סיור קצר עם יזמי מחאת הקוטג' באחד הסופרמרקטים הגדולים בראשון לציון, הספיק כדי לחמם את הטמפרטורה הצוננת שליד מקררי מוצרי החלב. אף לא אחד מהצרכנים נותר אדיש והמחאה מקבלת כאן טונים גבוהים.
אדם כבן 80, עולה מרוסיה, מציג בפנינו את מעט המוצרים שרכש ומספר
שברוסיה היה לו קל יותר לקנות אוכל. "כאן קשה". בשלב הזה דודי מחפוד, אחד ממובילי חרם הצרכנים יוצא החוצה. "ירדו לי דמעות. לא יכולתי לעמוד מולו", הוא מסביר לנו לאחר מכן.
"מה יש לך לומר לראש הממשלה?", אנחנו שואלים את העולה מרוסיה. "ראש הממשלה לא שומע", הוא משיב.
"קוראים לו ביביאן הוא רק ככה כמו הדגים בג בג בג", מתערבת בשיחה אישה בשנות ה-60, ומוסיפה, "אני לא אקנה. כל חברה שמזלזלת בנו, אנחנו נזלזל בה בחזרה. לי אסור לאכול לחם עם שמרים כי אני אלרגית אליהם. אז אני צריכה לחם עם מחמצת. הלחם היחיד עם מחמצת עולה 17 שקל. למה?".
"המדינה לא מתביישת. למה רק למי שיש יכול לקנות? מה עם מי שאין לו? למה לא מגיע לי את כל הטוב הזה? למה רק לעשיר?", מצטרפת לשיחה אישה בשנות ה-70.
"את הגלגל הזה כבר אי-אפשר להחזיר אחורה"
"את הגלגל הזה כבר אי-אפשר להחזיר אחורה", אומרים בראיון משותף ל"גלובס" חמשת מארגני המחאה: יעקב לבי, בני גרוברמן, דודי מחפוד, יפתח שקד ואיציק אלרוב, מי שהכריז על "חרם צרכנים על מוצרי מזון" בפייסבוק ויצר מחאה צרכנית של ממש.
אתה היית אחד מבין מאות הטוקבקיסטים לחשיפה הראשונה ב"גלובס" על יוקר המזון, שקראו להתארגן לחרם. מה הבנת?
איציק: "כולם היו מתלהמים ולא הייתה להם כתובת אחת לפנות אליה. פתחתי את הקבוצה בפייסבוק כדי שנוכל להיות במקום אחד".
וזה עשה את שלו. מאז פרצה המחאה היא הפכה לסערה של ממש, שמאיימת לטלטל לא רק את יצרניות המזון אלא גם את הממשלה. בינתיים, מכירות הקוטג' צונחות וחלק מהחברות החוששות שצעדי הממשלה עלולים להזיק להם יותר, הכריזו על הקפאת עליית המחירים החדשה באופן זמני. עד מתי? כנראה עד שהמחאה תירגע.
"יש 100 אלף איש שעומדים בכיכר העיר, מוחים על העוול הנורא הזה ודורשים תיקון. המצב הזה דורש תיקון, והתיקון יבוא", אומר יעקב לבי, משפטן חרדי העוסק בגיוס הון והשקעות ואחד מחמשת יוזמי המחאה. לדבריו, זה יקרה גם אם הוא ויתר מארגני המחאה לא יוכלו עוד להקדיש לה מזמנם. "אם החברות לא ישכילו להוריד מחירים, הציבור יקום ויעשה מעשה, ואת זה מנהלי החברות מסרבים להבין. המנהיגות לא מבינה את ההמון שצועק על הלחם, החלב והגבינה של הילדים שלו. לי יש אישה וילדים, וזו גם החוויה שלי. אין כאן במאי שמעמיד שחקן ואומר לו תשחק דמות. אני הדמות", אומר לבי.
"קשה לי להתמודד עם המחירים של היום"
"אחת הסיבות שנכנסתי לכל העניין הזה היא כי קשה לי להתמודד עם המחירים של היום", מסביר מחפוד. "אנחנו זוג, אני והאישה שלי, וקשה לנו. יחד אנחנו מוציאים על אוכל 400-600 שקל בשבוע. זה טירוף. לפני שלוש-ארבע שנים הוצאנו סביב ה-200-250 שקל, ולפני שנתיים 125-150 שקל בשבוע".
"זה פשוט עושק", מוסיף לבי. "בלי להבין בשוק הזה, אני אומר דבר אחד: בקבוק שמן, שזה מצרך לעניים, לא יכול לעלות 16 שקל. תסתכלו על המחיר. לא יכול להיות שיעלה כזה מחיר. בעבר זה עלה 4-5 שקלים והקפיצה הזאת היא קפיצה של חזירות. כל אחד עושה מה שהוא רוצה על חשבון הכיס שלנו".
עוד לדבריו, הכסף של האנשים היום בישראל לא קונה. "הכסף לא יכול לקנות. הכסף שאנשים מרוויחים היום לא יכול לקנות את הדברים הבסיסיים שאנחנו רוצים. זה המצב. בלתי אפשרי". לדברי גרוברמן, המחירים פה מטורפים. "זה פשוט לא יאמן. בחו"ל אתה יכול לקנות גבינה צהובה בשליש מחיר. הלוואי שהמחיר כאן היה יקר רק ב-20% מהמחיר בגרמניה. אז המצב היה טוב. זה הרבה יותר".
יש הצעה להכניס את הגבינה הצהובה לפיקוח. אתה בעד?
גרוברמן: "אני בעד, אבל המחיר צריך להיקבע על-ידי ועדת מומחים חיצונית ולא על-פי המחיר הבסיסי הגבוה של תנובה, כפי שזה נעשה היום.
מחיר היסוד הבסיסי שהחברה הזאת קבעה כמחיר שממנו מחשבים את המחיר בפיקוח הוא כבר גבוה. אין שום סיבה שאזרח שמרוויח חצי מאזרח באירופה ישלם פי-שניים. שום סיבה".
יעקב: "כולם שותפים לעוול הזה וגם אנחנו כצרכנים שותפים. אנחנו נתנו לזה לקרות. זה שעד היום לא באנו צעקנו והפכנו את השולחן, זה כבר דבר שאנחנו צריכים. אבל אנחנו דורשים תיקון. אנחנו לא נוכל להרשות למצב הזה להימשך. לא נוכל להרשות, כי פשוט אין לנו כסף לשלם. זה הכול. זה המצב".
"יש מצב שבודקים
איך אפשר להזיק לנו"
האם אתם חוששים מתגובה חריפה של יצרני החלב ורשתות השיווק?
"אני לא מפחד מאף אחד, אבל יש מצב שמאזינים לנו, שיושבים עלינו ושבודקים איך אפשר להזיק לנו. כלומר, למצוא עלינו דברים לא טובים ולפגוע במוניטין של כל אחד מאתנו, שהרי מדובר בכסף גדול. אבל מה שחשוב פה זה לא העניין האישי שלנו, אלא איך המחירים ירדו. ברגע שהשחקנים הופכים גדולים, ממותגים וללא תחרות - קל להם במגרש הזה", אומר יפתח שקד, יבואן, שבעבר היה ממקימי "סופר שוק גרינברג" שנמכר בשנות ה-90 לקבוצת פישמן ומאוחר יותר לקלאב מרקט.
ההחלטה של אסם וזוגלובק אמש להקפיא את עליית המחיר האחרונה, מספקת אתכם?
גרוברמן: "ממש לא. אנחנו דורשים מכל חברות המזון לבצע הורדות מחירים לאלתר. כרגע הם לא מקשיבים לנו, נראה עוד כמה ימים".
שקד: "ממש לא. שאסם ושרגא ברוש (יו"ר התאחדות התעשיינים, א' ח') לא יספרו לנו כמה הם ציונים גדולים, כשאסם מוכרת בארה"ב וברשות הפלסטינית את המוצרים שלה במחירים טובים יותר מהמחירים שהם מוכרים לנו. אם הגויים יכולים לקנות את אסם במחיר זול יותר ב-40%, אז למה לנו לא מגיע? החברה האלה רועדים - אסם, עלית, קוקה קולה - הם יודעים שזה מגיע אליהם. כשאני רואה שפתאום מוכרים שתי שישיות קוקה קולה ב-40 שקל, אז משהו כנראה משתנה כאן".
איך חברתם יחד כל חמשת מובילי המחאה?
שקד: "קראתי ב'גלובס' שיש חרם צרכנים בפייסבוק. אמנם יש לי פייסבוק, אבל אני לא גולש שם בכלל. נכנסתי לפייסבוק וביקשתי מהמארגנים שיתקשרו אליי כי רציתי לתרום את חלקי במחאה. הודות ל'גלובס' אני פעיל היום במחאה".
הימים האחרונים היו עמוסים מאוד עבורכם. כמה זמן עוד תחזיקו מעמד?
לבי: "כולנו מבזבזים שעות וכסף בסיפור הזה. אף אחד לא משלם לנו על זה ואנחנו גם לא רוצים שמישהו ישלם לנו על זה. אם נצליח בזמן ובכסף שהשקענו במאבק הזה להוריד את המחיר - נרוויח מזה בטווח הארוך. כולם ירוויחו".
האם אתם חוששים שהתקשורת תעבור לנושא הבא לפני שהמחאה תמצה עצמה?
לבי: "הציבור לא מסכים יותר שידרכו עליו ויעשקו אותו. ואיך שלא ננסה לטאטא את זה, זה יכבה לשבוע ויידלק מחדש. זה לא משהו שאפשר לעצור אותו. המשותף היחיד למדינות סביבנו ברמת מחאת הפייסבוק היא שאי-אפשר להחביא מהפכות. לדעתי, ברגע שהציבור החרדי יתגייס למאבק הזה באופן רשמי, וזה יקרה חד וחלק, המחירים יוזלו משמעותית. כללי המשחק ישתנו, נקודה".
האם התמסרותכם למאבק פגעה בכם?
מחפוד: "ההכנסות שלי ירדו ב-40% בערך. מאחר שאני עובד מהבית, התפוקה ירדה. אני לא מתכוון להפסיק. כל עוד זה נמשך, אני לא מתכוון לוותר".
לבי: "חלקנו בחששות נוראיים. אנחנו מתעסקים עם אנשים מאוד מאוד חזקים שגרמנו להם כבר נזקים של עשרות או מאות מיליוני שקלים. אנחנו עומדים מול הגופים הכי חזקים, ולכן התמיכה של הציבור היא דבר כל-כך חשוב".
מה אתם אומרים על עופרה שטראוס שאמרה "טעינו"?
אלרוב: "תראי, הורים לילדים לא יכולים להתפרנס בכבוד ולא יכולים לגדל את הילדים שלהם בנחת, כי הם לחוצים בטרדות הפרנסה, זה דבר שצריך להסתיים מידית. עופרה שטראוס באה ואמרה 'טעינו'. אני שואל, את שואלת והאזרחים שואלים, מה עושים כשאנחנו טועים? מתקנים. איך מתבצע תיקון? על-ידי הורדת מחיר. פשוט מאוד".
עד מתי תחזיקו מעמד עם המאבק הזה?
אלרוב: "כל עוד הציבור יהיה אתנו, והוא אתנו, אנחנו נהיה שם, בין אם בקדמת הבמה ובין אם מאחוריה. אנחנו רוצים להביא לשינוי הזה. כשנכנסתי לפרויקט הזה לא חשבתי שזה יגיע לאן שהגיע. אבל כשראיתי את הציבור בא ותומך בצורה כל-כך מוחלטת, אני לא חושב שאני יכול לאפשר לעצמי לצאת מהסיפור הזה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
