בג"ץ: נבחן מחדש החלטת מזוז לסגור את התיק נגד אולמרט בפרשת כרמיה

בג"ץ יבחן מחדש את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בפרשת הבית ברחוב כרמיה, לאחר שתתקבל החלטה בעניינם של יתר החשודים בפרשה; כך החליטו היום (ד') שופטי בג"ץ, במסגרת עתירתו של העיתונאי יואב יצחק נגד היועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, לסגור את תיק כרמיה נגד אולמרט. במישור העקרוני, הרחיבו שופטי בג"ץ את העילות שבגינן הם עשויים להתערב בהחלטת היועץ לסגור תיק חקירה ולהימנע מהעמדה לדין בשל חוסר ראיות.

העתירה הוגשה בעקבות החלטתו של מזוז מיולי 2009, לסגור את תיק כרמיה כנגד אולמרט בשל חוסר ראיות מספיקות, על דעתו של פרקליט המדינה, משה לדור. ביסוד הפרשה עמד החשד, לפיו אולמרט, בעת שכיהן כמ"מ ראש הממשלה וכשר התמ"ת, קיבל מחברת "אלומות" הנחה כספית משמעותית ברכישת דירה ברחוב כרמיה בירושלים, בתמורה להפעלת השפעתו על גורמים בעיריית ירושלים, לשם מתן אישורי בנייה חריגים ולזירוז הליכים בפרויקט, שבמסגרתו אמורה היתה להיבנות הדירה שרכש.

"אף שהחקירה לא הסירה תמיהות וסימני שאלה באשר לעסקה ולהתנהלות המעורבים", החליט מזוז, "לא נמצאו בחקירה ראיות מספיקות לביסוס החשד שאולמרט קיבל מ'אלומות' הנחה כספית משמעותית בתמורה להפעלת השפעתו על גורמים בעירייה. לא ניתן היה לשלול את גרסת אולמרט וחברת אלומות במידה הנדרשת במשפט פלילי, באשר לשאלת עצם קיומה של הנחה חריגה". עם זאת פסק היועץ כי "החקירה הותירה תמיהות וסימני שאלה באשר להתנהלות המעורבים בפרשה".

בדיקת סבירות

בעצת השופטים אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה ועוזי פוגלמן הסכים העיתונאי למשוך את עתירתו, ואולם זאת לאחר שהשופטים הבהירו כי כל עוד לא קיבלה פרקליטות מחוז ירושלים החלטה בנוגע ליתר החשודים בפרשה, עובדי העירייה, לא ניתן לבחון את סבירות ההחלטה לסגור את התיק נגד אולמרט משיקולים ראייתיים.

במישור העקרוני, מתייחסים השופטים לראשונה לעמדה הגורפת שמציגה הפרקליטות בבג"ץ, ולפיה על בית המשפט להימנע כליל מהתערבות בהחלטות של התביעה הכללית בנוגע לסגירת תיקים משיקולים ראייתיים. על פי דבריו של השופט ריבלין, לבג"ץ יש פתח להתערב גם בעניינים ראייתיים, ולא בהכרח רק בהיבטים של עניין לציבור, אם התביעה בוררת את הראיות באופן סלקטיבי, או ששיקוליה בבדיקת הראיות וההיגיון המנחה את צוות החקירה אינם סבירים.

עיון מחדש

"עמדת היועץ המשפטי ופרקליט המדינה", כתב ריבלין, "היא שבית המשפט הגבוה לצדק איננו מתערב בשיקול דעת רשויות אכיפת החוק - במיוחד בעת שמדובר בהערכת ראיות ודיותן. אכן, כך הדבר על-פי ההלכה הפסוקה, אלא שיש ליישם הלכה זו על-פי מהותה ועניינה. אין היא חלה מקום שבו דיות הראיות היא פועל יוצא של ברירתן, למשל, על-ידי התביעה, או מקום בו דרך בדיקת הראיות וההיגיון העומד מאחורי צורת החקירה בכללה, אינם סבירים".

בית המשפט אף מבקר את החלטת התביעה להפריד בין ההחלטה בעניינו של אולמרט לבין ההחלטה בעניינם של יתר החשודים בפרשה. "ייתכן שלא היה מקום להפריד בין שתי החקירות - ואין אנו קובעים עמדה נחרצת בעניין זה - אולם בנסיבות שנוצרו, ראוי שנמתין עד שתיפול הכרעה גם בעניינם של המשיבים האחרים - שמא יהא בהשלכת החקירה כדי להטיל אור ברור יותר על הפרשה כולה". לדברי השופטים, "כיום אין באפשרותנו להתערב בהחלטת היועץ והפרקליט שיסודה על הראיות שבפניהם, אולם משתסתיים החקירה, עשוי להתעורר צורך לעיין מחדש גם בפרשה בה נחקר מר אולמרט ושכבר הוכרעה". (בג"ץ 6401/09).