיטורי 800 עובדים, ועורר בכך מחאה ציבורית חריפה. משהו עבר על המגזר העסקי בשנים שחלפו, ובצל המשבר הכלכלי הקשה שהמשק הגלובלי נתון בו, ובפרט בצל הסיבות שהביאו לפרוץ המשבר הזה, משמעות המונח "אחריות תאגידית" (Corporate Responsibility) רק מתחדדת.

מעלה הינו ארגון הגג המקצועי המוביל של עסקים-עמיתים המחוללים שינוי בתחום האחריות התאגידית בישראל. הליך הדירוג של הארגון מבוצע בכל שנה בשיתוף עם חברת הדירוג S&P מעלות, על בסיס מודל חישובי שגובש במקינזי ישראל, והוא מבוקר על ידי משרד ארנסט אנד יאנג.

1. המגמה הראשונה עוסקת בממשל תאגידי, תחום שהפך רלוונטי מתמיד על רקע המשבר הפיננסי העולמי. מתוצאות הדירוג עולה כי בחברות ציבוריות בהן קיימת דבוקת שליטה (בעלי שליטה מובחנים) כ-35% מהדירקטורים הינם עצמאיים, נתון העומד בדרישות ועדת גושן. עוד עולה מהדירוג כי מתוך 33 חברות ציבוריות עם דבוקת שליטה המשתתפות בדירוג, 22 עומדות בדרישה זו של ועדת גושן. כמו כן, 5 החברות הציבוריות ללא דבוקת שליטה המשתתפות בדירוג, עומדות אף הן בדרישת ועדת גושן ל-50% לפחות של דירקטורים עצמאיים בדירקטוריון. ממוצע הדירקטורים העצמאיים בחברות אלו מגיע ל-79%.

עוד עולה מהדירוג כי 82% מהדירקטורים בוועדות הביקורת הם עצמאיים, ו-74% מהדירקטורים מייצגים ידע ומיומנויות פיננסיות, כל זאת כנדרש בהמלצות ועדת גושן.

2. מגמה שנייה עוסקת בהטמעת חשיבותו של פרק האתיקה. מספר החברות הציבוריות המדורגות שהינן בעלות קוד אתי מגיע לכ-95% מכלל המשתתפות, לעומת 65% ב-2006. כמו כן, קיימת עלייה משמעותית בהיקף ההטמעה של הקוד האתי באמצעות תוכניות הדרכה, בקרה ודיווח. בפרק זה ניכרת השפעת הדירוג ככלי וולונטרי, וזאת על רקע העובדה שלא קיימת כיום עדין תקינה וחקיקה המחייבת הכנה והטמעה של קוד אתי. דירוג מעלה דורש קוד אתי כדרישת סף לפרק האתיקה.

3. המגמה השלישית מצביעה על גידול בהקצאת תרומות. על-פי דירוג 2009 נתרמו בממוצע 10.5 מיליון שקל על ידי החברות המדורגות, לעומת 6.8 מיליון שקל ב-2008 (גידול של 54.4%). נתון זה מפתיע לטובה על רקע מצבי הקיצון שיצר המשבר הכלכלי העולמי, והעובדה ש-22 חברות ציבוריות מציגות דו"חות כספיים המעידים על הפסד או קיטון משמעותי ברווחים.

4. המגמה הרביעית עוסקת בגיבוש מדיניות ויישום מנגנונים לעידוד העסקת אוכלוסיות המתקשות בהשתלבות בשוק העבודה (מיעוטים ובעלי מוגבלויות). בדירוג 2009 60% מהחברות הציבוריות דיווחו על עידוד גיוס מיעוטים בהשוואה ל- 33.3% בלבד ב-2008. לאור משך הזמן הנדרש בשינוי אחוזי מועסקים, הדגישה הוועדה הציבורית את החשיבות של נהלים ומנגנונים, אשר יעודדו גיוון של כוח העבודה וישפיעו על שינוי לאורך זמן. *