ויקיפדיה, מאחורייך: היזמים של שוונג מנסים להתברג בצמרת העולמית

אולם ישנם אתרים ישראליים שמכוונים גבוה - לשוק הבינלאומי. האתרים הללו יודעים שבשוק קטן באופן יחסי, קשה להצליח בגדול, ואילו השווקים הרבים, שבחלקם האינטרנט רק נמצא בתחילת דרכו, האפשרויות להגיע לקהל מסה נרחב, ואף לייצר הכנסות משמעותיות הן רבות הרבה יותר.

בין האתרים הללו נמצא האתר שוונג (Shvoong), שהוקם בתחילת 2005 על ידי אבנר אברהמי והמיליארדר אבי שקד, ממייסדי חברת ההימורים המקוונת 888. שוונג שם לו למטרה לאפשר לגולשים לתקצר את כל הידע האנושי שקיים בעולם, להעלותו לפלטפורמה המקוונת ולהרוויח תמורת זה כסף.

תנ"ך - התקציר

הגולשים הצעירים מכירים את המטלות המעיקות מתקופת בית הספר:' לקרוא את "החטא ועונשו" ולתקצר אותו לעמוד אחד, והסטודנטים, מנגד, מכירים את הסילבוסים העמוסים לעייפה במאמרים אקדמאיים אותם צריכים לקרוא ולשנן. מתוך ההיכרות הזו עלה הרעיון של אתר שוונג. "שקד ואני עוד מכירים מתקופת בית הספר בנתניה", מספר אברהמי, "וזיכרון ימי הבגרות הובילו אותנו להקים את המיזם שלנו - לתת לגולשים תקצירים של כל הטקסטים הקיימים, עבור אלה שאין להם זמן או חשק להיכנס לקרביים של הטקסט, לצד לינק שמוביל לטקסט המלא".

לדברי מולי להב, סמנכ"ל השיווק והמכירות של האתר (לשעבר ראש ענף בגוגל ישראל וסמנכ"ל שיווק בוואלה), הרעיון של האתר מתבסס על 3 מגמות עולמיות, שמצדיקות את קיומו ומחזקות את סיכוייו להצליח: "ראשית, שוונג נולד בעולם של חוסר בזמן, ותקצירים הם פורמט מבוקש מאוד בעולם שבו אנשים מודדים את עצמן במונחים של תועלת מול זמן", הוא אומר. שנית, "תוכן המיוצר על ידי גולשים הוא מגמה שהולכת ומתחזקת, והוא כולל גם שיתוף מידע וקהילות שנוצרות סביב תחומי עניין וידע. ושלישית, האתר מאפשר להרוויח כסף כיס מכתיבה, בזמן שנוח לך ובאופן שנוח לך. במדינות מסוימות כסף הכיס הזה יכול לספק משכורת של ממש".

"הרעיון של שיתוף הגולשים ברווחים מוביל לכך שלאנשים יש תמריץ של ממש להעלות תכנים איכותיים, ובמידה רבה אנחנו חלוצים של טרנד הווב 2.0", אומר אברהמי. "לאט לאט האתר התחיל להתמלא בתוכן בכל מיני קטגוריות, והגולשים החלו להגיע מהרבה מאוד מדינות". כך, גולשים שמעלים תכנים שזוכים לפופולאריות גבוהה באתר, שנמדדת על פי כמות הצפיות לטקסט נתון ונתונה לדירוג הגולשים בלבד, זכאים ל-10% מהכנסות החברה. "אנשים יכולים להרוויח עד 150 דולר בחודש, ועד היום חולקו עשרות אלפי דולרים", אומר להב.

אייל ריבלין, מנכ"ל החברה, טוען כי "בשל האופי האינסופי של הטקסטים שקיימים באתר, אנחנו עולים בתוצאות חיפוש של אנשים מסביב לעולם. לא מדובר באתר נישה, אלא אתר שמאגד את כל הידע האנושי בכל התחומים, ובארצות בהן התחרות בין אתרי התוכן עדיין בחיתוליה, אנחנו כבר מוקפצים למקומות הראשונים בגוגל, ונהנים מטראפיק מאוד גבוה".

ויקיפדיה עממית

לדברי יזמי האתר, כ-6 מיליון גולשים שונים מבקרים באתר מדי חודש, ו-1.8 מיליון תקצירים כבר קיימים באתר, אשר זוכה לפופולאריות גבוהה במיוחד בשווקים כדוגמת פולין וברזיל, שם מבקרים בו כמיליון איש מדי חודש. האתר תומך ב-34 שפות, כולל עברית, ובישראל מבקרים באתר 250 אלף גולשים שונים מדי חודש.

למעשה, אתם מתחרים באופן ישיר באתרי שיתוף תוכן פופולאריים כדוגמת ויקיפדיה.

אברהמי: "יש הבדל אחד מהותי בינינו לבין ויקיפדיה - בעוד שבוויקיפדיה מתבססים על עיקרון הדריסה והעריכה, אנחנו מתבססים על עיקרון התוספת. בוויקיפדיה, יש ערך אחד בלבד לכל נושא, והעריכה שלו עוברת דרך פילטר של מספר אנשים מצומצם, במטרה לשפר את הערך הבודד. באתר שלנו אנחנו מאפשרים מספר אינסופי של טקסטים לערך אחד, והגולש הוא זה שיבחר איזה ערך הוא הטוב ביותר לדעתו. יתרה מכך, הגולשים לא נשארים אנונימיים באתר שלנו".

לדבריו, ויקיפדיה הוא אתר יותר אליטיסטי, בעוד ששוונג הוא אתר דמוקרטי. "אנחנו לא מתערבים בתכנים שמעלים הגולשים, ואנחנו גם לא מתיימרים לעמוד מאחורי האמינות שלהם", אומר אברהמי. "כל גולש יכול לייצר איזה תוכן שהוא רוצה, והוא מנהל אותו באופן עצמאי ובלתי תלוי. יש ערכים מסוימים שלהם יש מאות טקסטים, וככה גולש יכול לקבל זוויות שונות לאותו סיפור. גם ויקיפדיה לא נבנתה ביום אחד ואני מניח שאנחנו נעבור את אותו מסלול התקבלות ונוכל להתמודד עם אתרי התוכן הכי גדולים בעולם".

ריבלין סבור כי "שוונג הוא מוצר משלים לוויקיפדיה ולא תחליף. אנחנו מתחרים עם אתרים אחרים כל הזמן, כדוגמת יאהו answers או answers.com, ובשווקים המקומיים יש אתרים נוספים שמספקים שירות דומה, אבל אין משהו שדומה לאתר שלנו".

על מנת למנוע מצב של פגיעה בזכויות יוצרים, באתר יש מסנן אוטומטי שבודק שאין תכנים שהועתקו ממקומות אחרים, וסביב התכנים שמעלים הגולשים נוצרת מעין מיני רשת חברתית. "כל גולש יכול לאמץ מספר כותבים, על בסיס סגנון הכתיבה שלהם, ולצרוך את התכנים שהם מעלים באופן קבוע. ככה גולשים יכולים לקבל הכרה ולבסס את עצמם כמובילי דעה", אומר להב. בנוסף, גולשים יכולים להוסיף תגובות ולעקוב אחר הפידבקים שהם מקבלים לטקסטים שלהם.

*איך אפשר לתקצר ספר של 800 עמודים לטקסט של 300 מילה?

אברהמי: "תתפלאי, אבל יש באתר גם תקציר של התנ"ך. זה כמובן לא מיועד להכנה לבגרות, אלא רק לשם העשרה, כמו מרבית הטקסטים שמיועדים לספק קצת מידע על כל נושא. יש באתר גם תקצירים של אתרים, וכל בעל אתר יכול לכתוב 300 מילה על הייעוד של האתר ולצרף אליו לינק. המטרה היא שאנשים ייכנסו לאתר כתחנה ראשונה, ומשם יחליטו האם הם רוצים להרחיב את הידע שלהם במקומות נוספים".

במסגרת הרצון של האתר להיתפס גם ככלי לימודי, בשוונג מאמינים כי ניתן ליצור שיתופי פעולה עם מוסדות לימוד אקדמאיים. "סטודנטים שכותבים עבודות סמינריוניות יכולים לקבל הכרה ותגמול, במקום שהעבודה שלהם תעלה אבק בספריה, והאוניברסיטאות יכולות לקדם את עצמן כך". לשם כך, נסעו אברהמי וריבלין לסין, שם יצרו שיתוף פעולה עם אחד מהמוסדות המובילים במדינה, ובארץ הם במגעים עם מוסדות הלימוד וחברות הוצאה לאור במטרה ליצור שיתופי פעולה עתידיים.

המטרה - חו"ל

ההצלחה של שוונג בעולם מתבססת על האסטרטגיה של "לחשוב גלובלי ולפעול לוקאלי", כדברי להב. "בשנים הראשונות התמקדנו בעיקר בהגדלת הטראפיק של האתר, אבל עכשיו המטרה שלנו היא לעשות מוניטיזציה לטראפיק". לדבריו, על מנת להצליח בשווקים בחו"ל חייבים לעשות לוקליזציה של האתר. "אתר צריך ללבוש את הבגדים המקומיים, ולהיות מזוהה עם העגה המקומית והתכנים האקטואליים של המקום. אחרת אי אפשר להצליח".

"הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא באמצעות יצירת שיתופי פעולה עם גורמים מקומיים, מוסדות לימוד מקומיים ומשרדי פרסום. כל שוק מצריך התייחסות נפרדת, והחוכמה היא לפנות לשווקים הפחות מפותחים, שם התחרות היא פחות קשה, והחדירה, בכל הנוגע לצד המסחרי, קלה יותר. השוק האמריקני, למרות גודלו, הוא לא השוק היחידי שאליו צריך לפנות".

לשוונג יש כבר שיתוף פעולה אחד רציני עם WP, פורטל מקומי בפולין. "זו המקבילה של וואלה", מסביר ריבלין. שני האתרים יצרו סביבת תוכן משותפת וממותגת, ולהב מאמין כי "פוטנציאל ההכנסות בשוק הפולני עומד על מיליון דולר בשנה. האפשרות לייצר הכנסות בשווקים בהם אנחנו פופולאריים היא כבר ברורה, ואני מאמין כי ברבעון הראשון של 2009 נגיע כבר למצב של רווח".

עד היום השקיע שקד מספר מיליוני דולרים בהקמת האתר, ומודל ההכנסות מתבסס על פרסומות באתר, הן בצורת באנרים והן בצורת מודל האדסנס המשגשג של גוגל. "אנחנו גם מאפשרים להעלות תוכן שיווקי לאתר, כדוגמת ערוצי תוכן ממותגים", אומר להב. אופציה נוספת היא יצירת שיתופי פעולה עם אתרים שמאפשרים לרכוש מוצרים און-ליין, כאשר אופציה הגיונית אחת היא אמזון, שמציעה למכירה ספרים ברשת.

*יש לכם טיפים לאתר ישראלי שרוצה להצליח בחו"ל?

ריבלין: "חייבים להבין שבשווקים הזרים יש חוקים שונים, לדוגמה מערכת תשלומים אחרת וחוקי מיסוי שונים, וכל צעד שבו נוקטים מערים קשיים רבים באופן רוחבי". אברהמי מוסיף כי "מדובר בהשקעה רצינית, וככל שהיומרה להגיע לשווקים נוספים גדולה יותר, כך גדלה גם ההשקעה. כל שינוי הכי קטן מצריך שינוי הולם בכל השפות ולכן יש ליצור מנגנון יעיל. חשוב גם להסתמך על אנשים וגופים מקומיים שמכירים את התרבות והטרנדים. כל סאב דומיין זה עולם שלם בפני עצמו".

מולי סבור גם הוא שהמפתח להצלחה בחו"ל הוא לוקליזציה. "אפילו הפונטיקה של שם האתר חשובה, וחייבים להפנים את המורכבות והבעייתיות שבפנייה לשווקים זרים". לדבריו, "חשוב למצוא את השווקים הרעבים, שבהם יש צמיחה מאוד גדולה לצד שטחים בתוליים". *

Shvoong

שנת הקמה: 2005

יזמים: אבנר אברהמי ואבי שקד

השקעה: מספר מיליוני דולרים

מספר עובדים: 15

טראפיק: 6 מיליון גולשים ייחודיים מדי חודש*

* לפי נתוני החברה