הכוח הירוק

יהודית ברוניצקי /64/ בעלים ומנכ"לית אורמת

הכוח המניע: מייסדת חברת אורמת תעשיות, המפתחת, מקימה, רוכשת, ומפעילה תחנות כוח שמפיקות חשמל ממקורות אנרגיה "ירוקה". החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.12 מיליארד דולר, ובבעלותה מעל לאלף טורבוגנטורים ברחבי העולם. "מטרתנו היא להבטיח לישראל מקור אנרגיה עצמאי, שאינו תלוי ברצון הטוב של מדינות וחברות זרות לספק נפט לישראל", אומרת ברוניצקי. למרות שהחזון טרם מומש, החברה נחשבת הצלחה גדולה, והיא אחת המובילות בעולם באנרגיה גיאותרמית.

ישראל והסביבה: "עבור אורמת, אנרגיה וסביבה הם מנוף יצוא. בתחום אנרגיית השמש ישראל איבדה את הבכורה שהייתה לה הרבה שנים. הפיגור נובע מהעדר נחישות ברמה הלאומית - חסרה תוכנית המציבה את שיפור איכות הסביבה במעלה סולם העדיפויות, וקובעת את האמצעים והמהלכים להשגתו. עם זאת, בתחום המים, הטכנולוגיה הישראלית עדיין מובילה".

פעולות לשיפור המצב: "צריך לכוון את המו"פ בתחום האנרגיה לבעיות בסיסיות כמו דלק ביולוגי, שלא מתחרה עם גידולי מזון (כמו תירס) ולא דורש הרבה מים (כמו צמח היטרופה). לפחות בתחום הדלק לתחבורה, אין ספק שזה העתיד. בתחום אספקת אנרגיה למשק הישראלי, קיים פוטנציאל אדיר בחיסכון באנרגיה - יש מקום לנצל כל מקור אפשרי, כולל אנרגיה מפסולת ואנרגיית רוח".

לאן הולך הענף: "בזכות הזמינות שלו בעולם, הפחם ימשיך להגדיל את הנתח שלו בייצור חשמל ודלק סינתטי, עם מאמצים גדולים להבטיח שריפה נקייה, קליטה ואגירת דו תחמוצת הפחמן. למרות הירידה (הזמנית) במחירי הנפט, הרי שלפי כל ההערכות, אנרגיות חלופיות - כולל חיסכון באנרגיה ובמים - מהוות שוק גדול".

"לשמור על שטחים פתוחים"

פרופ' רחל אלתרמן /63/ ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה

הכוח המניע: נחשבת לחלוצת התכנון הסביבתי בישראל. מייסדת האגודה למשפט ותכנון בינלאומי. מייסדת ונשיאת הארגון האקדמי הבינ"ל לתכנון, משפט ומקרקעין. רבים ממאמריה וספריה צוטטו ויושמו עשרות פעמים על ידי בית המשפט העליון ובתי משפט מחוזיים בישראל (ובבתי משפט בארה"ב), והשפיעו רבות על קביעת ההלכות המשפטיות בענייני תכנון ומקרקעין.

מטרה: "לשפר את המדיניות הציבורית לגבי המרחב. לכן המחקר שלי עוסק בכלים האפקטיביים ביותר לשמירה על שטחים פתוחים ושטחי חקלאות".

ישראל והסביבה: "מצב התכנון הסביבתי לא רע. יש לנו מעין הלקאה עצמית כרונית בנושא, אבל דווקא בתחום התכנון הסביבתי עקומת השיפור מאוד תלולה - הן ברמה המעשית והן ברמת המודעות של הציבור לנושאי סביבה. מבחינת החלטות ציבוריות של הממשלה על ידי ועדות התכנון, השיפור פשוט מדהים בהשוואה לעשור הקודם. גם ביחס למדינות אירופה וצפון אמריקה אנחנו במצב טוב, כשבנוסף יש בארץ חברה אזרחית מדהימה - מאות עמותות סביבתיות של תושבים שאכפת להם מהסביבה והם פועלים למענה".

שאיפות: "הפיכת האגודה שייסדתי למקור ידע מרכזי בינלאומי".

"הכלכלנים כבר זיהו את הפוטנציאל"

עו"ד ציפי איסר איציק /40/ מנכ"לית אדם טבע ודין

הכוח המניע: הגיעה להישגים משמעותיים בנושאי סביבה, ובהם העברת "חוק אוויר נקי" להפחתת זיהום אוויר, חיוב משרד הביטחון להתחשב בהיבטים סביבתיים בפרויקט עיר הבה"דים (מיקום בסיסים ושטחי אימונים), ועצירת תכנון עיר התע"ש במתחם רמת השרון עד לקבלת סקר קרקע מקיף - החשד הוא שהאזור אינו ראוי למגורים, בשל זיהום קרקע שגרמה פעילות הצבא באזור.

ישראל והסביבה: "המדינה עדיין נמצאת מאחור בהשוואה למה שקורה במדינות מודרניות בעולם, בתחומי איכות האוויר, שיקום קרקעות מזוהמות, זיהום מקורות מים, ניהול השימוש בחומרים מסוכנים, ניהול משק הפסולת וכו'. אמנם יש כיום מודעות ציבורית לנושאים הללו, אבל יש גם מי שמנצל את זה בתחום המסחרי ומשתמש בססמאות שיווקיות ירוקות שאין מאחוריהן עשייה של ממש. בנוסף, מרבית משרדי הממשלה עדיין לא הפנימו שיותר משתלם להיערך מראש ולמנוע את הנזק הסביבתי, מאשר לשאת בסופו של דבר בנזקים הנגרמים עקב הזיהום והכשל המערכתי בנושא. עם זאת, מדינת ישראל הולכת בכיוון הנכון, נוכח המודעות הציבורית העולה".

השפעת המשבר הכלכלי: "הוא יוצר הזדמנות לפתח שווקים חדשים בתחומים של קלינטק, תשתיות ירוקות, בנייה ירוקה וטכנולוגיות שונות להפחתת פליטת גזי חממה.

"השקעה בתשתיות ירוקות פועלת לא רק לטובת המאבק במשבר האקלים, אלא גם לטובת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי בעולם. כלכלנים בעלי שם עולמי, כמו לורד ניקולס סטרן, מצביעים על הפוטנציאל האדיר הגלום בכלכלה הירוקה, ולכן אני חושבת שמנהיגי העולם המערבי לא יתנו להזדמנות הזו לחמוק. הכיוון הוא בהחלט ירוק".

"מדיניות סביבתית היא קטר כלכלי"

עו"ד אלונה שפר קארו /41/ מנכ"לית ארגון חיים וסביבה

הכוח המניע: הובילה את התביעות הראשונות בארץ בנושא הזרמת שפכים בשפד"ן. שותפה וזוכה בתביעה גדולה נגד חיפה כימיקלים ונגד כימיקלים לישראל, בגין זיהום מי תהום. הובילה וזכתה בתביעות משפטיות נגד משרד הבריאות וחברת מקורות, וכן הובילה להקמת מתקן הסינון הגדול של מי הכנרת. מהלכיה הובילו לנורמות חדשות בתעשייה ובקרב גופי ממשל.

במסגרת תפקידה מפרסמת שפר קארו דוחות על התנהלות הממשלה בתחום הסביבתי, ומסמכי מדיניות בנושא אי-צדק סביבתי - כמו, למשל, אי שיתוף הציבור בתהליכי תכנון. כמו כן מארגנת את תחרות הגלובוס הירוק, ה"אוסקר" של הענף.

"האתגר שלי כפול: ראשית, לקחת נושאים מורכבים כמו אנרגיה, זיהום אוויר, תהליכי ייצור וכיוצא בזה, ולהפוך אותם לנגישים - גם לציבור, גם לפוליטיקאים וגם למדיה הכלכלית. ושנית, לחזק את ארגוני הסביבה ואת היכולת שלהם להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות, דבר שלא בדיוק בא לידי ביטוי בעשייה שלי כעורכת דין".

ישראל והסביבה: "המדינה שלנו היא מובילה עולמית בטכנולוגיה סביבתית, כגון התפלת מים ואנרגיה תרמו-סולארית (חום השמש) וגיאותרמית (חום כדור הארץ), אך מפגרת מאוד מבחינת המדיניות הממשלתית בנושא הסביבתי. יש פער עצום בין היכולת הטכנולוגית לבין ההתנהלות בשטח, מפני שנושאי סביבה לא נתפסים מרכזיים בעיני בכירי הממשלה.

"בעוד שבעולם הבינו שמדיניות סביבתית מתקדמת היא קטר כלכלי, אצלנו מתייחסים לנושא כאל שולי. בתוכנית ההאצה למשק מתכננים להשקיע כספים בכבישים שייסתמו מהר מאוד במכוניות פרטיות, במקום להשקיע בתשתיות ירוקות, באנרגיה נקייה, במחקר ובפיתוח טכנולוגיות".

שאיפות: "להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הקיימות והסביבה".

"עברנו לגור בבית ביו-אקלימי"

פרופ' עדנה שביב / פרופסור לארכיטקטורה ובינוי ערים

הכוח המניע: פיתחה תקן לדירוג אנרגטי של בניינים, שעליו נשען גם התקן הירוק הישראלי, וכן פיתחה תוכנית לימודים לתואר גבוה בארכיטקטורה ירוקה בטכניון.

דוגמה אישית: "ב-1979 תכננתי למשפחתי בית ביו-אקלימי סולארי פסיבי, המותאם לאקלים הישראלי בכך שהוא ממזער את נזקי השמש בקיץ ומעצים את יתרונות השמש בחורף. נכנסנו לגור בו כעבור שנתיים, ואנו גאים בו עד היום. הבית משמש כמעבדה בקנה מידה 1:1, כדי לבדוק כיצד מערכות חדשניות שונות לחימום ולקירור פסיבי פועלות הלכה למעשה".

ישראל והסביבה: "מחד, נעשה בארץ מחקר מצוין, וניתן ליישם עקרונות של בנייה ירוקה מודעת לסביבה בהישען על מחקרים אלו. מאידך, אין די יישום בשטח. יש צורך בתקנים מחייבים בנושא זה (הרבה מעבר לקיים היום), ובמקביל יש לעודד תכנון ירוק מתקדם ובעיקר בניינים חוסכי אנרגיה, על ידי מתן תמריצים בצורות שונות - הפחתת מסים, משכנתאות זולות וכדומה.

"לאחר ששהיתי בסן פרנסיסקו למעלה משנה, וראיתי כיצד ארכיטקטורה ירוקה הפכה להיות הפרקטיקה היומיומית, וכל הבניינים למעלה מגודל מסוים - הן הציבוריים, והן למגורים - חייבים לפי תקנה עירונית להיות בניינים ירוקים, אני מאמינה שגם בישראל נגיע למצב זה".

פעולות לשיפור המצב: "הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים עומדת להציע תוכנית למאסטר מקצועי בנושא של ארכיטקטורה ירוקה, שתיפתח כבר בסמסטר הקרוב".

שאיפות: "תכנון מודע לאקלים ולאנרגיה ברמת הבינוי והבניין, כתכנון מובן מאליו. השגת תקן ישראלי ירוק, שיהיה טוב יותר מכל התקנים הירוקים הקיימים בעולם ושיתאים לשיטות התכנון בארץ ולאקלים הישראלי, ויהיה נוח לשימוש וישים בנקל".

פסגת הקריירה: "פיתוח התקן לדירוג אנרגטי של בניינים, ופיתוח התוכנית ללימודי ארכיטקטורה ירוקה, שתכשיר ארכיטקטים שיעסקו בנושא זה ברמה מקצועית גבוהה".

"בעיניי, מאבק הוא כישלון"

בלהה גבעון / 62/ ראש עמותת נגב בר קיימא

הכוח המניע: אחת החלוצות בארץ בכל הקשור לשמירה על הטבע והסביבה, יוזמת הפגנות ומפעילה לחץ ציבורי ותקשורתי. בין היתר, יזמה והקימה תשעה פורומים ציבוריים עם מפעלים ברמת חובב, מפעלי ים המלח ועוד, בהשתתפות מנהלי המפעלים וכ-200 מתושבי הנגב ואנשי מקצוע בכירים. בזכות הפורומים נרשמה ירידה מתמדת בנזק הסביבתי שיוצרים המפעלים, בכל הפרמטרים של זיהום - מים, אוויר וקרקע.

הובלת מאבקים: נגד הזיהום הנפלט ממפעלי רמת חובב; נגד הקמת שדה התעופה עין עברונה; עצירת תוכניות לבנייה בחופים; שימור ארץ המכתשים וחולות אשדוד; הסדרת אזורי כריית פוספטים בנגב.

ישראל ואיכות הסביבה: "המדינה מפגרת בתחום הזה, כאילו הייתה אחת ממדינות העולם השלישי, למרות שיש לנו טכנולוגיות סביבתיות מובילות בעולם - באנרגיה סולארית, טיפול בשפכים, חקלאות מדברית, התפלה, שימוש במים מליחים ועוד. אנחנו מייצאים את הטכנולוגיות האלה, אך כמעט ולא משתמשים בהן אצלנו. רק על ידי הבנה, נגיע לשינוי התפיסתי והמחשבתי ולהישגים סביבתיים. אין ספק שיש מקרים שבהם צריך להיאבק, אבל מאבק הוא כישלון, משום שאם הייתה הבנה והכרת הצד השני בחשיבות הנושא לא היה בכלל צורך במאבק".

שאיפות: "להפיץ את נושא ההגנה וההתחשבות בסביבה, להביא לשינוי חשיבתי בקרב מקבלי ההחלטות והציבור, וליישם הלכה למעשה".

פרקטיקה משפטית ירוקה

עו"ד עידית רייטר /38/ שותפה וראש מחלקת דיני איכות הסביבה במשרד עוה"ד פרופ' יובל לוי ושות'

הכוח המניע: בשנתיים האחרונות הובילה את התוכנית הלאומית לקידום טכנולוגיות סביבה בישראל, עבור ארבעה משרדי ממשלה - התמ"ת, האוצר, הגנת הסביבה והתשתיות. מטרת התוכנית לזהות את תחומי הקלינטק שבהם לישראל יתרון יחסי, ובעקבותיה נגזרה החלטת ממשלה מפורטת בדבר קידום נושא האנרגיות המתחדשות בישראל.

במגזר הפרטי, מובילה פרויקט ניהול סיכוני אשראי בהיבטי איכות סביבה, עבור אחד הבנקים הגדולים.

חלוציות: "זה סיפוק גדול. אחרי עשר שנים, הצלחתי ליצור פרקטיקה שלא נופלת בגיוון הנושאים ובמומחיות מפרקטיקות מקבילות של קולגות שלי בעולם. היום אני סגורה להתמחות של מתמחים כבר כמה שנים קדימה".

הישג: "זה שהיום יש סטודנטים בשנה ראשונה בלימודי משפטים שכבר יודעים שזה מה שהם רוצים לעשות בחיים: להתמחות באיכות סביבה".

"להקטין את טביעת הרגל הפחמנית"

ד"ר אופירה אילון /48/ מנהלת תחום הסביבה והאנרגיה במוסד שמואל נאמן שבטכניון

הכוח המניע: מחלוצות התחום. המסמכים והמחקרים שהיא מוציאה מהווים בסיס למקבלי ההחלטות במדינה - למשל חוק "היטל הטמנה", החלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה לגבש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות, ועצירת חקיקה לא מושכלת בנושא שקיות הפלסטיק.

אילון מקדמת נושאים ושיתופי פעולה עם ועדות כנסת (בעיקר פנים, איכות סביבה ומדע וטכנולוגיה) ומשרדי ממשלה (בעיקר הגנת הסביבה והאוצר), ומובילה עשייה סביבתית באמצעות פרויקטים ומחקרים משותפים עם התעשייה, השלטון המקומי, הסקטור החקלאי ועוד. בנוסף לתפקידה בטכניון, משמשת כמרצה ומ"מ ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.

ישראל והסביבה: "השיח הסביבתי תופס היום כותרות, וההכרה כי חייב להיות שינוי בדפוסי החיים, הצריכה וההתנהגות, הופכת לנחלת הכלל. לא עוד חובקי עצים נעולים בסנדלי שורש הם שיעשו את השינוי, אלא תאגידים שמחויבים באמת לנושא - כלומר להקטנת טביעת הרגל הפחמנית שלהם, על ידי ייעול השימוש באנרגיה ושימוש באנרגיות מתחדשות".

שיפור המצב: "הדגש צריך להיות על תכנון מוקדם ראוי, ועל שילוב כוחות נטולי אגו ופוליטיקה, על מנת לייצר בפיסת הארץ הצפופה הזו איכות חיים ראויה".

נשים מעוררות השראה: "אנגלה מרקל, המובילה באירופה את תחום ההגנה על הסביבה בכלל, ואת המניעה וההיערכות לקראת שינויי האקלים בפרט".

"כל השקעה ירוקה היא פסגה"

יפעת אורון-זידמן /35/ שותפה בקרן ההון סיכון ורטקס

הכוח המניע: אחת הנשים הבודדות בענף ההון סיכון שמשקיעה בחברות קלינטק. "לא כל מיזם בעל טכנולוגיה מבטיחה מתאים להשקעה של קרן הון סיכון, ולא כל מיזם רלוונטי יכול לעמוד בלוחות הזמנים הקצרים יחסית, שלהם כפופה הקרן. כמשקיעה, אני מחפשת חברות שתוך שנתיים-שלוש יכולות להביא מוצר לשוק ולהתחיל מכירות".

ישראל והסביבה: "ההכרה שאין ברירה אלא לשמור על המדינה מחלחלת לגופים הממשלתיים והמסחריים, אך בקצב אטי. לעומת זאת, בעולם רואים הצבעת אמון ותמיכה בהגנת הסביבה - מצד מדינות (באמצעות סובסידיות מחד וקנסות מאידך), ומצד החברות הגדולות, שמראות פעילות בנושא".

הצעות לשיפור: "יש לעודד מו"פ בתחומים הרלוונטיים, על ידי מענקים ספציפיים. חשוב להגדיל את תקציבי המשרד להגנת הסביבה, על מנת שיהיה בידיו לאכוף את התקנות, ויש לתקצב בצורה הולמת את התוכניות הרב שנתיות לעידוד השימוש באנרגיה חילופית והטיפול במשק המים".

שאיפות: "להיות שותפה מנהלת בקרן הון סיכון, שחלק משמעותי מהשקעותיה יהיה בתחומי הטכנולוגיה הסביבתית".

פסגת הקריירה: "כל אחת מההשקעות שביצעתי מהווה פסגה בפני עצמה - חברת Solaredge, המפתחת טכנולוגיה להפקת חשמל, היא אחת מהן. אני מאמינה בחברות, ותומכת בהן כמיטב יכולתי".

"המגזר הפרטי זיהה את הפוטנציאל"

ד"ר מיקי הרן /59/ ראש ההתמחות באיכות סביבה בקריה האקדמית אונו

הכוח המניע: נחשבת למומחית בנושאי סביבה. לאחר שהתמחתה במכון למחקר יישומי באיכות הסביבה באוניברסיטת CUNY בניו יורק, חזרה לישראל והובילה מהלכים להפחתת זיהומים ממפעלים, ניטור רעלים ממפעלים, טיפול בחומרים מסוכנים, שפכים תעשייתיים ודלקים, ועוד. כיום מקימה, לראשונה בארץ, מסלול MBA לניהול סביבה.

ישראל והסביבה: "המנהיגים שלנו מתמודדים מצד אחד עם בעיות קיומיות קשות, ומצד שני רובם לא התחנכו במוסדות אקדמיים מובילים בעולם. לכן, תהליך הלימוד שלהם והבנתם את חשיבות הנושא היו אטיים יותר מאשר במדינות אחרות. נקודת האור: לאחרונה המגזר הפרטי - קרנות ההון-סיכון והמשקיעים הזרים - זיהה את הפוטנציאל העסקי הטמון בענף, ובחברות הישראליות שפועלות בו".

נשים מעוררות השראה: "ננסי סאטלי מונתה על ידי אובמה ליועצת הבית הלבן לנושאי איכות סביבה, אחרי שבתפקידה כסגנית ראש עיריית לוס אנג'לס עסקה בנושאי אנרגיה, וכתבה את המסמך הסביבתי החשוב LA Greening. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שימשה ארבע שנים כשרת איכות הסביבה. השרה יהודית נאות ז"ל דרשה את תיק איכות הסביבה, היות וראתה שליחות בקידום הנושא".

שאיפות: "להשפיע משמעותית על התנהלות המדינה בתחום איכות הסביבה".

"ישראל היא מעצמה תכנונית ירוקה"

איריס האן /42/ מנהלת התכנון והמחקר במכון דש"א (דמותה של ארץ) של החברה להגנת הטבע

הכוח המניע: אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות בוועדת התכנון והבנייה של ישראל. הובילה בהצלחה את המאבק נגד הקמת המרינה בחיפה ("התמודדנו מול כוחות מאוד גדולים, בהם אילי הון ונציגי ממשלה"). מדי שנה מפרסמת דוח על מצב השטחים הפתוחים בישראל. בעקבות דוח שהציגה בעניין גני אירועים בשטחים פתוחים, שפעלו באופן בלתי חוקי, נסגרו חלק מהמקומות הללו.

"כשאני מגיעה למועצה הארצית לתכנון וסביבה כנציגת הארגונים הירוקים, ומצליחה לשכנע 32 חברים שפרויקט כזה או אחר מסוכן לסביבה, כשבמקביל יש כוחות שפועלים נגד, יש בכך סיפוק רב. דעתנו נחשבת מאוד מקצועית. מקשיבים לנו, כי אנחנו לא קומץ ירוקים הזויים".

ישראל, התכנון והבנייה: "למרות הביקורת, אנחנו מעצמה תכנונית של ממש, בזכות מערכות מידע גיאוגרפיות משוכללות, מיפוי מדויק של שטחים וטכנולוגיה מתקדמת המתאימה לתכנון אזורי וסביבתי. אם יש פיגור לעומת מדינות ה-OECD, הוא נובע מעניין תרבותי. בישראל יש תרבות אי ציות לחוק וכוחניות. זה מתבטא בהרבה תחומים, ובא לידי ביטוי גם ביחס לסביבה. ברמה הציבורית, השיקולים הסביבתיים מתערבבים בהחלטות פוליטיות, ויש בכך בעיה".

"לא רק ליפי נפש"

צביה ברון /37/ מנהלת הפעילות הישראלית של חברת הייעוץ הבינלאומית PetroQuantum

הכוח המניע: אחת מנשות העסקים והמנהלות המצליחות בתעשייה. במסגרת פעילותה בחממה הטכנולוגית "יוזמות העמק", גייסה כסף מהמדען הראשי בתמ"ת ומהמגזר הפרטי (מיליון דולר). לאחר מכן הובילה את חברת ננו-אם, העוסקת בפיתוח דלק ידידותי לסביבה באמצעות גלי קול, משלב הרעיון ועד למעמד של חברה עם מוצר בעל פטנט רשום. "באתי ממקום של המצאה חדשה, שהולכת לעשות שינוי בשוק, מבלי להבין אלו כוחות גדולים משפיעים עליו", היא מספרת. "היום אני מבינה שאנרגיה היא תחום מצומצם שנשלט על ידי חברות ענק, וזה שוק שצריך להבין היטב כי הרגולציה שבו עצומה".

בתחילת 2008 הצטרפה לפטרוקוונטום, המתמחה בעבודה עם חברות הנפט הגדולות בעולם ובסיוע לחברות ישראליות שמפתחות מוצרים בתחום האנרגיה המתחדשת.

ישראל והסביבה: "מבחינת הצרכן הסופי, אנחנו מפגרים אחרי אירופה וארה"ב - בעיקר בתחום הריטייל, השיווק הירוק שאני מנסה לבנות בארץ. המפרסמים הישראלים שוכחים את הפואנטה של הנושא - התרומה לסביבה. משום מה, אף אחד לא לקח על עצמו את המשימה להסביר לצרכנים מה המשמעות של מוצרים ירוקים. זה לא רק משהו של יפי נפש, ולא רק עולה יותר. בירוק יש תועלות שאנשים זקוקים להן".

נשים וקלינטק: "נשים הגיעו לתחום מתוך הבנה שאת העולם צריך לתקן. הגברים נכנסו לתחום ברגע שיוקרתו התחילה לעלות, והוא התחיל להניב תשואות גבוהות".

"תחבורה מאורגנת במקום רכב פרטי"

תמר קינן /42/ מנכ"לית תחבורה היום ומחר

הכוח המניע: מובילה את ארגון התחבורה המשמעותי והיחיד בישראל להפחתת שימוש ברכב פרטי בישראל. במסגרת פעילותה בארגון, מקדמת פרויקטים כמו הגברת השימוש בתחבורה הציבורית והגעה למקומות עבודה באופניים. בנוסף, עוסקת בקישור בין הארגונים הרלוונטיים למשרדי התחבורה והאוצר. "המטרה שלי היא לעודד רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה לקדם תוכניות תחבורה בת קיימא, ולהוביל מסר של תחבורה תוך הפחתת השימוש ברכב פרטי וקידום אלטרנטיבות. השנה אנחנו מתכננים תחרות בין מעסיקים בשם 'מגיעים לעבודה בירוק', שבה מקומות עבודה יכינו תוכניות תחבורה לעובדים".

התנועה הישראלית: "אנחנו עדיין מפגרים אחרי הערים האירופיות, שמלאות בשבילי אופניים ומדרחוב מרכזי שולט בהן. אם ניקח דוגמה ממקומות שבהם יש תחבורה מאורגנת, כמו פריז, נוכל לייצר מקומות שנעים לגור בהם, וניתן לשמור בהם על שטחים פתוחים".

שיפור המצב: "המשבר הכלכלי מהווה הזדמנות לייצר חיבור בין התייעלות לבין קידום הנושא הירוק. ברמת מקבלי ההחלטות - שיובילו מהלכים תחבורתיים שיגרמו לציבור להשתמש פחות ברכבים פרטיים".

"לפתח בטריות שיאחסנו אנרגיית שמש ורוח"

חן אלטשולר /41/ מייסדת ומנהלת הקרן הירוקה של בית ההשקעות אלטשולר-שחם

הכוח המניע: הראשונה שהובילה בישראל קרן השקעות ירוקה, בשנת 2004. הקרן השקיעה בחממה ירוקה שבה פועלות 60 חברות, וכן בתאגידים שעיסוקם פיתוח וייצור מוצרים התורמים למניעת או הפחתת זיהום כדור הארץ, כמו סאנטקפאוור הולדינגס, ABB, סולארוורלד, באלדו אלקטריק ועוד.

הקרן והמשבר הכלכלי: "השווקים הפיננסיים חטפו מכה אדירה, וחברות מבטיחות מתקשות להשיג ממון לצמיחה ולשוטף. יחד עם זאת, החקיקה הסביבתית גוברת, ועמה גם הדרישה ליותר אנרגיה ממקורות מתחדשים - כך שמי שיצלח את המשבר, יעלה ויתחזק בטווח הבינוני והארוך".

שיפור המצב: "הסטת הדגש מפיתוח תעשיית ההיי טק להכנסת האספקטים הסביבתיים לפקולטות לניהול. בנוסף, התעשייה צריכה דחיפה, באמצעות חקיקה, רגולציה ותקציבי מחקר. לא חסרים אתגרים טכנולוגיים - למשל, לפתח בטריות שיוכלו לאחסן אנרגיית שמש ורוח. לטכנולוגיות שיהיו פורצות דרך מחכים שווקים עצומים".

מוטו: "יש לנו סיבוב אחד על הכדור הזה, אז כדאי שיהיה רב ערך".

קובעת סדר יום גלובלי

המסלול הירוק של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל

אנגלה מרקל, האישה הראשונה בהיסטוריה של גרמניה המכהנת בתפקיד הקנצלר, הגיעה לתפקיד לאחר ארבע שנים כשרת איכות הסביבה בממשלתו של הלמוט קוהל. מסלול הקריירה שלה מוכיח שהמשרד הירוק הוא לא רק משרד קטן ושולי לפוליטיקאים, אלא גם מקור עוצמה וכוח.

בתקופתה במשרד לאיכות הסביבה הובילה מרקל מהלכים משמעותיים, בעיקר להפחתת זיהום אוויר, שימוש בדלקים ירוקים וקידום הפיתוח של טכנולוגיות באנרגיות מתחדשות וסולאריות. לשם כך הזרימה השקעות של מאות מיליוני דולרים.

בשנת 2007 ביססה מרקל את מעמדה כאחת המנהיגות החשובות בעולם, הודות לשני מינויים חשובים: המינוי הראשון הוא נשיאות האיחוד האירופי, שבה החזיקה גרמניה בששת החודשים הראשונים של שנת 2007, והמינוי השני הוא נשיאות ה-G8, ארגון שמונה המדינות המתועשות. כנשיאת גוף זה, קבעה מרקל את סדר היום של הארגון, כשבראשו עמד נושא הזרמת הנפט והגז הטבעי - מה שהקנה לה מעמד של מובילת סדר יום ציבורי-סביבתי גלובלי.

השפה הירוקה

בנייה ביו-אקלימית. בנייה המשלבת בתוכה מודעות לתנאי אקלים, וחתירה לחיסכון באנרגיה. המפתח לתכנון בית כזה נעוץ במעטפת המבנה: מיקום החלונות והפתחים, כך שיתחמו את חלליו הפנימיים של המבנה ויגנו עליהם מהשפעות אקלימיות.

בית סולארי פסיבי. בית שמנצל את אנרגיית השמש לחימום ולקירור הבית, בהתאם לעונות השנה. זאת באמצעות שימוש בחומרים מבודדים, מיקום החלונות בזוויות נכונות, צמחייה מתאימה (עצים מלאי עלים בקיץ ועירומים כתוצאה מהשלכת בחורף) ועוד.

דלק ביולוגי. דלק המיוצר ממקורות ביולוגיים כמו פסולת צמחית, הפרשות בעלי חיים, צמחי בר, ובעיקר פיתוח צמחים בגידול "אינטנסיבי".

תחנת כוח גיאותרמית. תחנה המונעת בכוח מים חמים או קיטור, המצויים בקרקע.

אנרגיה תרמו-סולארית. אנרגיה שמיוצרת באמצעות חום השמש לשם חימום גז או מים, ויצירת קיטור אשר מניע טורבינות לייצור חשמל.

אנרגיות מתחדשות. טכנולוגיות לייצור אנרגיה נקייה, שמטרתן להחליף את השימוש באנרגיה שנוצרת מדלקים מזהמים.

טכנולוגיות סביבה. טכנולוגיות לשיפור ולמניעת נזקי סביבה, בתחומים הקשורים במים (זיהום מים, טיפול בשפכים באמצעות מיקרואורגניזמים, התפלה ועוד), באנרגיה (כמו שימוש בתאים פוטו-וולטאים שהופכים את אנרגיית השמש ישירות לחשמל, טיפול אנאירובי בפסולת להפקת אנרגיה), בהפרדת פסולת ומחזורה, זיהום אוויר, תכנון בנייה ועוד.