טלוויזיה החברים של אמג'ד

בשבת החולפת הסתיימה העונה השנייה של "עבודה ערבית", אולי הסדרה הראשונה בפריים טיים של ערוץ 2, שעסקה בערבים. העובדה שהיא מדורגת במקום השני מבין סדרות המקור הנצפות ב-2010, עד כה, מעידה שהצופים אוהבים את אמג'ד ואת בני ביתו. אך האם מעבר לבידור במוצאי שבת, הצליחה התוכנית באמת להזיז משהו בקרב צופיה?

גם בקשת שאלו את השאלה הזו וערכו סקר שבחן את ההבדל בעמדות כלפי ערבים בין צופי הסדרה, ובין ישראלים יהודים שלא צפו בה. הסקר נערך על ידי מכון שילוב Millward Brown בניהול ישראל אוליניק בקרב מדגם מייצג של 500 יהודים בני יותר מ-18. קשה אמנם לדעת האם מלכתחילה צופי הסדרה הביעו עמדה נוחה יותר כלפי המגזר הערבי או אם הקומדיה היא ששינתה את גישתם; ובכל זאת, מהסקר עולה הבדל בין השניים. כך, למשל, רק 10% מכלל המשיבים שלא צפו בסדרה תומכים בהשתלבות אזרחים ערבים בשכונות ובערים יהודיות. בקרב צופי הסדרה מדובר ב-15%.

נתון משמעותי אחר מראה ש-40% מהנשים שלא צפו בסדרה לא רוצות ערבים בקרבת מגוריהן, לעומת 28% מכלל צופות הסדרה.

נתון נוסף מראה שיותר מרבע מהגברים היהודים שלא צפו בסדרה (27%) סולדים משמיעת ערבית ברחוב, לעומת 18% מהגברים שצפו בה. באשר לנשים, גילה הסקר כי מרבית הצופות בסדרה מסכימות שילדיהן ילמדו עם ערבים בגן או בכיתה (62%), לעומת 53% מאלו שלא צפו.

יוצר הסדרה, סייד קשוע, ששמע על הסקר מ-G, לא מתרגש: "ההצלחה שלנו זה בדיוק סטיית התקן של הסקר. אני חלש מאוד בסטטיסטיקה, אבל נראה לי שזה לא ממש קשור לסדרה. גם אני לא מוכן שהילדים שלי ילמדו עם ילדים ערבים. וצפיתי בסדרה".