די לאפליה של הצרכנים

המאבק על הפחתתם של תעריפי קישור הגומלין בסלולר דומה מאוד למאבק שהתחולל ב-2004 באותו הנושא, ונשא פרי. בכלל, המאבקים בכל מה שקשור לחברות הסלולריות נהפכים למאבקים מרים וקשים. כל החלטה של המפקח נגדן, קטנה כגדולה, נתפסת כאיום, וכשהן משיבות מלחמה היא הופכת לחריפה במיוחד.

זו טבעה של התעשייה הסלולרית בכל העולם. כל יוזמה צרכנית של רגולטורים מסכנת את הרווחים האדירים של החברות, והן מגיבות בהתאם: רוצים לבטל קנסות - החברות נגד, רוצים לטפל בניטרליות הרשת - החברות נגד, רוצים להרחיב תחרות באמצעות הקלות למפעיל חדש - החברות נגד. ומן הצד השני, כל עוד דופקים את הצרכנים המשתמשים בקווי טלפון נייחים - החברות בעד. אם לפרטנר היו היום חצי מיליון מנויים בטלפוניה הנייחת, ספק אם הייתה מנהלת מאבק כמו שהיא מנהלת היום.

לחברות הסלולריות יש יתרון עצום על המדינה: התקציב. אחד המנכ"לים של החברות הסלולריות אמר פעם שרמת המקצועיות של מחקרים של משרדים ממשלתיים נמוכה והמחקרים לא שווים את הנייר שעליהם הם נכתבים. התוצאות ניכרות בשטח: עבודות מחקר לא רציניות של המדינה קובעות מדיניות.

התקציב שיש לכל חברה סלולרית למחקר, הוא ציין, גבוה הרבה יותר מזה שעומד לרשות המדינה. משרד התקשורת שכר את שירותי חברת NERA לצורך בחינת תעריפי קישור הגומלין בסלולר. יש לקוות שבתהליך לא נעשו טעויות, כי החברות כל כך מיומנות שהן מסוגלות להציב מול חוות הדעת של NERA חוות דעת מקצועיות סותרות ולהעמיד באור חיוור את כל מה שמשרד התקשורת עשה. זו הדרך שלהן לאלץ את שר התקשורת לקחת בודק חיצוני נוסף, שיבחן את מכלול כל הטענות. הכול תלוי ביכולת העמידה של שר התקשורת.

מי שחושב שראש הממשלה בנימין נתניהו יתערב לשר התקשורת משה כחלון בנושא הזה פשוט אינו מבין על מה הוא מדבר. נתניהו לא ייגע בזה משום שכחלון כל כך חזק, ומבצע רפורמה חשובה ומוצדקת, שכל התערבות שלו תתפרש כניסיון לפעול לטובת חברות הסלולר.

אגב, כאן טמונה בעיה. אין צל צילו של ספק שצריך לבדוק את העלויות האמיתיות של תעריפי קישורי הגומלין. אילו היו עושים את זה בזמן סביר להניח שכבר היינו היום עם תעריפים מעודכנים. זה מחדל אדיר של משרד התקשורת, מחדל שנדחק כעת הצידה, בעקבות האהדה שזוכה לו המשרד במהלך האחרון. עם זאת, צריך לעשות את זה גם בהגינות. החברות בונות על כך שהטעויות שמצאו יובילו להדרגתיות בהפחתה ולכך שבסופו של דבר המחיר יהיה גבוה מ-4.14 אג' לדקת שיחה. מנגד יש הטוענים שאפשר היה להפחית יותר, אבל המשרד בחר לא להיות קיצוני.

הצרכנים שמתבוננים מהצד במאבק בין משרד התקשורת לבין חברות הסלולר, חייבים להיות מודעים להשלכותיו: להפחתה משמעותית בדמי הקישוריות יש חשיבות עצומה על חשבון הסלולר החודשי שלהם. ראשית, יש להביא להפסקת סבסוד החברות הסלולריות באמצעות המשתמשים בטלפוניה הנייחת. אין שום סיבה שבעולם שמנויי הוט, סמייל או בזק ישלמו מחיר הגבוה בעשרות אחוזים מהנדרש כשהם מתקשרים לסלולר, רק בגלל דמי קישוריות גבוהים. שנית, תעריף קישורי הגומלין צריך להיות נמוך כדי שישרת את התחרות העתידית בשוק הסלולר, בין אם מדובר במפעילי MVNO (מפעיל וירטואלי) שאמורים להיכנס לשוק במחצית השנייה של 2001 ובין אם מדובר במפעיל חדש שאמור להיכנס לכל המוקדם ב-2010. אלה האינטרסים העיקריים שלנו כצרכנים ואת זה שר התקשורת חייב להבטיח לנו.