כמו שעון למדידת סוכר

קן-תור לא התכוון להיכנס לחברה שתפתח מוצר לבדיקות דם לא פולשניות. המוצר של ביו אימפדנס פותח במקור לתחום הצלילה, ונועד לאמוד את רמות החנקן בדמם של צוללנים ולהתריע על רמות מסוכנות שלו. אך כאשר המערכת הוצגה לקן-תור, הוא זיהה את הפוטנציאל להשתמש בה גם למדידת סוכר. "יש 5 מיליון צוללנים בסך הכול, ו-550 מיליון סוכרתיים שבודקים רמות סוכר כל יום".

קן-תור חשב שהמוצר יחסוך לו דקירות, ולכן השקיע בה עם אביו צבי קן-תור, עו"ד מומחה לרילוקיישן, ועם רופא השיניים ד"ר אלכס ברקן.

"הטכנולוגיה הראשונית שהראו לנו לא ממש עבדה", אומר קן-תור, "אבל ראינו בה פוטנציאל ולכן החלטנו להשקיע". ככל שקן-תור נהיה מעורב יותר בחברה, כך גם התרבו מספר הדקירות שלו למען המדע, "זו המשימה שלי, אני כאן הסוכרתי".

"בהתחלה הנבדקים בקושי נשמו"

המוצר הראשון שעבד היה אבטיפוס די פרימיטבי: "זו הייתה קופסה מלאה חוטים שהצליחה למדוד את רמות הסוכר רק כשהנבדקים ישבו, לא זזו וגם בקושי נשמו", אומר אסף חפץ, המדען הראשי של החברה. "המערכת אמורה לתת נתונים בזמן אמת, ואת אלה לקח 20 שעות לפענח. עשינו זאת רק כדי להוכיח שהטכנולוגיה בבסיסה יכולה למדוד סוכר באופן לא פולשני, והצלחנו".

לפי חפץ, כיום המערכת נותנת אינדיקציה מדויקת למצב הגלוקוז של הנבדק בזמן אמת. "ביצענו במוצר עשרות בדיקות", הוא אומר, כשברובן היה קן-תור שפן הניסיונות, שכן הוא עובד החברה ומבחינה אתית הוא רשאי לבדוק את המוצר על עצמו, "לפי אמנת הלסינקי אסור לבצע ניסויים בבני אדם, אסור לקחת כך סתם נבדקים מהרחוב. זה חבל, כי אנחנו ממוקמים בגבעתיים ומוקפים במבוגרים סוכרתיים".

"כשגדי מתאמץ, למשל על אופני הכושר, אנחנו יכולים לראות במערכת את השינויים ההדרגתיים ברמות הסוכר שלו", אומר חפץ. "ביצענו עוד בדיקות במתנדבים מן החברה, ועכשיו אנחנו מעוניינים לערוך ניסוי ראשון גדול ומבוקר בבית חולים". החברה מעוניינת לגייס 800 אלף דולר למימון הניסוי.

"המערכת מתאימה רק לחולים מסוימים", מסייגת חנה ריז קרוכמליוב, המנהלת המדעית של החברה. "עדיין צריך לכייל אותה כך שתוכל באמת למדוד מאות ואלפי אנשים עם מאפיינים שונים. כיום המערכת מושפעת מכמה גורמים מלבד רמות הסוכר בדם, כגון טמפרטורה, קוטר כלי הדם ועוביו של העור. כבר הצלחנו לנטרל את רוב המשתנים, ואנחנו מאמינים כי ננטרל את כולם".

העולם מלא בחברות שרצו לפתח מערכת למדידה לא פולשנית של גלוקוז. לא חששתם מן האתגר?

חפץ: "בוודאי, יותר מ-100 חברות ניסוי זאת לפנינו, אבל אנחנו כבר עברנו את הנקודה שבה האחרות נסגרו. הטכנולוגיה התקדמה בתקופה הזו, פותחו שבבים מדויקים מספיק כדי למדוד את התנודות הקטנות במתח. גם המחקר של תחום הסוכרת ושל תחום העכבות הביולוגיות התקדם. כל מאמר נתן לנו רעיון נוסף איך לעקוף את המהמורות".

קן-תור: "אני מאמין שאחרי שנפרוץ את הדרך, לא נהיה שם לבד".

איך עובד הפטנט שלכם?

חפץ: "הטכנולוגיה מודדת את ההתנגדות החשמלית של כלי הדם. היא מעבירה זרם חשמלי בעוצמה נמוכה על העור בזרוע, ומודדת את התגובה של כלי הדם הקרובים אליה. הרעיון דומה למדידה של אחוזי שומן שנעשית בחדרי כושר - כאשר מעבירים זרם חשמלי דרך הרקמה, ניתן להבין מתוך ההתנגדות שלה מאילו רכיבים היא עשויה".

קן-תור: "ההתנגדות החשמלית של כלי הדם מושפעת מרמת הסוכר. המטרה היא שהמוצר יהיה מעין פס המוצמד לזרוע של המטופל, וכמו שעון יציג את רמות הסוכר כל דקה או כל חמש דקות".

חפץ: "בתחילה נכוון לבתי חולים. זה אמנם יהיה מוצר גדול וכבד, אבל יעיל ולא פולשני, ויוכל להחליף את הפרוטוקול של דקירה לבדיקת דם כל 20 דקות".

המוצר למדידת חנקן אצל צוללנים בינתיים נזנח, אף שהוא פונה לשוק שאין בו הרבה תחרות. "זה דווקא יכול להיות מוצר נחמד, אך עלויות הפיתוח שלו גבוהות כמו של המוצר לסוכר. למעשה, זה אפילו מסובך יותר כי צריך לעבוד בסביבה עם לחצים חיצוניים משתנים", אומר קן-תור. "כדי לפתח אותו דרושה מערכת שתיקח את זה כמשימה שלא למטרות רווח. כתבנו על המוצר לחילות הים הישראלים והאמריקנים, אבל הם החליטו לא לעשות עם זה כלום".

ביו אימפדנס ג'נרל

שנת הקמה: 2005

תחום פעילות: פיתוח טכנולוגיה לא פולשנית למדידת סוכר בדם

מייסדים: ד"ר אלכס שורובורה, שמעון וייצהנדלר, איתן פלד ד"ר ולרי בלפור

משקיעים: גדי קן-תור, מנכ"ל; עו"ד צבי קן-תור וד"ר אלכס ברקן

סך גיוסים: 40 אלף ד'

מספר עובדים: 6

מקור: IVC-Online