הכי מתאימה

מאחורי כתפיה הצרות של העילה מסתתרים האינטרסים. מאחורי הפלפול המשפטי המונע את גליה מאור מלהתמודד דרך ועדת המניות על תפקיד דירקטור, ניצב אינטרס פוליטי גלוי וערום. אחרי 27 שנים שבהן פוליטיקאים לא התערבו בבנקים המולאמים, וחוקים אסרו על כך במפורש, גובר הרצון לסדר למישהו "משלנו" את תפקיד יו"ר בנק לאומי, אחד התפקידים החזקים במשק. בין אם מדובר במשה טרי שמעמיד פנים כאינו מעורב אך מפעיל תומכים גלויים ונסתרים ובין אם מדובר באיזי תפוחי, המתמודד בגלוי - הפוליטיקאים רוצים למנות מקורב שיזכור מי מינה אותו, ולעזאזל טובת הבנק.

למה בכלל צריך היועץ המשפטי לממשלה להביע חוות דעת על מינוי דירקטור בבנק מסחרי, ש-88.54% ממניותיו נמצאות בידי הציבור? מדוע הוא כופה על ועדת המניות שבראשה עומדת שופטת את עמדותיו? למדינת ישראל החזקות מיעוט קטנות, שהיא מתכוונת במוצהר למכור. שר האוצר, יובל שטייניץ, כבר הודיע פעמים רבות קבל עם ועדה כי בכוונתו למכור את מניות המדינה עד סוף השנה. אז מדוע הוא מתערב באופן בוטה וחסר תקדים, בדרכים עקיפות וישירות, במינוי יו"ר הבנק הגדול במדינה?

הסיבה פשוטה. לשטייניץ, שר אוצר שנוי במחלוקת, הרואה בהעברת התקציב הדו-שנתי את ההישג הגדול ביותר בכלכלת ישראל בדור האחרון (שכח הד"ר המלומד את תוכנית הייצוב או את פתיחת שוק המט"ח, אומר לנו בסרקזם בכיר לשעבר באוצר) יש יעד ברור: למלא את רצון הבוס שלו, ראש הממשלה, למנות מקורב ליו"ר הבנק הגדול במדינה, על כל המשתמע מכך.

אביע עמדה ברורה: התנהלותה של מאור אינה מעוררת כבוד. הצורה שבה היא מנסה להנדס את מינויה אינה הולמת, אבל כל זה אינו סותר עובדה יסודית. גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי ב-15 השנים האחרונות והבנקאית הטובה בישראל, ראויה לעמוד בראש בנק לאומי. גליה מאור מתאימה ביותר להיות יו"ר בנק לאומי, לטובת הבנק, גליה מאור צריכה לקבל את תפקיד יו"ר לאומי. כל מינוי אחר מסוכן לבנק לאומי ויפגע ביציבותו. כל מינוי אחר יפגע בבנק.

הלקח מהפועלים

קשה מאוד לכמת את תרומת המנהל לעסק שהוא עומד בראשו. האם ההצלחה נובעת מתנאים סביבתיים, משינוי בכלכלה, ממתחרים חלשים או מיכולתו האישית המופלאה? מנכ"לים רבים קיבלו ממון רב כי הם שיווקו את עצמם כאנשים שבלעדיהם זה לא היה קורה. וכך גם בבנקאות.

אבל את ההיפך אפשר לראות בבירור. לאומי לא הפך לבנק המוביל בישראל בשנת 2007 כי מאור עשתה משהו שונה. לאומי הפך לכזה כי הפועלים עשה שגיאות קרדינליות ונסוג אחורה. גם לאומי עשה שטויות לפני המשבר ובמהלכו, אבל הפועלים דרך על הרבה יותר מוקשים.

בין השנים 2006-2009 התחלפה הנהלת הפועלים פעמיים. הבנק החליף ארבעה מנהלי סיכונים, ארבעה CFO (מנהלי כספים ראשיים), שלושה ראשי חטיבה קמעונאית ועסקית, שני יו"רים, מנכ"ל וכמעט את כל הנהלתו. אי אפשר לכמת את הנזק. אי אפשר להגיד עד כמה באמת השפיעה ההחלפה התכופה של מנהלי סיכונים על ההחלטות השגויות להשקיע ב-SIV וב-MBS, אבל היה נזק.

המחיר, מחיקת 1.5 מיליארד דולר, שולם על ידי הבנק בזמן המשבר. בדיעבד, ההנהלה הלא מנוסה של הפועלים פשוט לא הבינה את המתרחש. תשעה חודשים עברו בין "הירידות הן הזדמנות קנייה" של אוגוסט 2007 לבין ההחלטה האמיצה במאי 2008 של היו"ר דני דנקנר (בסיוע ולחץ המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו) למכור את תיק האג"ח בהפסד גדול. ההפסד היה מוכפל ומרסק את הבנק לרסיסים אם ההחלטה לא היתה מתקבלת בזמן.

חילופי המשמרות שגרמו כל כך הרבה נזק בהפועלים צפויים כעת להתרחש בבנק לאומי. במהלך השנה הקרובה ובכל תרחיש, מאור כבר לא תהיה מנכ"ל. בין אם המנכ"ל החדש יהיה זאב נהרי ובין אם רקפת רוסק עמינח, וגם אם אף לא אחד מהם, לפחות 6 עד 8 חברי הנהלה יפרשו או יחליפו תפקיד.

כל אחד ישגה בתורו

כבר כמה שבועות שבכל בנק לאומי עסוקים מנהלים, ראשי תחומים, מחלקות, אגפים וחטיבות בשאלות על עתידם: לאן הם הולכים, מה יהיה תפקידם הבא, מי יהיה הבוס שלהם; פוזלים החוצה לתפקיד אחר או עוסקים בפוליטיקה פנימית. הנזק לא ניתן לכימות. אבל זו רק ההתחלה. לאחר שיסתיים משחק הכיסאות המוזיקליים, ייגדע הזיכרון הארגוני של בנק לאומי באחת. בשלב הבא ייכנסו בעלי התפקידים החדשים, והם יעשו כל אחד בתורו את שגיאותיו. תהיה הנהלה חדשה לגמרי, ואת המחיר נראה לא מחר בבוקר אלא בעוד כמה שנים.

לכן השאלה מי יוביל את לאומי בשנתיים הקרובות, מי יחליק את המעבר בזמן קריטי, היא כה דרמטית. אבל לפוליטיקאים זה לא משנה. ביבי הבטיח ג'וב, שטייניץ עושה מה שאומרים לו. אין ספק שטרי ראוי ומתאים, גם תפוחי. אבל האם אנחנו רוצים לשלם את שכר הלימוד שלהם? ומנגד מאור. לגליה מאור יכולת מוכחת לנווט את הבנק במשבר, יכולותיה גבוהות יותר מכל האחרים, והיא היחידה שתוכל להוביל את בנק לאומי בבטחה בטלטלה החדה הצפויה לו.