בהוליווד מבקשים להפיק סרטים על ויקיליקס, והעיתונאים מרוויחים

האולפנים נאבקים על הזכויות ליצור סרטים על בסיס המאמרים על הפרשה

עיתונים ועיתונאים נהנים מהמלחמה שהכריז אתר ההדלפות ויקיליקס על הסודיות, בעוד אולפני הסרטים בהוליווד עושים מאמצים קדחתניים לרכוש מהאנשים שהיו מעורבים בפרסום של אלפי מסמכים מסווגים את הזכות לשיתוף פעולה מצדם ביצירת סרטים על חייהם.

לפחות 5 גרסאות של סרטים על סיפור ויקיליקס נמצאים בשלבי פיתוח בחברות שונות, בהן דרימוורקס, HBO, ה-BBC ויוניברסל. עקב כך פרץ מאבק על הזכויות הבלעדיות ליצור סרטים על בסיס הספרים והמאמרים שהתפרסמו על הפרשה.

דרימוורקס נקטה את הצעד הבלתי-שגרתי של רכישת הזכויות לשני ספרים על ויקיליקס, כולל "ויקיליקס: בתוך מלחמתו של ג'וליאן אסאנג' על הסודיות" מאת דיוויד ליי ולוק הרדינג, שני כתבים של העיתון הבריטי "גרדיאן". החברה חתמה גם על הסכמי זכויות עם עיתונאים אחרים מה"גרדיאן", אחד העיתונים שקיימו קשר הדוק עם ויקיליקס ועם מייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג'.

דרימוורקס סירבה להגיב על פרויקט ויקיליקס שלה, אך מקור יודע דבר אמר: "דרימוורקס רצתה להשיג כמה זכויות שרק אפשר להשיג, כדי לספר את הסיפור הטוב ביותר שניתן לספר". מקור יודע דבר אחר אמר שאולפן הסרטים השקיע יותר מ-1 מיליון דולר באופציות ובזכויות שיתוף פעולה מצד גיבורי הפרשה.

הסכמי הזכויות אוסרים על כתבים ועורכים לדבר על חוויותיהם עם מפיקי סרטים מתחרים.

עורך ה"גרדיאן" אלן ראסברידג'ר, וסגן העורך, איאן כץ, חתמו על הסכמי זכויות עם דרימוורקס. מקור יודע דבר אמר שהעסקאות כרוכות ב"כמות נאה" של כסף. ראסברידג'ר הכחיש כי קיבל כסף בנפרד תמורת זכויותיו. "אני לא מרוויח שום דבר באופן אישי, כל הכסף הולך לעיתון".

עורך ה"ניו יורק טיימס", ביל קלר, מכר את הזכויות על סיפור חייו לחברת הפקות אחרת. הן הוא והן ה"ניו יורק טיימס" יקבלו תשלום על כך.

זרם העסקאות מקשה על חלק מהעיתונאים להמשיך לדווח על הסיפור שמעכשיו מעורבים בו עמיתיהם. כשפרונטליין, שמפיקה סרטי תחקיר לערוצי טלוויזיה אמריקניים, ראיינה את שני כתבי ה"גרדיאן" לסרטה "סודות ויקיליקס", נאמר לה כי תוכל לקבל רק גישה מוגבלת מאחר שהשניים קשורים בחוזה עם חברת הפקות אחרת.

"זה מצב מוזר ששני החבר'ה האלה הם עיתונאים אבל הם גם שחקנים בסיפור", אמר מרטין סמית שהפיק את "סודות ויקיליקס". "הרעיון שחברות יכולות לקנות אנשים מפריע לאופן הדיווח".

האולפנים שעומדים מאחורי הפרויקטים הקשורים לויקיליקס רואים לנגד עיניהם את "הרשת החברתית", הסרט שנעשה בשנה שעברה על פייסבוק, כמודל להצלחה. אבל מגרש המשחקים עלול להיות צפוף מדי. "יש כמה נישות, אז אולי יש מקום לשניים או שלושה פרויקטים", אמר בכיר המקורב לתעשיית הסרטים. "אבל ממש אין מקום ליותר מזה".