"אנחנו אפילו לא באמצעו של המשבר"

"הבנקים יהיו תחת לחץ גם בהמשך השנה, ויצטרכו לגייס הון בכדי לשרוד", אמרה. "גם אם זה יישמע משוגע, אנחנו אפילו לא באמצע הדרך של המשבר".

וויטני מכסה בנקים ומוסדות פיננסיים באופנהיימר, שנחשב לאחד הבנקים היותר קטנים בוול סטריט. היא קנתה את תהילתה בנובמבר האחרון, כאשר הנמיכה דירוג לסיטיגרופ לאחר שהגיעה למסקנה שהבנק ייאלץ לחתוך את הדיבידנד שלו או לגייס הון חיצוני, או שניהם. "בזמנו, כתבנו שלסיטיגרופ חסר הון בסך 30 מיליארד דולר, ואנשים נדהמו. מאז הם גייסו 40 מיליארד דולר, ועוד חתכו את הדיבידנד", היא אומרת היום.

הנמכת הדירוג ההיא הביאה לנפילה חדה במניית סיטיגרופ, שגררה אחריה את וול סטריט כולה ליום של ירידות. "ידעתי שההמלצה שלי הולכת להשפיע על סיטי", משחזרת וויטני, "אבל לא שיערתי שהיא תשפיע ככה על השוק כולו".

*את יכולה להבין למה אנליסטים אחרים לא ראו את מה שאת ראית?

וויטני: "לאנליסטים אחרים הייתה המלצת מכירה, אבל אף אחד מהם לא התמקד בשיעור ההון העצמי של סיטי ולא הטיל ספק בדיבידנד. זו הייתה פרה קדושה. אבל מתמטיקה זו מתמטיקה - היה ברור לי שחסר להם הון ושהם לא יכולים לחלק כזה דיבידנד.

"אבל, אין ספק שלאנליסטים במחלקות המחקר של פירמות גדולות יש יותר לחץ. פירמות אחרות מעורבות יותר בבנקאות ומפחדות לעורר מחלוקת".

*ומה לגבי תפקודן של סוכנויות דירוג האשראי?

"סוכנויות הדירוג עדיין לא הורידו דירוג לכמה מהמוסדות הפיננסיים. הסוכנויות מקבלות תשלום מהמוסדות שאותם הן מדרגות, וברור שזה יכול להוות בעיה. הן איבדו הרבה אמינות אחרי פרשת אנרון ואיבדו עוד כל כך הרבה יותר במשבר הנוכחי, עד ששוק האג"ח כבר לא מתייחס אליהן. מצד שני, השוק צריך איזה שהוא מוסד מהסוג של סוכנויות הדירוג כדי לקיים היקף כזה של מסחר".

*ומה לגבי דירוג המוצרים הפיננסיים עצמם?

"פה יש בעיה נוספת. אני קראתי לזה 'טבעת האש': על פי חוקים רגולטוריים הבנקים מחויבים להחזיק כמות מסוימת של הון עצמי עבור כל חוב שהם מחזיקים. ברגע שמורידים דירוג לחוב שבנק מחזיק, הבנק צריך יותר הון עצמי. ואז, או שבנקים ימשיכו לגייס הון מבחוץ או שיחתכו בדיבידנד, או שהם יצטרכו למכור את הנכסים הבעייתיים, וברגע שהם ימכרו אותם, מחירי הנכסים ירדו עוד יותר, והמעגל חוזר חלילה.

"אף אחד לא יודע כמה הון הבנקים ייאלצו למחוק ולגייס ממקורות אחרים, ולכן אני אומרת, גם אם זה נשמע משוגע - אנחנו באמת אפילו לא באמצעיתו של המשבר. כרגע הבנקים מגייסים הון רק כדי לסגור חורים, ואני מעריכה שלמוסדות הפיננסיים ייקח בין תשעה ל-18 חודשים כדי להתמודד עם המשבר".

*מצד שני, בחודש-חודשיים האחרונים המניות חזרו לעלות.

"זה לא יכול להימשך, בוודאי שלא במניות הפיננסים. תחזיות הרווח של הבנקים ממשיכות לרדת, הרווחים הממשיים ממשיכים לרדת, ואם מחירי המניות לא יורדים בהתאם זה אומר שהמכפילים עולים. כשיש עלייה בסיכון המכפילים אמורים לרדת, לא לעלות. בעתיד הקרוב, אני צופה שמניות הפיננסים רק יהפכו ליותר זולות".

הרגולטורים הסתכלו מהצד ועכשיו הם מגזימים בתגובתם

*מה את חושבת על הדרך שבה ברננקי התמודד עם המשבר?

"ברננקי ירש מצב רע. גם המידע שעמד לרשותו הוא בעייתי - הרבה מהנתונים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות פשוט לא מעודכנים. מבחינת הורדות ריבית, די ברור שכבר אין לו לאן לרדת.

"עוד בעניין ברננקי - לחלץ את בר סטרנס לא היה רעיון מושלם. בסביבה קפיטליסטית זה בסדר שמוסדות ייכשלו, ולממשלת ארה"ב אין את הכסף להציל את כל המוסדות הפיננסיים בוול סטריט".

*יש מי שמאשימים את הרגולציה במשבר.

"הרגולטורים בהחלט עמדו מהצד וראו את הכל קורה. זה די מדהים שגם בזמן שהריבית בארה"ב חזרה לעלות, הלוואות בריבית משתנה המשיכו לגדול. זה הרי אבסורד, אף לקוח שמבין על מה הוא חותם לא היה רוצה בכך. זה היה צריך להדליק נורות אדומות לגבי האופן שבו בנקים מחלקים הלוואות. מצד שני, היום הרגולטורים הגזימו בתגובתם, כשהם רוצים לדרוש מהבנקים יותר הון עצמי על כל הלוואה. זה טוב אולי לטווח הארוך, אבל בעייתי בעיצומו של משבר נזילות".

*איפה את רואה את הבועה הבאה?

"אני אתן לך תשובה לא אורתודוכסית: הבועה הבאה היא בועת רגולציה עם תגובת יתר. זו לא בועה במובן המקובל, כמו במניות הטכנולוגיה או בסחורות, אלא בועה במובן של קונספציה שגויה. הרגולטורים יגיבו עכשיו באופן מוגזם לכל מה שהם פספסו במשך חמש שנים".

*ההשקעות של קרנות ההון הריבוניות, ממדינות המפרץ והמזרח, גרמו באחרונה לויכוחים סוערים בארה"ב.

"צריך לזכור שכל השקעות ההון של קרנות ריבוניות בבנקים בוצעו ללא זכויות הצבעה. באופן עקרוני, אני חושבת שאם לארה"ב מותר להשקיע בכל העולם, אז לכל העולם צריך להיות מותר להשקיע בארה"ב. מבחינה פוליטית זה מעניין, כשמצד אחד הדבר חיוני כדי לפתור את המשבר בארה"ב, ומצד שני זה מתרחש בזמן שארה"ב נהיית יותר ויותר פרוטקציוניסטית".

*אם ארה"ב באמת תגלוש למיתון, זה בהכרח יגרור את שאר העולם?

"באספקטים מסוימים אתה רואה כלכלות שצומחות בצורה עצמאית, בלי קשר לארה"ב. אבל הצרכן האמריקני הוא עדיין הצרכן הכי משמעותי בכלכלה הגלובלית. בריטניה בוודאי קשורה לארה"ב, וכך גם שאר אירופה. באופן מפתיע אמריקה הלטינית נראית פחות מושפעת כרגע - מקסיקו למשל מחזיקה מעמד יפה - אבל זה לא יוכל להימשך עוד הרבה זמן".

*מה את חושבת על שער הדולר מול האירו?

"לטווח הארוך, הכל קשור באפשרויות הצמיחה. אם נוכל לצמוח יותר מהר ואם נסגור פחות חוב - הדולר יעלה חזרה. בתור תיירת אני בהחלט חושבת שהאירו יקר מדי" (צוחקת).

*בחודשים האחרונים את נמצאת הרבה מאוד בכותרות. את מצליחה ליהנות מזה?

"האמת היא שזה הדבר הכי 'קול' בעולם. כל כך הרבה אנשים חכמים שהערכתי פתאום גילו אותי. יש אנשים שהערצתי שנים, והנה אני מוזמנת לאותם פאנלים ודיונים וארוחות ערב איתם. אין יותר מגניב מזה. מצד שני, עם העיתונות צריך להיזהר: לא הייתי רוצה להיזכר בגלל הורדת דירוג אחת, אני רוצה להיזכר בגלל מחקר איכותי לאורך זמן". *

"אין ספק שלאנליסטים במחלקות המחקר של פירמות גדולות יש יותר לחץ. פירמות אחרות מעורבות יותר בפעילות בנקאית, ומפחדות לעורר מחלוקת"

"כרגע הבנקים מגייסים הון רק כדי לסגור חורים, ואני מעריכה שלמוסדות הפיננסיים ייקח בין 9 ל-18 חודשים כדי להתמודד עם המשבר"

"עם העיתונות צריך להיזהר: לא הייתי רוצה להיזכר בגלל הורדת דירוג אחת, אני רוצה להיזכר בגלל מחקר איכותי לאורך זמן"