"אני לא רואה נפילת בנק השקעות גדול נוסף"

ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב, עומד בשנה האחרונה בלב הסערה של משבר האשראי הגלובלי. מניית הבנק (סימול: LEH), המנוהל על ידי ריצ'רד (דיק) פולד, נכנסה לסחרור ואיבדה כ-80% מערכה בשנה החולפת. בבורסת השמועות הוזכר הבנק כמועמד להימחק ממפת הפיננסים האמריקנית, כפי שקרה לבר סטרנס שנמכר לבסוף לג'יי.פי מורגן.

בליהמן מנסים בזמן האחרון למצוא פתרונות יצירתיים לפרצה שנוצרה במאזן הבנק, כתוצאה מתיק ניירות הערך מגובי המשכנתאות שספג הפסדים כבדים. ברבעון השני רשם הבנק הפסד של כ-2.8 מיליארד דולר, ההפסד הרבעוני הראשון שלו אי פעם. על פי ההערכות שפורסמו בימים האחרונים, עשוי הבנק לרשום הפסד נוסף ברבעון השלישי, שינוע בין 1.8 ל-4 מיליארד דולר.

זו הסיבה לפרסומים האחרונים על ניסיונותיו של הבנק למכור את תיק נכסי הנדל"ן שלו, המוערך בכ-40 מיליארד דולר, וכן את חטיבת ניהול הנכסים שלו, נויברגר ברמן, תמורת 8-10 מיליארד דולר.

אולם דווקא עכשיו לן רוזן, מנכ"ל ליהמן ברדרס ישראל, בוחר להתראיין ל"גלובס" ומצהיר שמצבו של הבנק, הן בעולם והן בישראל, מעולם לא היה טוב יותר.

"כבנק השקעות, העסק העיקרי של ליהמן ברדרס הוא עסק מוטה לקוחות. כל העסקאות שעשינו עד כה השנה הן הליבה של עסקינו והן עובדות מצוין", מיישב רוזן את הדברים במשרדו שברחוב הארבעה בתל אביב.

"העסקים שלנו מעולם לא היו טובים יותר. רשמנו שיפור בכל מגזרי הפעילות. למרות מה שנכתב ולמרות הנפילה במחיר המניה של הבנק, העסקים שלנו מתרחבים. מבחינת ההנהלה, היא אומרת לנו להתמקד במה שאנחנו עושים ולא בביצועי המניה שלנו".

בניסיון להעריך את הגורמים שהביאו למשבר, רוזן מתייחס גם לביקורת של מנהלי השקעות, דוגמת ביל גרוס מפימקו, שטענו כי תאוות בצע של המשקיעים היא שדחפה למשבר.

"כשיש משבר אשראי, הוא משפיע על כולם, מי יותר ומי פחות. אין ספק שהתפתחה בשוק בועה שהלכה ותפחה. אתה לא יכול לקרוא לזה תאוות בצע, מכיוון שלאורך כל הדרך היו קונים והיו מוכרים שסחרו ביניהם בני"ע. זו הדרך בה עסקים מתרחבים. הערך של נכסים מסוימים נופח, בין היתר בגלל הביקושים הרבים להם. היו גם כמה מקרים קיצוניים, כמו שווקים שלמים ששותקו בן רגע. האם מישהו יכול היה לצפות ששוק שעובד בצורה תקינה לחלוטין ישותק לגמרי?"

"אף אחד לא צפה את השיתוק של השוק"

*ומה ההסבר שלך למה שקרה בשוק ה-ARS (ני"ע בריבית משתנה לפי מכרז - Auction Rate Security)?

"זה בדיוק השוק שאני מתייחס אליו. אני לא מכיר את הפרטים הספציפיים לגבי השוק הזה, מלבד מה שנכתב בעיתונים. מנהלים שביצעו מעשים לא אתיים זו בעיה אחת. אבל כל עוד השוק עבד והכל היה תקין - זה משהו אחר לגמרי. אף אחד לא צפה את השיתוק של השוק בבת אחת. זה שוק שהיה צריך לפעול לעולם, היעדר הנזילות פשוט סגר אותו".

*זה קרה בגלל שמנהלים הפעילו שיקול דעת מוטעה או שמישהו הונה את המשקיעים?

"אני לא יודע לגבי הונאה שקרתה בשוק. אם זה נכון, אז זה חמור מאוד. אני קורא את הספקולציות בעיתונים בדיוק כמוכם".

*אף אחד מהמומחים הפיננסיים בוול סטריט לא ראה את זה מגיע?

"אני יודע מתי אני שמעתי לראשונה את הצירוף ARS. זה קרה בפרוץ המשבר. אז הסבירו לי אותו. אף אחד לא הבין אותו לפני כן, חוץ ממי שמכר אותם. אלו נכסים שרואי החשבון טענו שניתן להתייחס אליהם כאל נכס נזיל כמו מזומנים, שתמיד תהיה מספיק נזילות עבורם. משהו קיצוני התרחש ואף אחד לא יכול היה לחזות את זה".

*התרוצצו בשוק הרבה שמועות שנוגעות לליהמן, שיילך בדרכו של בר סטרנס. איזו השפעה הייתה לכך על העובדים שתחתיך?

"הדבר היחיד שהשפיע על העובדים הוא שמחיר המניה שלהם ירד. כל מי שיש לו פחות ערך משהיה לו בעבר אינו שמח על כך. לדעתי, כל השמועות שרצו על גבו של ליהמן ברדרס הן גיבוב של שטויות. ישנה כמובן השפעה של משבר האשראי על כל הבנקים. אנחנו לא גרועים יותר מכל האחרים, ובמובנים מסוימים, אפילו טובים מחלקם. אם מסתכלים על בסיס הנזילות, יש לנו הרבה הון בבנק.

"כל בנקי ההשקעות פיטרו בשנה האחרונה עובדים, וגם ליהמן נפרד מכמה לאורך הדרך. לגבי כוח האדם המקומי, דווקא בישראל, לא רק שאנחנו לא מפטרים, אם יש צורך אנחנו אפילו מגייסים עובדים חדשים למערכת".

*איזו השפעה רגולטורית תהיה למשבר? מדברים על כך שבנקי ההשקעות ייכנסו לפיקוח של הבנק האמריקאי המרכזי, הפד.

"אני לא יודע להגיד. לכל משבר ישנן תוצאות. תקנות סרביינס אוקסלי היו התוצאה הרגולטורית של המשבר הקודם. סביר להניח שגם למשבר הנוכחי יהיו השלכות".

*האם פיקוח מצד הבנק הפדרלי יפגע בעסקי בנקי ההשקעות?

"זה אחד הדברים שאנשים מעריכים שיקרה. עדיין קשה לדעת. הבנק הפדרלי כרגע מסייע לתעשייה עם החזרת הנזילות לבנקי ההשקעות".

*האם בשלב כלשהו במשבר חששתם לעתיד הבנק? האמנתם שתשרדו?

"מעולם לא חשתי איזושהי אי-נוחות לגבי העסקים שלנו, לגבי הנזילות שלנו ולגבי היציבות של הבנק. ביום הראשון לאחר נפילתו של בר סטרנס, ליהמן היה תחת מתקפה של שורטיסטים, והמניה שלו נפלה בחדות. אבל אנחנו ידענו שלמחרת נשחרר לשוק את הדו"חות הכספיים של הבנק שהיו טובים, ואכן למחרת המניה שלנו זינקה. הייתי מאוכזב מאוד ביום בו נפלה המניה, אבל ידעתי שזה עניין של יום אחד. ברגע שהפד פתח עבורנו חלון של נזילות, אני לא רואה תסריט של נפילת בנק השקעות גדול נוסף מתממש".

*ומה לגבי תרחיש בו ליהמן ברדרס יירכש על ידי בנק אחר?

"דיק פולד (מנכ"ל ליהמן ברדרס) אמר שאם תגיע הצעה טובה הוא מחויב לבחון אותה לעומק ואז הוא יחליט. אני מאמין בכך. האם אני חושב שזה יקרה? לא".

"הדרך להתאוששות עדיין ארוכה"

*לאן הולך המשבר הנוכחי?

"קודם כול, אנחנו נמצאים במצב של סערה מושלמת. יש לנו מחנק אשראי ומיתון בהתהוות ובעיות נוספות, כמו נפט במחיר של 115 דולר לחבית. אם לפני ארבעה חודשים הייתי אומר לך שהנפט יהיה במחיר כזה, היית מוכר מיד את כל נכסיך. הדולר גם הוא מתאושש, למרות שגם שער של 1.49 דולר לאירו הוא מספר שנראה מטורף לפני מספר חודשים. יש לפנינו עדיין דרך ארוכה. מצד שני, לשוק המניות יש נטייה להתאושש בדרך כלל עוד לפני תום המשבר".

*הזכרת סערה מושלמת. לאן היא עוד תגיע?

"אני מאוד מקווה שהיא לא תגדל, אך היא עדיין לא זכתה להכרה המלאה, שעוד צפויה להגיע לאנשים. אלו צריכים להבין עד כמה ירד ערך הנכסים שלהם וחלקם אף יצטרך למכור את הבתים שלהם. חלק מהם יבינו שיש להם ביד פחות כסף ממה שהם העריכו בתחילה".

*יש חברות שלא נפגעו, כמו חברות כרטיסי האשראי. הן הבאות בתור?

"קשה לחזות את זה. כולם יושפעו מהמשבר הנוכחי. מי שעדיין לא מכיר בכך, יגלה זאת בקרוב. עם זאת, אנחנו מתחילים לראות שינוי בהתנהגות של האנשים. אמון הצרכנים נמצא ברמתו הנמוכה ביותר בעשור האחרון ומתחילים לראות שינוי בתרבות הצריכה. למה, למשל, מחיר הנפט ירד בחודש האחרון? זה בגלל שהצרכנים הבינו שהם צריכים לשנות את ההרגלים שלהם".

מכיר מצוין את השוק הישראלי

רוזן נמצא בליהמן ברדרס מאז 1994. מאז תחילת דרכו בחברה היה מעורב בעסקי הבנק בישראל, בצד ההתמחות שלו בתחום הטכנולוגי, בו עבד מול חברות גדולות דוגמת ריסרץ' אין מושן, סיינטיפיק אטלנטה וסיסקו. ב-2003 התבקש על ידי הנהלת הבנק לקחת תחת אחריותו את פעילות הסניף הישראלי וב-2006 אף עבר להתגורר בישראל. במהלך השנים היה ליהמן ברדרס מעורב בכמה מעסקאות המיזוגים והרכישות (M&A) הגדולות שעשו חברות ישראליות.

"בשנים האחרונות היינו מעורבים בכל עסקה גדולה של חברות ישראליות בחו"ל", אומר רוזן. "ביצענו את עסקת ה-M&A הגדולה ביותר של חברה ישראלית, כשטבע רכשה את איווקס תמורת 9.9 מיליארד דולר ב-2006. חוץ מעסקה זו, היינו היועצים לקרנות סרברוס וגבריאל ברכישת 10% מבנק לאומי, ביצענו את הנפקת האג"ח הראשונה של חברה ישראלית בחו"ל ב-1996 עבור חברת החשמל, וגם הפצנו בחו"ל את מניות בז"ן בהפרטת החברה.

"הדבר המעניין, במיוחד כעת, הוא שאני מאמין שכיום יש לנו שיעור חדירה של כ-100% בשוק הישראלי. מתחילת 2008 ליווינו את כל העסקאות הגדולות שבוצעו בשוק הישראלי - עסקת טבע ובאר, אורבוטק ופוטו-דיינמיקס, סייפן וספנשן - כל עסקה. ואנחנו מדברים על עסקאות סגורות. מכיוון שאני מאמין שאין עוד בנק אחר שליווה יותר מעסקה אחת, אני יכול להשוות את הביצועים שלנו לאלו של נבחרת ארה"ב בכדורסל באולימפיאדה", הוא מוסיף בחיוך. *