בחירות 2009: פתק לבן לעולם הבלוגספירה

בליכוד, בעבודה ובקדימה אוהבים לספר שהחיבור שלהם לרשת כולל את הבלוגים, אבל האמת היא שהמפלגות הגדולות ממש לא שם. נראה כי הפוליטיקה הישראלית עוד לא עשתה היכרות אמיתית עם עולם הבלוגים, כי אולי כשיש תקציבי פרסום גדולים - נוח להישאר באמצעי המדיה המסורתיים. לבד מבלוגים יח"צניים של המועמדים לראשות הממשלה, בבלוגספירה הישראלית הפעילות המובילה היא של חד"ש והתנועה הירוקה-מימ"ד. תמונת מצב

יש אלמנט מרכזי שמשותף לפוליטיקה ולעולם הבלוגים - דעתנות מתוך רצון להשפיע. כשבחירות 2009 נמצאות לפני קו הסיום, מעניין לבדוק עד כמה התממשקה הדעתנות הוותיקה מבתי הליכוד, העבודה וקדימה עם זו החדשה - הבלוגספירה.

בדיקה בנושא מגלה שאין התאמה של ממש בין מאזן הכוחות במערכת המפלגתית לזו של עולם הבלוגים. באופן אחר ניתן לומר, כי גולש מחו"ל, לו היה נוחת באתרים הישראליים, היה חושב כי המפלגות המובילות בישראל הן התנועה הירוקה-מימד (תי"מ) וחד"ש. כך למשל, באתר בשם אפלטון, שקיבץ אליו יותר מ-100 בלוגרים פוליטיים, מסתמן כי הרוב הגדול הולך לשתי המפלגות הללו, ורק מיעוט מבוטל מזדהה עם המפלגות הגדולות.

הבלוגרים ופעילי הרשת האחרים משתי המפלגות הללו הם בוגרי הקרבות לראשות עיריית ת"א. רובם היו שם למען ח"כ דב חנין, ורשמו יחד איתו הישג מפתיע, כשרשימתו קיבלה 34% מקולות הבוחרים. עכשיו, לקראת הבחירות, הם התפצלו לתי"מ ולחד"ש.

אחת התופעות המרשימות או המוזרות, היא בחירת נציגי מפלגות אלה, לא לתקוף זה את רעהו במסגרת הקמפיין, אלא אף ממש לפרגן. אולי יחסי הגומלין בין הבלוגרים שונים מאלו שבפוליטיקה המסורתית שבצמתים ובכנסים, ואולי פשוט נשאר משהו מאחוות הבלוגרים שלחמו שכם אל שכם מול רון חולדאי. שוקי גלילי, עיתונאי ופעיל ברשת שמייעץ לתי"מ, מסביר: "התנועות לא תוקפות אחת את השנייה. יש מספיק מקום לכולם".

כשהדברים מגיעים לשאלה של מידת ההשפעה של הבלוגים, אין להם אשליות: הבחירות לכנסת הן לא מה שהיה בת"א. לדברי יואב לרמן, בלוגר שעובד עם תי"מ,"בת"א יותר מחוברים לבלוגספירה מאשר בכל ישראל, לכן בבחירות הכלליות מידת ההשפעה של הבלוגים תהיה פחותה מזו שהייתה בת"א".

מעט בלוגרים משפיעים

עם כל הכבוד לחד"ש ולתי"מ, מעניין לדעת איפה ממוקמות המפלגות הגדולות בעולם החדש הזה. לרמן וגלילי מנסים להסביר למה הליכוד, העבודה, קדימה, והכוכבת העולה בבחירות, ישראל ביתנו, לא נמצאות בעולם הבלוגים. גלילי: "יש בישראל עשרות אלפי בלוגרים פעילים, אבל מספר הבלוגים הפוליטיים, שהם משפיעים ופופולריים, קטן מאוד, אולי מאות בודדות. אומרים שהבלוגיספירה היא שמאלנית, אבל זה לא נכון. היא פשוט יותר רגישה לנושאים חברתיים. רוב הבלוגים הבולטים רגישים למצוקות של אנשים שלא באות לידי ביטוי במקומות אחרים.

"בבחירות 2006 העבודה הובילה בבלוגספירה, כי היא הלכה עם מצע חברתי. היא השיגה 7-8 מנדטים חדשים וזה לא היה הכול מעמיר פרץ, כי המנגנון של המפלגה עבד גרוע. מנגד, לדומיננטיות ברשת היה תפקיד חשוב בהבאת מנדטים, אבל עכשיו העבודה אינה חברתית, אז מצבה בבלוגים שונה".

לרמן מסביר מדוע הבלוגים של המפלגות הבולטות אינם בלוגים באמת, אלא בעצם המשך מלאכת הדוברות באמצעים אחרים: "במפלגות הגדולות אמנם הקימו בלוג למועמד מהרשימה ולראש המפלגה, אבל לא הוא כותב אותו ולכן זה לא אמיתי. פוסטים כאלו הם יותר 'מלמעלה למטה' ולא להיפך, כמו הבלוגרים. זה נראה אחרת לגמרי כשבלוגרים, עם השפעה - כי עשרות אלפים קוראים אותם בחודש - מחליטים שהם תומכים במפלגה מסוימת".

* המפלגות הבולטות לא ניסו להיכנס לעולם הבלוגים?

לרמן: "היה ניסיון להיכנס לזה, כמו למשל עם מר"צ, אבל זה לוקח זמן מרגע שבלוג נובט ועד שהוא משפיע. את מפגש הבלוגרים שלה היא עשתה בסוף ינואר, בעוד חד"ש, למשל, עשו מפגש כזה כבר בנובמבר אשתקד".

גלילי: "כל המפלגות עשו או ניסו לעשות מפגשי בלוגרים. אז או שהן ניסו ולא הצליחו, או שהן עשו ולא הייתה לזה תהודה גדולה והן הפסיקו. מצד שני, יכול להיות שגם אם לבלוגיספירה יש כוח של 10 מנדטים, אפילו במצב שאותן מפלגות היו מסתערים עליה, זה לא היה מביא תועלת, כי הן לא אהודות שם.

"מובן שיכול להיות שהמפלגות הבולטות לא סופרות את הבלוגספירה, כי מי שיש לו מיליוני דולרים לשפוך על שלטי חוצות, לא צריך להתאמץ באינטרנט. הן נשארו בפוליטיקה שקשורה לתקשורת ישנה, של הטלוויזיה, שבה מי שנראה יפה, מדבר יפה או מפחיד, הוא החזק".

* מה לבלוגרים דווקא עם חד"ש ותי"מ?

"בלוגרים, שאכפת להם מהעניין החברתי, משתפים פעולה עם מי שהם יכולים".

מתנדבים און-ליין

בעבודה, בליכוד ובמידה מסוימת גם בקדימה, לא מקבלים את התיאור הזה. שם טוענים בתוקף שהם לגמרי נמצאים גם בעולם הבלוגים, ולא מזלזלים בחשיבותם.

אלון מוליאן, מנכ"ל-משותף והבעלים של חברת המחקר Twisted Fly, מרגיש שמפלגת העבודה יכולה לקחת חלק במשחק הזה. החברה שלו, שמנטרת שיחות של גולשים ברשת ומספקת מידע ואסטרטגיות לפעולה, מנהלת את קמפיין העבודה באינטרנט. הוא לא רוצה להיכנס לפרטים לגבי הפעילות עם הבלוגרים, אבל טוען: "יש לנו עבודה נרחבת עם המון בלוגרים מקושרים ומשפיענים. אנחנו שולחים להם מוצרים וקומוניקטים".

מוליאן מוסיף כי: "אנחנו מפעילים קהילה של 1,000 מתנדבי און-ליין. מיפינו מכל המתנדבים בשטח את החבר'ה הכי אינטרנטיים, והם עוסקים בפעילות הסברה, בהקמת קבוצות בפייסבוק וחלקם גם בלוגרים. מאחר שאנו גם מנטרים את השיחות, ביכולתנו לראות את העבודה של הפעילים ושהם מחוברים למסרים של המפלגה".

לדברי מוליאן, הפעילות ברשת היא נושא הרבה יותר רחב מעיסוק בבלוגרים לבדם. הוא צודק, אבל נדמה כי הלהט שלו לפרט על הפעילות בתחומים אחרים ולא על הבלוגים, היא גם, ואולי בעיקר, בגלל שבהם מפלגת העבודה פעילה באמת, בעוד בבלוגספירה היא מצליחה פחות, בניגוד ל-2006.

גם בליכוד יש התפעלות עצמית מהפעילות ברשת. מסקירת הפעילות של המפלגה ניתן לומר כי ניכרת פעילות אנרגטית למדי באינטרנט, בהשראת יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו. אבל כשהדבר מגיע לבלוגים, המצב ברור הרבה פחות.

סאני סנילביץ', מנהל קמפיין האינטרנט של הליכוד, מתאר את הפעילות ברשת: "הקמפיין שלנו כולו מתבסס על אנשים. בעזרת הבאנר הראשון של הקמפיין, שבו נתניהו ביקש עזרה מאנשים, גייסנו אלפי מתנדבים ואז מיינו אותם - מי בשטח, מי בקמפיין ומי ברשת כותב בלוגים. יש לנו באינטרנט מאגר נתונים ובו מאות אלפי אנשים, ממתעניינים ועד פעילים ממש. בנינו גם רשת חברתית, שמשמשת מקום להתדיינות, וכן שנועדה לנהל קבוצות, וכך למשל אפשר בעזרתה ליידע אנשים שלנו על הפעילות. הקמפיין הוא על תקשורת אנשים. אגב, גייסנו יותר מ-1,000 משקיפים ליום הבחירות, וכך חסכנו יותר ממיליון שקל, כי הם יעבדו בהתנדבות".

"זה הכול מגיע מנתניהו, שרואה באינטרנט כלי דמוקרטי להעברת מסרים. הוא נפגש או מדבר איתי בנושא האינטרנט כמה פעמים ביום, ואחרי שיוצא משהו, הוא מתקשר אליי לראות מה הפידבקים. למשל, היום צילמנו אותו למסר היומי באינטרנט, שזה רעיון שלו. הוא מבין את הכלי ואת האפשרויות שיש בו".

לדברי סנילביץ', העניין של נתניהו מגיע גם לבלוגרים של המפלגה: "היו לו מפגשים עם בלוגרים. ברמה האישית מסקרן אותו מי הם, כמה קוראים את הבלוגים שלהם, ובנוסף זו שיחה פתוחה. הם שואלים אותו על המדיניות ואחר-כך כותבים על המפגש". בליכוד דווקא יש בלוגרים: "אנחנו עובדים עם הרבה בלוגרים. רק בציבור הרוסי יש לנו 30-40 בלוגרים. זה לא נושא צדדי", אומר סנילביץ'. "אם זה לא העיקר, אז זה אחד העיקריים".

כניסה למתחם הבלוגרים בליכוד מגלה, שאמנם יש שם מי שכותבים בלוגים, אבל רובם אינם בלוגרים פעילים ומשפיעים בעולם שמחוץ למערכת הבחירות, וגם היקף התגובות שואף לאפס.

שיחה עם איתן בכר, שמוגדר במפלגה כבלוגר, מותירה אותו רושם: פעילות ברשת בהחלט יש, אבל בלוגרים משפיעים שמשכנעים קולות צפים - הרבה פחות. הבלוגספירה הליכודניקית היא בעיקר עוד כלי לחיזוק הקשר בין הפעילים.

"לפני כמה שנים הקמתי קבוצה בפייסבוק שתומכת בנתניהו, וזה הלך והתרחב. אז יצרו איתי קשר מהלשכה שלו", אומר בכר על תחילת הרומן שלו עם הליכוד. "היה השבוע כנס עם 1,500 איש, ואני מכיר חלק גדול מהם דרך הקבוצות והבלוגים באינטרנט".

* מציעים לך מהמפלגה על מה לכתוב?

"כל אחד רשאי לכתוב ככל העולה על רוחו, אבל אני מסונכרן עם הלשכה עצמה, כי זה מופיע באתר של נתניהו. ככה אני מביע גם דעה רשמית וגם אישית".

* אתה רואה השפעה למה שאתה כותב?

"בוודאי. ככה אני מכיר את כל הפעילים וכך משיגים משקיפים ליום הבחירות דרך פייסבוק. למשל, הערב מופיע נתניהו בירושלים וכבר 600 פעילים אישרו דרך פייסבוק שיגיעו".

* מקבלים תשלום על העבודה הזו?

"אנו חיים בעידן שאנשים רוצים לקבל את שכרם, אבל פה זה קיים מעט. אני עובד בהתנדבות".

לא מאמינים בבלוגרים בתשלום

אייל ארד, מנהל הקמפיין של מפלגת קדימה, טוען כי הוא לא מאמין בתופעה של בלוגרים בתשלום. "הגולשים היום מתוחכמים וקולטים מהר שמדובר בתעמולה לכל דבר. זה גם לא אפקטיבי ומשליך לרעה על כל הפעילות האינטרנטית. אלו פשוט דברים שנאמרים בתחפושת".

* אתם מפתחים מערכת יחסים כלשהי עם בלוגרים?

"בהחלט. הצענו לבלוגרים להתחבר לקמפיין במספר דרכים התנדבותיות. כך, למשל, הזמנו אותם, דרך רשתות חברתיות או שירות הטוויטר, לקבל מידע על הקמפיין שלנו, ולהיחשף לפעילות הוויראלית שלנו. חלק בוחרים להפיץ את זה הלאה ואחרים רק מסתכלים על זה, אך לא עושים כלום.

"יש גם בלוגרים שפנו אלינו והציעו את שירותם בתשלום, אולם סירבנו. היו גם בלוגרים ששלחו אלינו שאלות וצירפו לינקים לטקסטים שלהם".

* אתם פעילים ברשתות חברתיות, בטוויטר וביו-טיוב. אולי אתם לא מאמינים בבלוגים ככלי משפיע?

"אנחנו מדינה קטנה, עם בלוגוספירה עוד יותר קטנה, והזירה הזו רק בראשית דרכה בישראל, כמו כל הפעילות החברתית ברשת. אין הרבה בלוגים שמתייחסים לנושאים פוליטיים, או שניתן להגדירם על בסיס הצד הפוליטי שלהם. ישראל היא לא אמריקה, שם יש בלוגרים פוליטיים שמעלים סקופים". לדברי ארד, בשונה מקדימה, בקמפיין של הליכוד מעורבים בלוגרים שמקבלים כסף עבור עבודתם - טענה שמוכחשת בליכוד.

בהיעדר שימוש בבלוגרים פוליטיים, או שיתוף פעולה הדוק עימם, בקדימה מתגאים בבלוג האישי של ציפי לבני. "יש שם קטעי וידיאו, טקסטים, ואף אפשרות לשאול אותה שאלות ישירות, ולקבל ממנה תשובות אישיות דרך המייל, אשר מופיעות גם בבלוג שלה".

לדברי ארד, מעל ל-4,000 שאלות שונות הועלו לבלוג שלה, שעוסקות במגוון נושאים, כולל אישיים, ומעל ל-110 אלף גולשים שונים ביקרו באתר ב-5 השבועות האחרונים. "חשוב לא רק לדעת מה הגולשים חושבים אלא ליצור דיאלוג, שמאפשר לפתח את מצע המפלגה בצורה אינטראקטיבית. זה כמו ויקיפדיה, רק הפוך: התשובות נבנות לפי העניין של הגולשים".

מלבד הבלוג של לבני, בקדימה הקימו גם בלוג נשים, שקורא למגזר הנשי להעלות פוסטים ולהסביר מדוע הן תומכות בלבני, לצד בלוג שמכוון לקהל הבוחרים הצעיר. בנוסף, לבני פתחה גם בלוג באתר ערוץ הילדים, במטרה לנהל דיאלוג עם שכבה שאינה יכולה לממש עדיין את זכות הבחירה. "זהו בלוג שמותאם לילדים, ומעורר עניין רב. כשאתה יוצר שיחה עם ילדים, גם ההורים מתרשמים", מסביר ארד את הרציונל שמאחורי הצעד - להגיע לבוחרים פוטנציאליים בדלת האחורית. *