ברק הרוויח למעלה מ-10 מיליון דולר מעסקי היי-טק

כשפרש אהוד ברק מהזירה הציבורית, ב-2001, היו באמתחתו תואר שני בניתוח מערכות מאוניברסיטת סטנפורד האמריקנית, תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית וסיפורים על מוח אנליטי נפלא, ולכן היה טבעי שיפנה לעסקי ההיי-טק המתגמלים. ניתן להעריך כי הוא גרף לכיסו מעל 10 מיליון דולר כתוצאה ממעורבותו בעסקים אלה.

הקריירה של ברק בתחום זה החלה בחברת שירותי המחשוב הבינלאומית EDS, שבה התמנה ליועץ כבר ב-2001. ברק פעל בחברה כיועץ מיוחד ליו"ר ומנכ"ל החברה דאז, דיק בראון, ובמסגרת תפקידו סיפק שירותי ייעוץ בנושאים עסקיים בינלאומיים ובקביעת מדיניות.

ברק ריכז את פעילותו במסגרת חברת הייעוץ שהקים, "אהוד ברק בע"מ", ובין השאר סיפק שירותי ייעוץ לקרן ההון סיכון סטאר של איש העסקים מאיר בראל, שאיתו יש לברק קשרי משפחה (אחיינו של בראל היה נשוי למיכל, בתו של ברק) ולקרן ההון סיכון CMA השווייצרית. ב-2003 הצטרף ברק לקרן SCP האמריקנית, העוסקת גם בתחום ביטחון הפנים. בתחילת 2004 התפרסם בעיתון "ניו יורק טיימס" כי ברק שכנע את קרן הפנסיה של מורי פנסילבניה להשקיע 125 מיליון דולר ב-SCP. לפני כשנה, בראיון ל"גלובס", סיפר ירון איתן, שעבד גם הוא ב-SCP, כי ברק עזב את הקרן ב-2007, עם מינויו לשר הביטחון בממשלת אולמרט.

תשלומים לשר

ברק מצא שימוש לכישוריו גם בקרן הון סיכון ישראלית נוספת - תמיר פישמן. ביוני 2004 הצטרף לדירקטוריון המייעץ של בית ההשקעות והתמקד בסיוע לגיוס קרן ההון סיכון החדשה שתכננו בבית ההשקעות, השלישית במספר. באותה תקופה, המשקיעים המוסדיים לא רצו אחרי קרנות ההון סיכון, ותמיר פישמן צירפה בשמחה את הרכש החדש למסעות הרוד שואו שלה אל המוסדיים הגדולים בארה"ב.

בתמורה למאמצים, היה ברק זכאי לתשלום על הייעוץ וגם ל"דמי הצלחה", התלויים בגיוס הקרן. אולם ברק חזר לממשלה לפני שגיוס הקרן - תמיר פישמן DFJ - הסתיים. לפיכך העבירה תמיר פישמן לברק, לאחר שמונה לשר ביטחון, סכומים המוערכים ב-2-3 מיליון שקל. דובר תמיר פישמן מסר בתגובה: "התמורה שהועברה למר ברק או לחברה שבשליטתו בעקבות פרישתו מתמיר פישמן שולמה רק לאחר קבלת אישור ממשרד מבקר המדינה לאחר שהמבקר קיבל מעורכי דינו של מר ברק ואישר את העברת התשלום כאמור. עם כניסת מר ברק לתפקיד ציבורי הופסקה כל פעילות של מר ברק במסגרת תמיר פישמן.

לצד המעורבות בקרנות נקשר שמו של ברק גם לספקית שירותי התקשורת הלוויינית גילת סטקום. הוא ניהל מו"מ עם חזי בצלאל על רכישת חלק מהבעלות. הרכישה לא יצאה לפועל לבסוף, אולם ברק מונה באמצע 2005 לנשיא החברה וקיבל אופציה לרכישת 5% מהחברה לפי שווי של 20-40 מיליון דולר. *