צעירים מדי לאקזיט? אין דבר כזה

קהילת ההיי-טק הישראלית מלאה ביזמים צעירים, רובם בגילאי 20-30 לחייהם, שחושבים על מוצרים וטכנולוגיות חדשות, שיכולים להצליח בענף האינטרנט. במרבית המקרים הם מקימים חברות סטארט-אפ ובעיקר מקווים לטוב. אולם, חלק ניכר מהיזמים הללו נתקלים במכשולים לא פשוטים אשר בחלק מהמקרים נובעים מחוסר מוכנות ומהעדר ניסיון מקצועי שלהם.

תופעה זו בולטת יותר בקרב בני-נוער המעוניינים להיות יזמים בעתיד, אך חסרים אמצעים כספיים, ניסיון ובעיקר אומץ, ליישם את החזון שלהם כבר בגיל כה צעיר. חברת Startupseeds, שהוקמה באוקטובר 2007, ביוזמת יגאל ליכטמן, בוגר הטכניון ויזם אינטרנט שתרם כחצי מיליון דולר, חרתה על דגלה לטפל בקהל היעד הזה: נוער שוחר טכנולוגיה, שמאמין כי ביכולתו להמציא מוצרי אינטרנט חדשניים, ולהצליח בעולם של הגדולים.

החברה, הנמצאת באחזקה מלאה של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה (מדעטק), מחפשת לעודד את "אפקט הניצוצות בבני הנוער", כדברי עמי בן-בסט, מנכ"ל החברה. "המטרה שלנו היא לאתר צעירים, בני 14-21, שיש להם רעיון טוב, ולאפשר להם הליך של מעין חממה טכנולוגית".

יפית ניסן-מרום, סמנכ"לית החברה, מוסיפה, כי המטרה היא "לקחת את החשיבה הבועטת של בני הנוער ולתת לה ערך מוסף, על מנת לחזק את החוליה החזקה של ישראל. יש הרבה מאוד תוכניות של יזמות, אבל אין שילוב של יזמות טכנולוגית מוכוונת אינטרנט וגאדג'טים".

"יש לי רעיון"

איך עובדת השיטה? כל צעיר שיש לו רעיון למיזם, יכול להיכנס לאתר החברה, ללחוץ מקש: "יש לי רעיון", ומפה מתחיל התהליך. הרעיונות נבחנים באופן ראשוני וגס, והיותר מוצלחים מביניהם עולים לוועדה מייעצת, שבה חברים יזמי אינטרנט ידועים, בהתאם לתחום הפעילות של המיזם.

אם מדובר ברעיון מורכב ומהפכני, המאפשר גם בעתיד להקים סביבו חברה, המיזם עובד למסלול הסטארט-אפ, ואילו במקרים שבהם מדובר ברעיון פשוט יותר, כדוגמת פיתוח דפדפן, סרגל כלים או אפליקציה מסוימת, מקבל היזם הצעיר מנטור אישי, אחד מבכירי תעשיית האינטרנט הישראלית המלווה אותו 3 חודשים, וכן השקעה הנעה בין 1,000-3,000 דולר.

מה שמייחד את הרעיון הוא, שזכויות היוצרים על הרעיון נשמרות בידי היזם הצעיר בלבד, ואם הוא לא מצליח להרוויח מהמיזם, הוא לא צריך להחזיר את ההשקעה.

לקראת כנס "ילדים בעולם הווירטואלי", שייערך מחר (ג'), 17ביוני, ביוזמת המסלול האקדמי המכללה למנהל ועמותת "אשנב", פגש "גלובס" מספר יזמים נערים לשיחה על המיזמים שעליהם הם עובדים, הסכנות ברשת, הרגלי צריכת התוכן שלהם, פייסבוק וסקנד-לייף, והאפשרות להיות צרכן אינטרנט כבד וגם לקחת חלק פעיל בעולם האמיתי.

לא רק גיקים

כאשר מנסים לדמיין כיצד ייראו חבורת נערים מכורי אינטרנט, שמבלים את רוב שעות היממה מול מסך מחשב, ישר עולה תמונה של גיקים - ילדים שהקשר שלהם עם העולם החיצון מתנהל באמצעות הפייסבוק והמכשיר הסלולרי. באופן מפתיע, ילדי סטארטאפסידס הם ההפך הגמור, וניסיון לנהל איתם דיון על משמעויות האינטרנט נקטע לא אחת על-ידי סיפור מצחיק שמספר אחד הילדים, וחוויות היומיום שלהם.

תאי קאיש (16) מגדיר את עצמו כ"יזם אינטרנט", והוא אף עובד בחברה גדולה לקידום אתרים ושיווק באינטרנט. קאיש הוצמד לאלון כרמל, שהקים את Betabug (אתר לניהול באגים) ו-I4giveu (אתר וידויים). "יש לי הרבה רעיונות, והקושי האמיתי הוא לבחור במה לדבוק", אומר קאיש. כרגע הוא מתמקד במיזם שעתיד ליצור התאמה אישית של האינטרנט לגולש.

קאיש: "בהתחלה, האתרים שהצליחו היו אלו שהיה בהם הכי הרבה תוכן, אחר-כך אלו שהיה בהם את התוכן הכי טוב, ולבסוף אלו שידעו לסדר את התוכן עבור הגולש. עכשיו, הכי חשוב זה להתאים את האתרים לגולש וליצור סוג של מבנה שיותר נוח לצרוך בו תוכן".

גיל ברגר (14) מספר, כי "התחלתי לתכנת ולחפש אחר קודים באינטרנט כבר בגיל 8, ולפני שנה גיליתי את סטארטאפסידס". עכשיו הוא עובד כבר מספר חודשים על מיזם סודי, שאמור "לסייע לסידור המידע באינטרנט בצורה נגישה". לשם כך, ברגר עובד בצמוד לשרון כרמל, ממייסדי אמבלייז, המספקת מוצרים ופתרונות בתחום הטלקום.

למנהלי החברה אין שאיפות שתוך שלושה חודשים יצליחו הצעירים להגיע למוצר מוגמר. המטרה היא לאפשר לילדים להתקדם ולדעת לקראת מה הם צועדים. את בני הנוער מלווים בכירים בתעשיית האינטרנט הישראלית, כדוגמת יאיר גולדפינגר, ממייסדי ICQ, ויניב גולן, ממקימי ידע, שהרגישו בזמנם בחסרונו של מישהו שיסביר להם מה צריך לעשות. עד עכשיו התקבלו יותר מ-110 רעיונות, מתוכם 25 עלו לוועדה המייעצת, ו-11 רעיונות נמצאים בפיתוח ובליווי היזמים הבוגרים.

עידו טל (16) מתעסק בתחום הגיימינג ופיתוח משחקים. "התחלתי בגיל צעיר מאוד לפתח אתרים וקהילות, ואחר-כך עברתי לתחום של פלאש ופיתוח משחקים". אחד המשחקים שטל פיתח כבר שוחק יותר מ-5 מיליון פעם על-ידי גולשים בעולם, וכרגע הוא עובד על פיתוח משחק פלאש נוסף. את המשחק הוא העלה לרשת בהמלצת חבריו, ומהר מאוד הוא התפשט כאש בשדה קוצים.

עמוס פלד (15) מתכנת כבר מגיל 10, ואף היה לו אתר של צפייה בווידיאו באינטרנט, שמספר הכניסות אליו הגיע בשיאו ל-6-7 מיליון בחודש. כעת הוא מתמקד במיזם המכוון לזהות גיימרים ברשת. יותר מזה הוא לא מוכן לחשוף.

לדן לוי (15) יש סיפור שונה. לוי החליט בכיתה ז', לעזוב את בית-הספר, כי "המערכת החינוכית לא תמכה בי או הכירה בכישוריי, ואילו אני חשבתי שאני מוכשר ויכול להתפתח במחשבים. התחלתי ללמוד מחשבים לבדי, והתחלתי לקנות שרתים". היום כבר יש לו 9 שרתים, מעין חוות שרתים קטנטונת, ויותר מ-100 לקוחות. לוי גם לומד בג'ון ברייס, לשם הצליח להתקבל למרות גילו הצעיר. כרגע הוא מחפש עוד רעיון לעבוד עליו במסגרת הפרויקט.

* האם ההורים תמכו בהחלטה כה קיצונית?

"ההורים מאוד תמכו, היות שהם ראו שהמערכת לא מטפחת את היכולות שלי. וקאיש מסביר: "הרבה בני-נוער רוצים לעזוב את המסגרת הלימודית, כי קשה להם או שהם לא אוהבים את המורים, אבל הצעד שלי נבע מסיבות אחרות". הוא לא ויתר על הרצון ללמוד, אלא חיפש מסגרת מתאימה לו שתעודד את היכולות שלו.

באתר, שמספר הרשומים בו עומד על יותר מ-1,000 בני-נוער, יש גם פעילות קהילתית נרחבת ומספר פורומים פעילים. אחד מנושאי הפורומים התעסק בשאלה אם מערכת החינוך אכן חשובה או מיותרת. פורום אחר התחבט בשאלה מדוע אין כמעט בנות בתחום היזמות. ברגר אומר, ש"מה שמעניין אותם זה פייסבוק ו-ICQ". הצעירים אף זכו לסיור במשרדי גוגל בתל-אביב, ויש מפגשים חברתיים אחת לחודש.

* נראה כאילו אין הרבה זמן לעולם חברתי לא-וירטואלי.

ברגר: "זה לא נכון. יש לנו עולם חברתי ויש גם זמן פנוי. רוב החברים שלי לא קשורים לעולם הזה, ויש לי גם חברה".

מהר מאוד הם מתחילים לשוחח על ספורט ומשחקי ה-NBA, וכאשר שמה של פייסבוק עולה בשיחה, קאיש אומר, כי "רשתות חברתיות לא יכולות להחליף חברים, אבל הן כן מסייעות ביצירת קשרים בעולם האמיתי". לוי אומר, כי "רוב החברים שלי דווקא כן קשורים לתחום, אבל אולי זה בגלל שאני לא נמצא בבית-הספר". העולם הווירטואלי, לעומת זאת, לא ממש מדבר אליהם: לאף אחד אין דמות בסקנד-לייף.

* כמה שעות ביום אתם גולשים באינטרנט?

בתחילה כולם אומרים "רק מספר שעות ביום". אולם מהר מאוד מתברר כי כולם למעשה מבלים את מרבית זמנם מול מסך המחשב, אם כוללים גם את הזמן שהם גולשים ממכשיר הסלולר שברשותם. רק טל מוכן להודות, כי הוא מבלה את כל שעות היממה מול מסך המחשב, מהרגע שהוא חוזר הביתה מבית-הספר. "התעודה שלי מעידה על כך שאני מכור למחשב".

ספרים הם כמעט לא קוראים וגם טלוויזיה הם כמעט לא רואים, לפחות לא על המרקע. פלד: "אין הרבה מה לראות בטלוויזיה, ובאינטרנט אפשר להעביר קדימה את כל הקטעים המשעממים, ולראות רק את מה שמעניין".

הדילמה של גוגל

אחד מחברי הפאנל הוא גולן שרצקי (17), שהתפרסם בתקשורת לאחר שיזם את שביתת התלמידים באמצעות האינטרנט, בשל דו"ח ועדת דוברת. "ניתן לנצל את האינטרנט גם למטרות טובות", הוא מסביר. במלחמת לבנון השנייה, הקים שרצקי אתר, שבאמצעותו העביר מכתבי תמיכה למשפחות בצפון. "הוריי לא ממש מבינים את הרצון שלי לעזור לחברה, וחושבים שקודם אתה צריך לדאוג לעצמך. אבל אני לא יכול בלי זה".

* ומה לגבי הסכנות ברשת?

מכאן מתגלגלת השיחה לגוגל, ואם זה מסוכן שהיא יודעת הכול על הגולש. כאן הקבוצה מתפלגת לשונאי ולאוהבי גוגל. "הם נותנים תחושה שהם באים רק לעזור ולסייע, אבל על הדרך הם עושים קופה על חשבון הגולש", אומר לוי, "אני לא מת עליהם".

ברגר דווקא מגן עליהם: "הם הפכו את האינטרנט לחופשי. הם לא יודעים מיהו הגולש, אלא על המחשב שממנו מתבצעות הפעולות", הוא אומר. שרצקי מוסיף כי "אני חושב שזה מסוכן שגוגל ומיקרוסופט שולטים בעולם שלנו. זה מפחיד אותי".

מלבד ההסכמה שגוגל אכן שינתה את פני האינטרנט, ברגר אומר כי הוא אוהב את פוקסי טיונז, סרגל כלים בתחום המוזיקה. איש מהם לא עוקב אחר הבלוגים הטכנולוגיים המובילים, אבל לכל אחד מהם יש בלוג, אם כי לא ממש מתוחזק. "זה נורא קשה לתחזק בלוג כאשר אין הרבה טוקבקים", אומר לוי.

* איפה תהיו בעוד 5 שנים?

"אני אעשה משהו בתחום החינוך שיסייע לאחרים. אני רואה את עצמי בפוליטיקה", אומר שרצקי. "אני רוצה לעשות כסף, אבל גם לי חשוב לסייע לאחרים, מוסיף קאיש.

"לי יש חלום הזוי: לגרום לכך שלא יהיו יותר האקרים באינטרנט, שעושים זאת שלא למטרות חיוביות", אומר לוי. "אני גם רוצה להוכיח לכל אלה שאמרו לי שלא אצליח, שאני יכול. רק אתה יכול להחליט אם תצליח או לא".

לטל, כצפוי, יש שאיפות "להתבגר בתעשיית המשחקים שצומחת במהירות, ואני חושב שאני יכול להשתלב בה". פלד רוצה להתעסק ביזמות באינטרנט, ואילו ברגר מצהיר בפה מלא: "אני רוצה להיות יזם סדרתי. יש לי כל הזמן עוד ועוד רעיונות".

על פני השטח, איש לא מסגיר את הרצון לאקזיט. אולם מהסתכלות בתכנים המתרוצצים בפורומים, ברור כי זה מרכיב משמעותי בחלומות שלהם. החלום לעשות כסף הוא לא נחלת המבוגרים בלבד.

"קמפיין הגלישה הבטוחה מפספס כי הוא מטיל את האחריות על ההורים"

האינטרנט תופס חלק נכבד מאוד מחיי בני-הנוער, כפלטפורמה לקבלת מידע, התקשרות וצריכת תוכן, אולם הסכנות האורבות בפתחה של הרשת הן רבות, ומחייבות מכלל הגולשים, ומהצעירים בפרט, להיות זהירים. עמותת "אשנב", שיזמה את הכנס, שמה לעצמה למטרה להגביר את מודעות הציבור להשפעות החיוביות והשליליות שיש לשימוש ברשת האינטרנט על החברה ועל ערכיה.

את עמותת "אשנב" הקים ב-1999 פרופסור אבשלום אדרת, לאחר שבנו, ערן, שם קץ לחייו בעקבות מצוקה נפשית שאליה נקלע. בגלישותיו המרובות ברשת שיתף ערן לגבי מצוקתו ורצונו להתאבד, וחיפש מקור לעידוד ולתמיכה. למרבה הצער, ערן נתקל באנשים ובארגונים שעודדו אותו והסבירו לו כיצד עליו להתאבד.

המודעות לסכנות שטומנת הרשת הולכת וגוברת, וארגונים רבים משקיעים משאבים רבים במטרה לחשוף אותן לקהל הגולשים, אולם שרצקי סבור כי הקמפיין הנוכחי לגלישה בטוחה ברשת, לא משיג את המטרה. "הוא מפספס את המטרה, שכן הוא מטיל את האחריות על ההורים. הפרסומות צריכות להיות מכוונות לבני הנוער, כי מרגע שנכנסים המבוגרים מצטרף לזה ממד של מרד נעורים".

קאיש סבור, כי "חייבים להסביר לנוער מה נכון ומה לא נכון, ולא לבקש מההורים לעשות את זה. זה יוצר מצב של אנטי".

"כדאי להיזהר ממי שפונה אליך באופן ישיר מדי באינטרנט, על אף שאתה לא מכיר אותו", אומר לוי. "חייבים להיות זהירים. זה לא משנה אם מפרסמים את הפרטים באינטרנט או בשירותים של קניון עזריאלי", מוסיף קאיש. "אסור לתת פרטים אישיים באינטרנט", סבור שרצקי.