המרוויחים הגדולים מה"שי לחג"

הם לא עובדי הבנקים והמונופולים הגדולים שמחלקים לעובדים עד 1,000 שקל בתלושי קנייה - אלא גורם פעיל אחר במשק

מה שבאמת מטריד אותנו ערב חג הפסח הוא כמה נקבל בחג הפסח הקרב ב"תלושים", כמה קיבלו במקומות עבודה אחרים, ולמה שוב קיפחו אותנו.

מסתבר שגם בפסח השתא לא הכול חרוסת: התלושים הם הכנסה החייבת במס; הם שווים כמעט תמיד פחות מערכם הנקוב; ויש גם לשים לב היטב לאותיות הקטנות שבשולי התלוש, הקובעות באיזה בתי עסק ניתן לממש את התלושים, עד מתי הם תקפים ועוד סייגים ואיסורים לרוב, כגון: "אין כפל מבצעים" ו"אין החלפות" של מוצרים שנקנו בתווים.

מניתוח הסקר התקופתי של חברת "ועדים" עולה, שוועדי העובדים והנהלות החברות והמפעלים יוציאו השנה יותר מ- 2 מיליארד שקל על רכישת מתנות לעובדים לרגל חג הפסח. מדובר בגידול של כ- 15% לעומת פסח אשתקד.

ערכו של השי הממוצע לפסח יעמוד השנה על 650 900 שקל לעובד וכ- 4,000 5,000 שקל למנהלים הבכירים, שממילא נהנים כבר ממשכורות ובונוסים התלושים מהמציאות. בראש רשימת המתנות הפופולאריות השנה נמצאים מוצרי הטקסטיל וכלי הבית, בניגוד לחמש השנים האחרונות, בהן כיכבו מכשירי החשמל וגאדג'טים האלקטרוניקה הבידורית.

שיאני המתנות השנה יהיו עובדי המונופולים הגדולים (כמו: חברת החשמל ונמלי ישראל): עם תקציב נדיב במיוחד של 1,000 1,200 לעובד. עובדי הבנקים, שיאני השכר בשנה שעברה ייאלצו לרדת השנה למקום השני (כנראה בשל חשיפת ה"נוסטרו" למכשירי השקעה אקזוטיים מידי), עם 800 1,000 שקלים לעובד.

עובדי גופי ממשל ומשרדי ממשלה יקבלו מתנות בשווי 500 800 שקל. בחברות ההי-טק שווי השי יפחת השנה ל- 300 600 שקל בממוצע. כשבתחתית הרשימה ניצבים כבכל שנה עובדי המגזר הפרטי עם 200 350 ₪ בלבד, שאינם מספיקים אפילו לרכישת מסחטת פרי הדר.

שגשוגה של תעשיית התלושים נובעת, בראש ובראשונה, מהיותה כדאית ומשתלמת עד מאוד למעבידים. גם אם מזומן היה עושה את העבודה טוב יותר, עדיין הענקת מתנה לעובד הממורמר (וכידוע, העובדים הם תמיד כאלה) הופכת אותו (לפחות לדעת המעסיקים) למוקיר תודה ולפרודוקטיבי מעט יותר אחרי הפסח. למעבידים כדאי מאוד לתת במתנה תלושים, אותם הם רוכשים במרוכז וב"הנחת כמות" במחיר הנמוך בכ- 20% מערכם הנקוב.

אלא שאין מדובר במציאת ה"אפיקומן": בעוד התלושים מוכרים למעביד כ"הוצאה", אצל העובד הם "הכנסה", החייבת במלואה במס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. לעיתים אף עלול העובד לאכול מרור קטן נוסף בדוגמת תשלום מס עודף על כספים שלא קיבל כלל, מאחר שחלק מהרשתות מוכנות "לפדות" את התלושים רק בשווי מופחת הנמוך ב- 10-15 אחוזים מערכם הנקוב.

כך שהמרוויחות האמיתיות מהתלושים הן, כמובן, רשתות השיווק הגדולות, המתחרות בניהן ערב חג הפסח לא רק על ליבו וכספו של הצרכן, אלא בעיקר על תלושיו.

הכותב הוא עו"ד ומנהל השקעות "בפריזמה"