השי של אגסי למשקיעים הגדולים

כניסתם לעסקיו נובעת מהבטחה לקפיצה לזירת משחק חדשה, שהכסף בה גדול באמת

חברת "בטר פלייס" של שי אגסי ועידן עופר הודיעה היום על השלמת סבב גיוס בהיקף של כ-350 מיליון דולר על פי שווי חברה של 1.25 מיליארד דולר בהובלת HSBC.

לא במקרה שוחררה ההודעה על הגיוס ימים ספורים לפני פתיחת הוועידה הכלכלית השנתית בדאבוס, שבה נוהגת "בטר פלייס" לשגר הצהרות שמושכות את תשומת הלב של התקשורת העולמית. שי אגסי, המייסד והמנכ"ל, סיפר לא פעם שהרעיון להקמת "בטר פלייס" נבט בוועידת דאבוס, וגם השנה הוא צפוי להפוך לשיחת היום בוועידה. רק שהפעם, פחות מ-16 חודשים מהמועד המוצהר של תחילת הפעילות המסחרית של בטר פלייס, בדאבוס ומחוצה לה מצפים מהחברה להציג קבלות.

עד היום חשפה בטר פלייס רק מעט מידע על פעילותה הפיננסית ועל מקורות המימון שלה. הנתונים הברורים שפורסמו עד כה היו השלמת גיוס של 100 מיליון דולר מהחברה לישראל, גיוס של כמה עשרות מיליוני דולרים מחברת השקעות אוסטרלית והתחייבות להשקעה בדנמרק בהיקף של 103 מיליון אירו מחברת האנרגיה הדנית "דונג".

גיוס של 350 מיליון דולר בתקופה הנוכחית הוא הישג מכובד עבור חברת סטארט-אפ צעירה שעדיין אינה מייצרת מזומנים. אבל במונחים של חברת תשתית, שעל סדר היום שלה פרויקט שאפתני כמו "חשמול" הכבישים של מדינות שלמות, זה כסף קטן יחסית. על פי הערכות, כבר בשלב הראשון של הפריסה בשטח, בטווח של שנתיים-שלוש מהיום, תצטרך החברה לגייס מזומנים וקווי אשראי שוטפים בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר.

החשבון הוא כזה: הקמה של מאות תחנות להחלפת סוללות בישראל ובדנמרק, בעלות שנאמדת בחצי מיליון דולר לתחנה; מאות אלפי נקודות טעינה בעלות של קרוב לאלף דולר ליחידה; רכישה או החכרה של יחידות קרקע לאותן תחנות החלפה, שחלק לא מבוטל מהן ממוקמות באזורים של ביקוש שיא לנדל"ן; מימון רכישה של עשרות אלפי כלי רכב מחברת רנו ורכישה נפרדת של עשרות אלפי סוללות לכלי הרכב החשמליים, שעלותן נאמדת כיום ב-11 אלף דולר ליחידה.

כל זה עוד בלי שהזכרנו את העלויות של מימון תוכניות מתמשכות להרחבת הפעילות השיווקית בעולם, כמו פרויקט השקת פרויקטים ניסיוניים ביפן, בהוואי, בקליפורניה ובאוסטרליה, מימון של תוכניות מחקר ופיתוח, תשלום משכורות לצוות גלובאלי שהולך וגדל במהירות ועוד.

ערך מוסף אנרגטי

בנק HSBC אינו טירון בתחום ההשקעות וגם לא כמה מהשמות המכובדים ברשימת המשקיעים בסבב הנוכחי. לפיכך אפשר להניח ש"בטר פלייס" מציעה למשקיעיה הפרטיים (ובעתיד אולי גם הציבוריים) ערך מוסף אטרקטיבי ומלהיב יותר מאשר ייצור עתידי של הכנסות חודשיות מכמה עשרות אלפי מנויים, על בסיס ארביטראז' במחירי החשמל.

רמז עבה לאופיו של אותו ערך מוסף ניתן למצוא במחקר שנערך באוניברסיטת מינכן בהזמנת "בטר פלייס" ופורסם לאחרונה. המחקר בדק את יעילות ניצולת האנרגיה ממקורות חשמל שונים בתהליך הטעינה של סוללות בתחנות החלפת הסוללות של "בטר פלייס", והשווה אותה לתהליך הטעינה המהיר של כלי רכב חשמליים, שנחשב למודל הטעינה המתחרה העיקרי של החברה בעולם הרכב החשמלי.

השורה התחתונה, לפי אותו מחקר, היא שתחנות ההחלפה של בטר פלייס מאפשרות לנצל ואף לאגור בצורה מיטבית חשמל שמופק ממקורות מתחדשים דוגמת רוח, תחנות סולאריות וכדומה.

המסר הפיננסי החבוי במחקר ברור: אם "בטר פלייס" תצליח לשכנע את המשקיעים שתחנות החלפת הסוללות שלה הן לא רק עוד חולייה טכנית ושיווקית בתשתית של רכב חשמלי, אלא מוצר משלים ואולי אפילו מאיץ לענף הפקת האנרגיה ממקורות מתחדשים - מדובר בקפיצה לזירת משחק חדשה, שהכספים שזורמים אליה כיום ברחבי העולם הם בקנה מידה שונה לגמרי.

למותר לציין, שמיצוב "קלינטק" כזה מתאים מאוד גם לתוכניות העסקיות של החברה לישראל בתחום הפקת חשמל ממקורות מתחדשים בישראל ובעולם.

רעש בממלכת דנמרק

הרחק מהקוקטיילים הנוצצים של דאבוס נאלץ בינתיים פרויקט הרכב החשמלי להתמודד עם משימות בינלאומיות פחות נוצצות ויותר טעונות. בסוף השבוע האחרון פרסם העיתון הדני רב-התפוצה "ברלינסקה" כתבת שער ולפיה יו"ר רנו בדנמרק איים, כביכול, שאם ממשלת דנמרק לא תכריע בתוך שישה חודשים על הארכת הטבת המס לרכב חשמלי אחרי שנת 2012, תבטל רנו את תוכנית הרכב החשמלי שלה במדינה.

דנמרק וישראל הן שתי המדינות הראשונות שבהן אמורה להיפרש תשתית הרכב החשמלי והחלפת הסוללות של "בטר פלייס". הצלחת הפרויקט בדנמרק תלויה במידה קריטית בפטור של כמעט 100% ממס הרכישה הכבד שמוטל בדנמרק על רכב חדש. הפטור הזה, כאמור, צפוי לפקוע ב-2012, וממשלת דנמרק אינה ממהרת להאריכו עד 2015.

רנו מיהרה להכחיש כי איימה להפסיק את הפרויקט בדנמרק וטענה כי דבריו של נציג רנו במדינה לא הובנו כהלכה. לדבריה, בכוונתה לפרוש כלי רכב חשמליים ותשתית בדנמרק ב-2011, כמתוכנן. אולם אין ספק שהתקרית הדיפלומטית הזו מעידה על עצבנות הולכת וגוברת בהנהלת רנו נוכח ההשקעות הגדולות שלהן היא נדרשת בפרויקט הזה, ונוכח הלחץ הגובר שמופעל עליה כיום מצד ממשלת צרפת ומצד המשקיעים המוסדיים לקצץ את עלויותיה ולרכז את השקעותיה בצרפת.