ככה מתנהל משרד התקשורת בישראל: הסמנכ"ל הגיש בג"ץ נגד המנכ"ל

אתמול (א') נפל דבר בשוק התקשורת - בפעם הראשונה בהיסטוריה של המשרד סמנכ"ל בכיר הגיש בג"ץ נגד מנכ"ל המשרד. עתירה זו - שהוגשה על ידי סמנכ"ל הנדסה ורישוי, חיים גרון, נגד מנכ"ל המשרד, עדן בר-טל - שופכת אור על הנעשה מאחורי הקלעים במשרד התקשורת ועל האופן שבו מתקבלות בו החלטות. התמונה העולה ממנו, איך לומר, מאוד לא משמחת.

אפשר להעריך שחוסר שיתוף הפעולה והמצב הכאוטי שאליו נקלע המשרד הזה בעקבות הסכסוכים והקרעים השונים בצמרת, אינו מוסיף רבות לשוק התקשורת ולשחקנים בו, וייתכן שאף נגרם לו נזק ממשי.

אף אחד לא יוצא טוב

הבג"ץ אמנם הוגש בגין אירוע ספציפי שיתואר בהמשך, אך שרשרת הנספחים בו מתארת תוהו ובוהו בקרב הדרג המקצועי במשרד. במילים אחרות: אף אחד שם לא יוצא טוב. בראש הרשימה נמצא המנכ"ל בר-טל, שכן אפילו אם רק חלק קטן מהדברים יתבררו כנכונים, נראה שיש בעיה בדרך שבה נתפסת סמכותו המקצועית.

מגיש הבג"ץ, חיים גרון, נמנה על ותיקי המשרד והוא בעל ניסיון רב. בנוסף, גרון נבחר על ידי שר התקשורת, משה כחלון, לפני כשנה לשמש ממלא מקום מנכ"ל עד לבחירת מנכ"ל קבוע. כחלון התבטא כמה פעמים בשבח המינוי הזה. נסיבות פוליטיות, בין היתר, דרישת אנשיו של ראש הממשלה, שיבשו את התוכניות של השר והוא קיבל בסופו של דבר את בר-טל כמנכ"ל.

בר-טל נכנס למשרד התקשורת בלי להבין באמת לאן הוא נכנס. הוא ראה בגרון את יריבו, ועד היום הוא סבור שגרון לא הפנים את העובדה שהוא נבחר על פניו כמנכ"ל המשרד. המצע הבסיסי אם כך לא אופטימלי, ואכן החודשים הבאים הראו שהמצב במשרד התדרדר בצורה קיצונית. השיא, כאמור, הוא בעצם הגשת הבג"ץ.

יריבות עמוקה

בר-טל, כנראה בשל רצונו לנקמה, הורה לגרון להפסיק להשתמש בתואר עו"ד כשהוא חותם על ניירות המשרד. ביום בהיר אחד נחת על שולחנו של גרון המכתב המודיע על כך, ללא כל התראה או שיחה מוקדמת. אבל מה כל כך אכפת למנכ"ל בר-טל שגרון חותם כעו"ד, אחרי שבמשך 10 שנים הוא עושה זאת בהיתר ואף מנכ"ל קודם לא מצא לנכון להתייחס לכך? לבד מהרצון לפגוע בגרון, כנראה אין הרבה מאחורי ההוראה.

היועצת המשפטית של המשרד, נגה רובינשטיין, לא מעורבת בבג"ץ, וזאת בשל היריבות העמוקה שיש לה עם חיים גרון, יריבות שאותה בר-טל למד לנצל. בלית ברירה, וכיוון שסירב לוותר על תואר עו"ד בחתימה על מסמכים, נאלץ גרון לפנות לבג"ץ ולבקש את התערבותו.

בר-טל, כצפוי, נאחז בנימוקים המשפטיים. בנספחים לבג"ץ הוא כותב, באמצעות מנהלת משאבי אנוש, תמי לשם, כך: "בהתאם להוראות התקשי"ר, עובד שהינו בעל תואר מקצועי או רישיון על פי דין לעסוק במקצוע, ושבמסגרת עבודתו בשירות אינו מועסק במשרה שלמילוי שלה דרוש התואר המקצועי, לא יחתום במסגרת עבודתו על מסמך ולא יציג עצמו כבעל התואר, למעט במקרים חריגים שבהם אושר הדבר ע"י מנכ"ל המשרד ולאחר שהתקבלה חוות הדעת של היועץ המשפטי של המשרד, לפיה אין בשימוש בתואר משום אפשרות להטעיה".

בהמשך, כותבת לשם כי בבירור שנערך עם גרון בנושא הזה, לבקשתו של בר-טל, מסר לה גרון העתק של מכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, דני רוזן, ובו הוא מתיר לגרון להשתמש בתואר עו"ד. אישור מהיועץ המשפטי של המשרד דאז, יזהר טל, לא נמצא. טל לא נמצא במשרד כבר כמה וכמה שנים, ולכן הציפייה שהוא יזכור היכן מונח המכתב המאשר זאת היא קצת מוגזמת. בר-טל, כצפוי, לא היה מוכן להסתפק באישור שנתן רוזן, והורה לגרון לחדול לאלתר מהשימוש בתואר עו"ד. אגב, רוזן עצמו נתן תצהיר במסגרת הבג"ץ שהגיש גרון, ובו הוא מאשר שהתיר לגרון להשתמש בתואר עו"ד.

פרשת הרישיון להוט

עוד לפני הגשת הבג"ץ התגוששו השניים. השיא הגיע במסגרת פרשת רישיון אספקת שירותי האינטרנט (ISP) של הוט. גרון הוא מתנגד תקיף למתן רישיון להוט על בסיס התנאים שרוצה בר-טל לאשר, ולא אחת הוא הביך אותו בנושא בפומבי.

למשל, כשגרון דרש מהוט להעביר תוכנית עסקית ונתונים נוספים על מנת שיוכל לבדוק את הבקשה, בתור היותו מופקד על תחום הרישוי וכמי שעומד בראש ועדת הרישוי. כשהוט לא העבירה את הנתונים בזמן שקצב לה, הורה גרון לבטל את תהליכי קבלת הרישיון.

מעשה זה התפרש כקריאת תיגר על לבר-טל משום שהוט שלחה את הנתונים שביקש גרון, אבל לא אליו ישירות. בר-טל סירב לאפשר לגרון לעיין בתוכנית העסקית של הוט משום שהכיר את עמדתו - התנגדות למתן הרישיון להוט בתנאים שלא כוללים הפרדה מבנית מלאה.

במילים אחרות, בר-טל הורה לא להעביר חומר שהיה אמור להגיע לגרון במסגרת הנפקת הרישיון רק כי לא הסכים עם עמדתו. לאחר מכן הודיע בר-טל שהוא מבטל את החלטתו של גרון וממשיך את ההליכים למתן רישיון ISP להוט. הסאגה הזו חזרה על עצמה עוד פעמים מספר, והיריבות, שהלכה ותפסה תאוצה במסגרת המאבק הזה, הציגה את המשרד באור לא מחמיא. כיוון שלא מצא דרך חוקית אחרת לכפות עליו את מרותו, החליט בר-טל להתעמת עם גרון - הדרישה להפסיק להשתמש בתואר עו"ד היא דוגמה לכך. נציין גם שבר טל פנה לנציבות שירות המדינה בבקשה לנקוט צעדים נגד גרון בשל התנהלותו.

בכירים במשרד התקשורת ציינו היום (ב') כי מדובר בעתירה תמוהה בנושא אזוטרי (שימוש בחתימה בתואר עו"ד). אותם בכירים סיפרו כי מזה שנים רבות גרון לוקה ביחסי אנוש קשים כלפי עמיתיו לעבודה, שהלכו והחריפו בחודשים האחרונים. זאת, תוך ניסיונות טרפוד מהלכי המשרד ותוך שהם פוגעים בעבודת המשרד, דווקא בתקופה בה מוביל המשרד מהלכים מרכזיים בתחום התקשורת.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי המשרד טרם קיבל לידיו את העתירה, למרות שהיא כבר מצאה את דרכה לעיתונות. "כשתגיע העתירה לידינו, נלמד אותה ונגיב בהתאם", נמסר מהמשרד. עוד ציינו במשרד כי למיטב ידיעתם, בית המשפט דחה את הבקשה למתן צו ביניים.