האם פוספס הכסף הגדול מההמצאה של יונת?

חברות נעלמות

המכון מציע את ההמצאה של יונת לכל חברות התרופות, ברישיון שימוש לא בלעדי, ככלי עזר לכל בפיתוח תרופות. במודל כזה יש כסף, אבל לא כסף גדול.

בינתיים, באוניברסיטת ייל שבארה"ב, שם פועל תומאס שטייץ, שחולק עם יונת את הפרס, ייסדו על בסיס מחקרי הריבוזום חברה בשם Rib-X, שכבר גייסה 123 מיליון דולר. אם החברה תפתח תרופה שתגיע לשוק, ההכנסות מכך יכולות להגיע למיליארדי דולרים - מהם עשרות עד מאות מיליונים שיזרמו לכיוון אוניברסיטת ייל.

"אנחנו עשינו מעט מאוד כדי למסחר את הטכנולוגיה שלנו, ויש לכך סיבה", אומרת היום (ה') יונת ל"גלובס". "היינו ערוכים ומוכנים להעביר את הידע שלנו לחברות מסחריות, והיתה אף חברה שהציעה להקים עבורי מעבדה כחלק מהמכון, אבל אז הבנו במה זה כרוך.

מאות אלפי דולרים

"חברות מסחריות רוצות לשתף פעולה, אבל ברגע שמגיע השלב שבו הן צריכות לחשוף את הידע, הן נרתעות ונעלמות. אני היום מייעצת לחברות רבות לגבי המחקר שלי ומה לדעתי ניתן להפיק ממנו, אבל בזה זה מסתכם".

כיום אין עדיין בשוק תרופות שפותחו במכוון על בסיס מחקר הריבוזום - וזה סביר יחסית לזמן המועט יחסית שעבר מאז הגילוי. עם זאת, חמש תרופות אנטיביוטיות שכבר נמצאות בשימוש נרחב, התגלו בדיעבד כפועלות על בסיס מנגנון זה.

"היינו בקשר קרוב עם חברות גדולות, כמו פייזר ו-Galaxo Smithkline, במשך 3-4 שנים, אבל כשהם הגיעו לתכל'ס של תכנון התרופה, הם נעלמו. מה יש לחברת התרופות לשמוע מה למדען תמוה יש להגיד?".

* אם כך, מכון ויצמן לא יראה כסף משמעותי משיתופי הפעולה האלה, גם אם התרופות הללו יגיעו לשוק?

"להערכתי, לעולם לא נצליח להראות באופן ברור כי המוצרים האלה מבוססים על הפטנטים שלנו. "ידע" מקבלת מעת לעת כמה מאות אלפי דולרים ממי שקורא ומשתמש במחקר שלי, אבל בכך להערכתי זה יסתכם".

* מבחינתך זה לא מה חשוב?

"זה היה יכול להיות נחמד אם שיתוף הפעולה היה אחר, ואני מוכנה לשמוע הצעות. במודל הנוכחי? - לי זה פשוט לא מתאים. אולי זה מתאים לאחרים.

"אני אספר לך משהו על איך חברות תרופות מתנהלות. בעיקרון, בחירה של מולקולה שתיכנס לניסויים במטרה להפוך לתרופה, כוללת סינון של מאות אלפי מולקולות, כאשר אם בסופו של תהליך מתקבלת אחת מתאימה - זו הצלחה אדירה. באמצעות הטכנולוגיה שלי ניתן לצמצם מאוד את מספר המולקולות שעוברות את הסקירה היקרה הזו. הצעתי את השיטה הזו לחברות התרופות.

"הצעתי אותה תחילה לכימאים, אבל הם אמרו 'את לוקחת לנו את הפרסנה?'. מנהל מחלקת כימיה חשש שהמחלקה שלו תקוצץ לעשירית. אז אמרתי - נלך למנכ"לי החברות, אבל גם הם רוצים להראות שהחברה שלהם צומחת - לך תסביר למה סגרת מחלקה. מה, היא לא היתה טובה? לך תסביר שסגרת אותה כי איזו מדענית מישראל אמרה".

* האם הקשר עם חברות תרופות ישראליות הוא טוב יותר מאשר עם הבינלאומיות?

"הקשר עם החברות הישראליות הוא בעיקר ידידותי. התעשייה בארץ מצוינת, אבל לצערי החברות הישראליות לא עוסקות באנטיביוטיקה. אני מאמינה שדווקא מול החברות הישראליות, הייתי יכולה למצוא אוזן קשבת. אשמח לעזור לכל חברה ישראלית שחושבת שיש לה איך להיעזר בי".

* אוניברסיטת ייל רשמה פטנט, ושטייץ הקים חברה על בסיסו

"נו, ומה הוא הצליח לעשות בחברה, חוץ מלקחת לי את הביו-כימאי הכי טוב בצוות? לא ראיתי עדיין חומר פעיל שיצא מזה. אין להם שום דבר, אפילו התחלה, למרות שהם אומרים שיש להם".

על פי האתר של חברת Rib-X, לחברה שלושה מוצרים המתקרבים לכניסה לניסויים קליניים.

* זה הרגיז אתכם שרשמו פטנט על משהו שהיה בעצם גם שלכם?

"הקבוצה של שטייץ התנהגו באופן קצת נבזי, בכך שרשמו פטנט כולל מאוד, אבל זה שהם התנהגו באופן נבזי, זה לא אומר שאנחנו נפגענו, אלה שני דברים שונים. אנחנו מצאנו בינתיים מבנה של הריבוזום שהוא עוד יותר מתאים לפיתוח של אנטיביוטיקה, ויש לנו עוד המון ידע שאין להם".

כך, שייתכן שישנם פטנטים נוספים שניתן לרשום, אולי פטנטים ממוקדים יותר. מבחינת המכון הדבר אפשרי, גם אם יונת עצמה כבר מעדיפה שלא להיות מעורבת. סביר להניח שאחרי פרס הנובל, תהיה התעניינות הרבה יותר גדולה בדעתה של "המדענית ההיא מישראל". *