לינדנשטראוס מחכה לשמחון בקק"ל

מבקר המדינה: "לפי שעה המוסדות הלאומיים ובהם קק"ל אינם גוף מבוקר. בקרוב יתקיים דיון מיוחד במשרד לגבי החלת הביקורת על קק"ל. זאת בין השאר לאחר שהגיעו אלינו כמה פניות בנושא"

חת הסיבות העיקריות בגללן החליט שר החקלאות שלום שמחון לעזוב את תפקידו ולהתמנות ליו"ר הקרן הקיימת לישראל, לפחות לדעת פרשנים פוליטיים, היא שקק"ל אינה כפופה לביקורת מבקר המדינה. נמאס לו מדו"חות המבקר.

מעמדת יו"ר קק"ל יוכל שמחון להשפיע מכיוון נוסף על "רפורמת הביצים", שנחשפה בתחקיר גלובס ("שלום גליל", מוסף G , 6.11.08). לפי הרפורמה, המדינה תתמוך במענקים בתהליך שבו יוקמו בגליל חוות לולים תעשייתיים ענקיים, חלקם יוקמו על יערות ומטעים שיבוראו. על הקרקעות שיתפנו במושבים ניתן יהיה להקים צימרים.

בגלל שיזם את הרפורמה והוביל אותה, שמחון ספג מהמבקר מיכה לינדנשטראוס דו"ח ביקורת חמור על ניגוד עניינים. שמחון, שניים מאחיו וארבעה מבני דודיו, עשויים ליהנות מהרפורמה.

במהלך הבדיקות על שמחון נעשה ניסיון לטפל גם בחשיפה של "גלובס", על עבודות שביצעה קק"ל בביתו הפרטי של שמחון באבן מנחם ("אדמה ושלום", 24.9.08). עבודות פרטיות דומות, במימון של משרד החקלאות וקק"ל, בוצעו אצל חקלאים נוספים בגליל.

נקודה חשובה ביחסים המיוחדים בין משרד החקלאות וקק"ל: אחד החריגים הבולטים לחוק חובת מכרזים הוא, שקק"ל משמשת כ"קבלן על" של משרד החקלאות לביצוע עבודות תשתית, ללא חובת מכרז. קק"ל מצידה מפעילה קבלני משנה. החשב הכללי באוצר נהג לאשר התקשרויות אלה ללא מכרז במשך שנים, כחותמת גומי, ולאחרונה הפטור המוזר הזה נכנס לתוך התקנות. זה נראה מלאכותי וזה גם גורם לייקור העבודות.

מסמך הסטורי

רוב הציבור כלל אינו מודע לעובדה, שקק"ל אינה כפופה לביקורת מבקר המדינה. הרי מלבד האדמות העירוניות שרכשה קק"ל, היא מחזיקה עבור המדינה שטחים פתוחים ושטחי יער וחורש בהיקפים גדולים. קק"ל מנהלת 2.56 מיליון דונם, שהם 13% מקרקעות מינהל מקרקעי ישראל.

השאלה הזו מתחדדת במיוחד לאור מסמך הסטורי שהגיע לאחרונה לידי "גלובס". לפי המסמך עולה, שכל הפעילות של קק"ל בתחום היעור - תחום שנוגע ישירות לרפורמת הביצים של שמחון - אמורה להיות מבוקרת על ידי מבקר המדינה. כלומר, מה שייעשה בקק"ל בתחום הייעור המשיק ל"רפורמת הביצים", אמור להיות בפיקוח מבקר המדינה.

מבקר המדינה הראשון, ד"ר זיגפריד מוזס, כתב ב-9.12.59 ליו"ר הקרן הקיימת ולשר החקלאות, מכתב שנושאו "מחלקת היעור של הקרן הקיימת לישראל", ובו אמר כך: "לפי סעיף 9(3) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 (נוסח משולב) כפוף לביקורת המדינה גוף המחזיק, שלא לפי חוזה, ברכוש המדינה או המנהל אותו או המפקח עליו מטעם המדינה. לפי הוראה זו של החוק נעשתה מחלקת היעור של הקרן הקיימת לישראל לגוף העומד לביקורת מבקר המדינה, לאחר שהועברו אליה פעולות היעור של הממשלה וכן הרוב המכריע של כוח האדם והציוד של אגף היעור במשרד החקלאות. לפיכך, יתקשר משרדי עם מחלקת היעור של הקרן הקיימת כדי לפתוח בביקורת. נראה לי כדרוש להתחיל את הביקורת כעת כיוון שחשוב יהיה לבדוק, באילו דרכים בוצעה ההעברה".

שמחון מול שמחון

איך בעצם התגלגלו הדברים כך, שפעולות הייעור של קק"ל חמקו מהרדאר של ביקורת המדינה, ומה שנבדק ב-2003 זה רק סדרי רישוי של פעולות ביער? ואם שמחון יכהן כיו"ר קק"ל, האם צריך להזהיר מראש את משרד החקלאות ואת שמחון?

מבקר המדינה מסר בתגובה: "במשרד מבקר המדינה יתקיים בקרוב דיון מיוחד לגבי החלת הביקורת על קק"ל. זאת בין השאר לאחר שהגיעו אלינו כמה פניות בנושא. לפי שעה המוסדות הלאומיים ובהם קק"ל אינם גוף מבוקר. במקרה של קק"ל יש יוצא מהכלל אחד - נושא הייעור, שלגביו חלה ביקורת המדינה. ואכן ערכנו ביקורת על הטיפול ביער בישראל,שפורסמה בדוח שנתי 54ב".

יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, אומר בתגובה: "אני מברך על המגמה של המבקר ומציע שהביקורת תהיה גם על הסוכנות. אינני רואה את מבקר המדינה כאויב העם אלא כאוהב העם".