החברים הם גם עורכי החדשות

הדרך אל הגולשים עוברת דרך רשתות חברתיות

בבוקר עם הקפה או ברגעים המתים בעבודה, אתרי החדשות והתוכן הגדולים הם הכתובת הראשונה והמיידית של רבים מגולשי האינטרנט.

כדי להתעדכן על הנעשה בעולם מביט הגולש הממוצע בעמוד הראשי של אתר דוגמת יאהו, ולוחץ על לינקים לסיפורים המרכזיים שבחרו עורכי האתר.

אלא שהחדירה המסיבית של הרשתות החברתיות אל העולם המקוון שינתה את המשחק גם עבור אתרי החדשות ברשת.

האתר הפופולרי ביותר ברשימת האתרים המועדפים של רבים מאיתנו הפך להיות זה של פייסבוק או טוויטר, ואליו גולשים רוב המשתמשים לפני שהם מתפנים לשאר עיסוקיהם. כך, גם חלק גדל והולך של סיפורי החדשות אליהם נחשפים גולשי האינטרנט הם דווקא אלו שאותם חולקים החברים שלהם ברשתות אלו.

כשהמדיה החברתית משתלטת, נאלצים פורטלי האינטרנט הוותיקים להתמודד עם מציאות חדשה בה הרשתות החברתיות, הסוללות לגולשים דרך חדשה ואישית יותר לפסוע בה במרחבי העולם המקוון, הן השליטות הבלתי המעורערות.

ספקיות התוכן הבינו כי אם לא יסתגלו במהרה למציאות החדשה, הן עלולות שלא להיות חלק ממנה. במקום לשבת ולחכות שהגולשים "יגלו" את התוכן שהן מספקות, גופי התקשורת, החל ברשתות עיתונים בינלאומיות וכלה בתחנות שידור מקומיות, מקדמות את התכנים שלהן באמצעות הרשתות החברתיות.

כל אתר חדשות המכבד עצמו חייב להצטייד בתוכנה שתאפשר לו להפיץ את הידיעות שהוא מפרסם ברשתות חברתיות ובאתרי שיתוף תכנים.

"אנחנו צריכים להיות היכן שאנשים מדברים על התכנים שלנו וצורכים את התכנים שלנו", אומרת ג'ניפר פרסטון, עורכת מדיה חברתית בעיתון "ניו יורק טיימס".

ה"ניו יורק טיימס" מעביר את התכנים שלו באופן אגרסיבי באמצעות רשתות חברתיות. לחשבון הטוויטר שלו יש יותר מ-1.7 מיליון עוקבים ובעמוד הפייסבוק שלו רשומים למעלה מ-460,000 גולשים.

רכילות בראש

אמנם, קשה לקבל נתונים מדויקים על כמות התוכן המגיעה אל גולשי הרשתות החברתיות מכיוון שהקישוריות לתכנים אלו נחלקות לעתים על-ידי הגולשים במספר פלטפורמות בה בעת. אך המאמצים של גופי התקשורת להפיץ את תכניהם באמצעות הרשתות החברתיות משתלם.

הרשתות החברתיות הולכות והופכות לגורם המנתב המוני גולשים אל אתרי החדשות והתוכן בכמות שטרם נראתה. מספר הלינקים שהועברו בפייסבוק הוכפל בארבעת החודשים האחרונים מ-9 מיליון באפריל ל-18 מיליון באוגוסט.

לינקים בפייסבוק אחראים ל-19% מהתנועה באתר החדשות האמריקני "האפינגטון פוסט" ולמרבית התנועה באתר הרכילות הפופולרי של פרז הילטון.

"חברות המדיה הגיבו במהירות כדי להתאים עצמן למגמה של חלוקת התכנים ברשתות החברתיות", אומר ביל ווסיק, עורך בכתב העת "הרפר".

אך בעוד ספקיות התוכן וגופי החדשות עושים כל מאמץ בכל פטפורמה אפשרית, ההשפעה של "מנועי ההמלצות" הללו על אופי התכנים הנצרכים טרם התבררה.

למרות כמות הגולשים הרבה שמופנית באמצעות הרשתות החברתיות אל אתרי החדשות, הידיעות אליהן מופנים הגולשים אינן דווקא אלו שבראש סדר העדיפויות של העורכים. בעקבות כך, הידיעות הפוליטיות והמדיניות שתופסות את מרבית תשומת הלב של מערכות החדשות אינן בהכרח אלו הנקראות ביותר על-ידי גולשי הרשתות החברתיות, שמעדיפים ידיעות צבעוניות יותר.

"המגמה היא של ידיעות קלילות שאפשר לקרוא מבלי להקדיש תשומת לב מרובה", אומר ריי ולדס, אנליסט בגרטנר. "כך אנו עלולים לאבד את העומק של הידיעות".

בעיית הרווחיות

לא ברור עדיין כיצד יפיקו ספקיות התוכן רווחים כספיים מקהל הקוראים המגיעים אליהן באמצעות הרשתות החברתיות. על אף שתנועת הגולשים באתרי העיתונים, למשל, מרשימה, העיתונים לא מצליחים לפצות על ההפסדים הכספיים מהירידה בתפוצת המהדורות המודפסות.

כדי לפתור את הבעיה, מנסות כיום חברות המדיה למצוא דרכים חדשות להפוך את החשיפה ברשתות חברתיות ואת נפח התנועה באתריהן, למשתלם.

אתר שיתוף סרטוני הווידיאו יוטיוב הציג לאחרונה מערכת תשלומים המתגמלת כספית ספקיות תוכן שסרטוני הווידיאו שלהן הופכים לפופולריים, בעוד קבוצה של עיתונים בארה"ב מנסה לגבש מודל תשלומים משותף עבור תכנים הנצרכנים באתרי האינטרנט שלהם.

יש לציין שאתרי הרשתות החברתיות עצמם אינם מצליחים לתרגם את הפופולריות שלהם לרווחים, אם כי בפייסבוק טוענים כי במהלך השנה הבאה יציג האתר לראשונה רווח תפעולי.

למרות סימן השאלה סביב המודל הכספי, הרשתות החברתיות משפיעות על הדרכים בהן אנשים מנווטים בים המידע שמציעה הרשת ועל דרכי צריכת התכנים והמידע. *