מבול של הצהרות חסרות כיסוי

יהיה בסדר. עוד שבוע, עוד חודש, מקסימום שנה - וכל זוג צעיר בישראל יוכל לרכוש דירה. האומנם? הבעיה של התוכנית החדשה של משרד האוצר בראשות יובל שטייניץ להורדת מחירי הדירות היא בדיוק הבעיה של מבול ההצהרות של שר השיכון אריאל אטיאס ושל נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. אמירות, אמירות ותכלית - אין. אלא אם החברים הללו סומכים על פסיכולוגיה בגרוש: אם נחזור ונדבר על אוטוטו פיצוץ הבועה - אז היא תתפוצץ. אלא שכל זמן שהתחלות הבנייה אינן משיגות את רמת הדרישה השנתית, הבועה לעולם לא תתפוצץ. ועדיין לא כללנו את המצב המיוחד של השנים הנוכחיות, עם ריבית אפסית, כאשר חוסכים בוגרים מהמעמד הבינוני הגבוה, רוכשים "דירה להשקעה", מה שמגביר את גירעון התחלות הבנייה השנתיות ומעלה את המחירים. משרד האוצר פרסם את עיקרי הצעדים שיקודמו בחוק ההסדרים הקרוב.

עיקרי הצעדים

1. קביעת יעדים כמותיים לאישור תוכניות לבנייה למגורים. לא עוד אישור של 45 אלף יחידות לשנה, אלא 140 אלף בשנתיים. תהליך בנדל"ן הוא ארוך טווח, שנים עד הרבה שנים. הצהרת האוצר על גידול מסיבי בתכנון ואישור מתבססת על דבר אחד בלבד: על זה שהנייר סובל הכול, כל אמירה וכל יעד, יהיו דמיוניים וחסרי בסיס שיהיו. מוסדות התכנון מאשרים כיום כ-40-45 אלף יחידות דיור בשנה, אלא שכאשר תוכניות אלה יוצאות למרחב הביצוע הן נתקלות בעשרות סוגי חסמים. כך שהתחלות בנייה בפועל מגיעות ברוב השנים בקושי לחצי - 20 אלף יחידות בשנה. מי שמצפה מוועדות התכנון, בעיקר הוועדות המחוזיות הדנות ומאשרות תוכניות בינוי גדולות, להכפיל את התפוקה, צריך להציע לפחות הכפלה של כוח האדם המקצועי בוועדות. וקודם כל הדרג של בודקי התוכניות. האם משרד האוצר מתכוון להוסיף תקציבים לוועדות המחוזיות, אותן ועדות שאמורות להתחסל בעקבות הרפורמה בהליכי התכנון שמריץ ראש הממשלה בנימין נתניהו?

2. קידום ייזום תוכניות לדיור איכותי בפריפריה. גם היום כל מי שרוצה לקנות מגרש לבית "איכותי" בפריפריה יכול לעשות את זה, כולל בהרחבות בקיבוצים ובמושבים. הבעיה היא שבפריפריה אין צורך באטרקציות יוצאות דופן, יש צורך באמצעי תחבורה, כבישים, רכבות ואוטובוסים יעילים ונגישים, שיביאו את העובדים למקומות עבודה בזמן סביר. והרי רק לפני כמה חודשים חתך האוצר את תוכנית פריסת התשתית התחבורתית של משרד ראש הממשלה. עוד הערה: תוכנית האוצר מעדיפה באופן ברור את מרכז הארץ. זה נוח כי שם יש תשתיות, תעסוקה, ביקוש ומחירים שעולים ללא הפסק. הבעיה היא שהעתיד טמון בנגב ובגליל. אלא ששם יש התפשטות מסיבית של בנייה בלתי חוקית, ושלטונות האכיפה לא מעיזים להתקרב. כשמתכננים באופן ראוי יש להתחשב בתכנון לחילונים וגם לדתיים, חרדים, ולכל המיעוטים כולם. חוץ מזה, צריך לרדת מגודל מגרשים של חצי דונם עם גינה גדולה, כי מספיק בהחלט רבע דונם, גם כשחושבים על העתיד וגם כשחושבים על השקיה.

3. פישוט וזירוז הליכי סילוק פולשים מקרקע. רעיון מצוין. עכשיו נראה את האוצר מעביר חקיקה בזמן סביר, עם חוקי יסוד ובג"ץ. ונראה אותו מממן את היישום.

4. התחדשות עירונית ושינוי תמ"א 38 . במרכזם, עידוד פרויקטים של פינוי-בינוי שהם קריטיים בשכונות הישנות באזור המרכז. פגיעה משמעותית בכוחם של סרבנים לסכל פרויקט היא מגמה ברוכה. תיקון הרוב הדרוש מרמה של 80% היום לרוב מיוחס של 66% במתחם או בבניין בודד אכן יכול לפנות דרך להפיכת עשרות מתחמים ישנים לשכונות גבוהות ומודרניות. עכשיו תגידו לנו איך בדיוק מאלצים סרבן, או אפילו קשיש שרק רוצה "למות בדירה שלו", להסכים לצאת מהבית? בכוח? יעלו אותו על מנוף משטרתי? חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נותן עצמה לכוח הקניין הפרטי. כדי לעבור את זה, אם בכלל, ייקח משהו כמו עשר שנים ויותר.

5. קידום מדיניות לעידוד השבת קרקע חקלאית ששונה ייעודה. רעיון מצוין. אלא שעד עכשיו התקפלו כל ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, מול הלובי החקלאי. עד היום לא ראינו שמינהל מקרקעי ישראל העז להודיע למושב או לקיבוץ, באופן חד צדדי, על סיום חכירה ודרישה להחזרת הקרקע, אפילו לא במקרים שברור וגלוי שהקרקע משמשת למחסנים, חנויות, אולמות אירועים. לאף שר או חבר כנסת אין אומץ להעלות את הנושא לדיון ובבג"ץ יושבות עתירות בעניין כבר 15 שנה ושום דבר לא זז.

שום דבר לא זז

ואם רוצים, אם בכלל צריך, עוד הוכחה שמדובר רק בהצהרות חסרות כיסוי, אז שימו לב לרפורמה בממ"י. הרפורמה הגדולה הראשונה של נתניהו שנועדה לייעל את התכנון והשיווק של קרקעות. באוגוסט, כלומר עוד חודש וחצי, נחגוג שנה לחקיקה בכנסת וגם שנה לתקיעת התוכנית. גם כאן שום דבר לא זז. לעובדי ממ"י יש דרישות כספיות כדי שיואילו להסכים לעבוד תחת הרפורמה החדשה ומשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לא תומכים בתוספות הללו. אז הכול תקוע.

ומה אין בהצעת האוצר? שם דבר שיעלה כסף. כל נושא המיסוי אינו מופיע בתוכנית, לא פטור ממע"מ לדירה ראשונה, לא הכרה בריבית של המשכנתאות, ומי בכלל מדבר על חידוש מענקי מקום. האוצר מגלגל את הסיפור לפתחי משרדי ממשלה אחרים, ולא מציע להשתתף בעצמו בשום חלק של העסקה.