חברות היי-טק רבות מעסיקות עובדים ערבים ולפעמים גם מתגאות בכך שהוא תורמות לשילוב של מגזר חלש. מבלי להישמע ציניים מדי, העסקת מגזרים שונים תורמת בחלק מהמקרים לחברות עצמן, שכן הן יכולות לשלם שכר נמוך מעט יותר. הסיבות לכך מוצדקות בחלקן - גם כך עובד היי-טק הממוקם בצפון הארץ, ירוויח בדרך-כלל סכום הנמוך ב-15% מעובד שמקום התעסוקה שלו הוא בתל אביב. עובד ערבי העוסק בבדיקות תוכנה ישתכר בתחילת דרכו 6,500-7,700 שקל בעוד שעובד יהודי ירוויח 6,000-13,000 שקל כאשר לשניהם אין תואר אך יש קורס הסמכה. מהנדס תוכנה ערבי מתחיל יקבל 7,000-8,000 שקל בחודש, בעוד שיהודי ירוויח לא פחות צ-11,000 שקל (כל הסכומים הם ברוטו).
למרות הנתונים האלו, סמדר נהב, מנכ"לית צופן, שייעודה שילוב האוכלוסיה הערבית בהיי-טק, טוענת כי הפערים הצטמצמו וכי היום "ערבי ויהודי שעושים אותו תפקיד יקבלו פחות או יותר את אותו השכר". לדבריה, לעובד ערבי צעיר שמוצא עבודה בגליל יש יתרון, מכיוון שהוא יכול לעבוד ליד הבית ולא צריך לשכור דירה בתל אביב. הסביבה המשפחתית שלו תומכת בו ומורידה עבורו את עלות המחייה.
ככלל, יש לדבריה 85 אלף עובדי היי-טק בישראל ומספר המועסקים הערבים הוא 700 בלבד. לדברי נהב, ההיי-טק הוא מנוע הצמיחה בישראל, והתעשייה הערבית הודרה ממנו. "פיתוח ההיי-טק בחברה הערבית יאפשר שינוי עמוק שיוריד את שעורי העוני ויעלה את שעורי ההשתתפות בכוח העבודה של החברה הערבית.
נהב אומרת שבלי התערבות של המדינה, לא יתרחש שינוי. אחת האנומליות הגדולות מתרחשת במשרדי הממשלה. לדבריה, מועסקים שם בפרויקטים בתחום המחשוב 3,200 עובדים - ואחוז הערבים שם הוא זעום למדי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
