בדרך לעסקת חבילה חדשה

אם יש דבר שעופר עיני היה רוצה לרשום לזכותו, זה העלאה של שכר המינימום. הוא נשבע כל יום מחדש שלפוליטיקה הוא לא הולך, בבחירות לראשות ההסתדרות בעוד פחות משנה וחצי בכלל לא בטוח שהוא יתמודד, והעלאת שכר המינימום יכולה להוות חותמת סופית להצלחה שלו כיו"ר ההסתדרות ויופי של אקורד סיום. הוא כבר הביא פנסיה חובה לכלל השכירים במשק, העביר שורה של חוקי עבודה שהרחיבו את חופש ההתארגנות של העובדים, אבל העלאת שכר המינימום נרשמה עד היום על שמו של חבר הכנסת עמיר פרץ - אף על פי שהשכר עלה בפועל בעקבות הסכמה שאליה הגיע עיני עם המעסיקים. עכשיו יש לו הזדמנות לחתור להסכם דומה, כשהקרדיט כמעט כולו שלו.

איך עושים את זה? עסקת חבילה. אותה שיטה שהביא עיני לאחר הרכבת ממשלת נתניהו, ושבה כל הצדדים אמורים ליהנות. ההסתדרות וארגוני המעסיקים יגיעו לפשרות ביניהם סביב הגובה והאופן של העלאת שכר המינימום, ועם הפשרות האלה הם יגיעו אל שר האוצר ואל ראש הממשלה בדרישה לערובות. התעשיינים יבקשו חבילת תמריצים, ואילו ארגוני העצמאיים יבקשו את מה שהם מבקשים כבר שנים: דמי אבטלה במקרה שהעסק פושט רגל, וקרן להפרשת כספי פיצויים שבהם ניתן יהיה להשתמש במקרה של סגירת העסק - אשר תזכה לפטור ממס. משרד האוצר מסכים לעניין דמי האבטלה, אבל דורש שההפרשות לביטוח הלאומי יהיו גדולות בהרבה מאלה שמפריש שכיר במשק. העצמאיים, בראשות יהודה טלמון, לא מתכוונים לוותר הפעם. הם נתנו עד היום יד להסכמי הפנסיה ולחוקי העבודה החדשים שבפירוש היטיבו רק עם העובדים, אבל לא קיבלו כמעט דבר בתמורה. התעשיינים, בראשות שרגא ברוש, קיבלו מאות מיליונים באמצעות המסלולים השונים של מרכז ההשקעות והמדען הראשי, אבל העצמאיים? גורנישט. מילים יפות.

ומה באשר לקבלנים? עיני כבר יודע איך לרצות אותם. לפני מספר חודשים חשף "גלובס" כי מאות עובדים סינים המועסקים בענף הבניין הגיעו ערב אחד אל בניין ההסתדרות בת"א כשהם מלווים במעסיקים שלהם, שדאגו להחתים אותם על טפסי הצטרפות לארגון. הערכנו כאן שמדובר בדיל שלפיו עיני יעשה מאמץ עליון להקפיא את הפחתת המכסות של העובדים הזרים בענף, ואכן בסופו של דבר הושגה הקפאה של שנה. כחלק מעסקת החבילה הנוכחית, כך אנו מעריכים, עיני ינסה לשכנע את הממשלה להגדיל את מכסות הזרים בענף, והקבלנים מצדם כבר הבטיחו לקצר את הליך הבנייה של דירות חדשות אם יגיעו הזרים. הממשלה, מצדה, תתקשה להסביר מדוע היא מתנגדת להעלאת שכר המינימום, בשעה שהמעסיקים דווקא תומכים בה.

תרחיש האימה

לאחר ששכר המינימום יעלה באופן חלקי, הממשלה, המעסיקים וההסתדרות יבחנו את ההשפעה של המהלך כדי להחליט בעתיד האם להקפיא את השכר, או להעלות אותו בפעימות נוספות. עם תחילתו של הליך הבחינה, הממשלה והמעסיקים צפויים להצביע על מאות ואולי אלפי העובדים שיפוטרו באותה עת מהתעשיות המסורתיות בעיקר, וזה מבחינתם יהווה התגשמות של תרחיש האימה שעל פיו העלאת שכר המינימום פוגעת במשק. בפועל, פגיעה בתעשיות המסורתיות לבדן לא צריכה לטרפד את המהלך כולו, משום שבמרכיב השכר הן ממילא לא יכולות להתחרות עם מדינות המזרח, וממילא הן הולכות וגוססות. בנוסף, החוק החדש לעידוד השקעות הון צפוי להפחית משמעותית את מס החברות לתעשיות בפריפריה, כך שהעלאת שכר המינימום בטח לא תפגע בהן ביחס למצבן כיום.

גם עלייה קלה ברמת האבטלה לא צריכה להבהיל את הציבור, משום שרמת האבטלה איננה חזות הכל. אחרת, ניתן כבר עכשיו להוריד את שכר המינימום ל-3,000 שקל, ולהתהדר ברמת אבטלה נמוכה במיוחד. הממשלה צריכה להשקיע בהכשרות מקצועיות איכותיות לעובדים בגיל ביניים, במסלולים אקדמיים נוחים לעובדי תעשייה צעירים שייפלטו ממעגל העבודה ובהעלאת הקצבאות עבור עובדים מבוגרים שהמדינה לא תצליח לשלב שוב בשוק העבודה. בצד קבוצות עובדים אלה, שבאמת עלולות להיפגע על פי מחקרים בינלאומיים שנעשו, ישנה שכבה גדולה בהרבה שצפויה ליהנות מהעלאת שכר המינימום, והגידול בהכנסתם של המשתייכים אליה, על פי אותם מחקרים, ייטיב עם הכלכלה כולה. מול תרחישי האימה צריך להתייצב עופר עיני בקול צלול, ולהוביל את המהלך הראוי ביותר במדינה שבה שכר המינימום עומד על 3,850 שקל בחודש, ושכר הדירה עומד על 3,000 שקל בחודש במקרה הטוב.