ביהמ"ש חייב את פורטל תפוז לחשוף פרטי גולש בפורום שהשמיץ גננת

בית משפט השלום בת"א הורה לפורטל "תפוז" למסור פרטים מזהים וכתובת IP של גולש אלמוני בפורום, שהשמיץ גננת המבקשת לתבוע אותו. עם זאת, מסירת הפרטים הותנתה בכך שהתובעת תפקיד ערבויות כספיות בגין כל נזק שעלול להיגרם ל"תפוז" ולגולש כתוצאה ממתן הצו, במידה שייקבע שלא היה מקום לבקשו.

אורלי פריד, גננת שבבעלותה ובניהולה שלושה גני ילדים בקריית אונו, הגישה תביעת דיבה בסך 120 אלף שקל נגד תפוז ונגד גולש בשם "רפיאל", שהיא זקוקה לפרטיו לשם ניהול התביעה. במקביל, ביקשה להורות לתפוז למסור לה את כל הפרטים המזהים של הגולש, לרבות מספר IP, כתובת דוא"ל, זהות ספק האינטרנט ופרטי המשתמש, כולל השם והכתובת שמסר בעת הרישום לפורום.

אותו "רפיאל" הזהיר בפורום "הורים לתינוקות" מפני גני הילדים של פריד. תפוז סירבה למסור את פרטיו בטענה שיש לשמור על חומת האנונימיות של הגולשים המתבטאים ברשת האינטרנט. לטענתה, דבריו של "רפיאל" הם ביקורת צרכנית לגיטימית המהווה הבעת דעה מותרת.

בפסיקה המחוזית קיימות שלוש גישות לשאלה מתי תוסר אנונימיות הגולש. לפי הגישה המחמירה (השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן), רק אם דברי הדיבה נכנסים לגדר עבירה פלילית של לשון הרע. לפי הגישה המקלה (השופטת ד"ר דרורה פלפל), כשהשימוש לרעה באנונימיות ברשת מהווה לכאורה עוולה בנזיקין אף אם אין חשש לעבירה פלילית; לפי גישת הביניים (השופט יצחק עמית), כשיש עילת תביעה נגד הגולש וקיים "דבר מה נוסף" (אחד מבין כמה אפשריים שנמנו) המצדיק את חשיפת זהותו.

השופטת בלהה טולקובסקי צידדה בגישת הביניים והורתה לחשוף את זהות הגולש, משום ש"לא הסתפק בהבעת דעה גרידא" אלא הציג דברים כעובדות (תחלופה בלתי פוסקת של מטפלות, מטפלות ותיקות פוטרו כדי להימנע מתשלום פיצויים וכו'). "הפירוט העובדתי יוצר רושם כי אכן מדובר בדברים הנאמרים מפי מי שבנו היה בגן. הפירוט והשפה הרהוטה והסדורה משווים לפרסום נופך אמין, באופן שקורא סביר עשוי לייחס לו משקל, מה שמגביר את פוטנציאל הפגיעה הטמון בפרסום".

טולקובסקי ציינה שמאחר שתפוז חסמה את האפשרות להגיב להודעה המשמיצה, התובעת לא יכלה לפרסם הודעה הקוראת לגולש לחשוף עצמו (כפי שהציע השופטת עמית לחייב תובעים לעשות, בטרם יתערב ביהמ"ש). (בש"א 178523/08)