רשות השידור לינץ' תקשורתי

בקו האש הצולבת בקרבות רשות השידור, קל היה להציב בתקופה האחרונה את ינון מגל ואת מירב מילר. מגישי "מבט", שבשנים האחרונות היו פניו של ערוץ 1, מהווים כבר חודשים ארוכים יעד רכילות בקרב עובדי הרשות, שרואים אותה מתקדמת על פניהם ואותו מגיע מבחוץ, ואת שניהם - מקבלים משכורות שאמנם הולמות מגישי חדשות במעמדם, אך לא מתיישבות עם רף השכר של עמיתיהם. בשבוע שעבר הפכו ההתקפות לאירוע פומבי, שאולי חושף יותר מכול את הריקבון בתוך רשות השידור.

במרכז העליהום הפעם הייתה מילר. על-פי הפרסום, המגישה ביקשה העלאה בשכר והשוואתו לזה של בן זוגה להגשה. בתקופה זו של מאבקי קיום וגרסאות של אנשי הרשות, מילר היא טרף קל. עד כדי כך, שהנהלת הרשות החליטה להצטרף לחגיגה הקנטרנית במקום להדוף אותה. בהנהלת רשות השידור, שהתבקשה להגיב, לא טרחו לציין כי מילר ביקשה את ההעלאה בשכר בספטמבר 2009 - חצי שנה לפני המשבר הקיומי הנוכחי.

למנכ"ל הרשות מוטי שקלאר היה כנראה נוח בעמדה שבה העמיד אותו האייטם בעיתון: הוא נתפס כמי שמגן בגופו על השידור הציבורי מול רדיפת הבצע הבלונדינית של מילר. לכן, הוא לא הכחיש. אבל לא רק הוא עלה על הטרמפ הזה. חברת הוועד המנהל הוותיקה של רשות השידור, רחל קרמרמן, אחת מהאנשים שאישרו את שכרה של מילר במו חתימתם, הוציאה הודעה פומבית שבה היא מחזקת את ידי שקלאר, על שהוא אינו מאפשר בימים אלה העלאות שכר. לא אכפת היה לה, לקרמרמן, שהבקשה הועברה כבר לפני ספטמבר, ושמילר כלל אינה עומדת מאחוריה כיום.

מגיש של מהדורה מרכזית בערוץ מרכזי צריך להרוויח משכורת גבוהה. אולם בעוד מיקי חיימוביץ, יעקב אילון ויונית לוי נהנים ממשכורות עתק יציבות, מירב מילר וינון מגל עובדים כיום ללא חוזה. הסכמי ההעסקה של שניהם, שאין בר סמכא ברשות השידור שלא מכיר אותם בעל פה, הסתיימו כבר בדצמבר האחרון. בהמשך הוארכו החוזים עד לפברואר, וכעת פג תוקפם. מילר ומגל, שהחליפו את האייקון חיים יבין, אינם מבקשים כיום כל העלאה בשכר ואף לא מתקיים עמם כל משא ומתן. תגובת רשות השידור, אגב, היא כי אין הם דנים בתקשורת על שכר העובדים.

מי שעוד נהנו ממבוכתה של מילר הם ארגוני הנשים שעטו על הבדלי השכר, אבל גם כאן צריך לדעת את העובדות: מילר היא עובדת רשות השידור ואילו ינון מגל הוא ספק חיצוני. לכן גם מבני החוזים שלהם שונים ביסודם. משמעות הדבר היא שמילר נהנית מהטבות המגיעות לעובדי הרשות, שמגל אינו זכאי להן. לכן, גם הטענות על פערי השכר המופלגים ביניהם אינן מדויקות.