נושאים: IBM,
SAP,
אורקל,
אינטל,
מיקרוסופט,
מעבדים,
שבביםשיתופי הפעולה עם חברות קטנות המפתחות פתרונות תוכנה הפכו לבון-טון בקרב ענקיות הטכנולוגיה. הן מצאו שההחזר על ההשקעה לטווח ארוך גדול הרבה יותר אם הן מצליחות להעלות בחכתן חברות תוכנה קטנות (ISVs) כאשר הן בתחילת דרכן, ומספקות להן תשתית, סיוע וייעוץ.
אחר-כך, כאשר הן גדלות, קיים סיכוי גדול שהתשתית שעל-גביה ימכרו את הפתרון שלהן תהיה של ענקית הטכנולוגיה שסיפקה לה אותה בחינם או בזול.
חברות כמו IBM , SAP , אורקל ומיקרוסופט , הגיעו לתובנות הללו וגם פנו בשל כך לשוק הישראלי. חלקן פועלות בישראל באופן עצמאי על-ידי צוותי הפיתוח העסקי של החברה, וחלקן - 12 במספר עד כה - התחברו למדען הראשי במשרד התמ"ת, לתוכנית המיועדת לארגונים בינלאומיים.
אתמול הצטרפה גם אינטל באופן רשמי לתוכנית, והיא תספק לחברות ישראליות - לא רק קטנות - ייעוץ טכנולוגי ושיווקי, ציוד, וגישה לערוצי הפצה. המדען הראשי, מצידו, יספק לחברות המשתתפות מימון לחלק מפעילות המו"פ.
אינטל, ספקית המעבדים הגדולה בעולם, בחרה להצטרף באמצעות תוכנית השותפים של חטיבת התוכנה והשירותים שלה, במסגרתה היא מנסה לקדם את פעילות החומרה. "אינטל משקיעה יותר ויותר בפיתוח תוכנה בשנים האחרונות", אומר כריסטוס גיאורגיאופולוס, מנהל קשרי המפתחים בחטיבת התוכנה והשירותים של אינטל. לדבריו, כחלק מכך מרחיבה החברה את קשרי שיתופי הפעולה שלה בכדי "שכל תוכנה תרוץ באופן הטוב ביותר על הארכיטקטורה של אינטל".
יוצרים מערכת אקולוגית
תוכנית שיתופי הפעולה של אינטל בתחום התוכנה החלה באמצע שנות ה-90, עם ההשקה של מעבד ה-MMX, שיועד לעיבודים גרפיים ומשחקים. כיום, טוען גיאורגיאופולוס, אינטל היא החברה השלישית בגודלה מבחינת תוכנית השותפים אחרי IBM ומיקרוסופט, עם כ-18 אלף שותפים ויותר מ-400 אלף משתמשים ומפתחים. בישראל יש כיום 65 חברות שמשתפות פעולה עם אינטל בתחום התוכנה.
"התוכנית היא כדי לתמוך בפיתוח מערכת אקולוגית של תוכנה למוצרים של אינטל, וזה קורה בדרך-כלל בחברות קטנות", מדגיש גיאורגיאופולוס. במשך השנים התפתחה הפעילות להתאמה של אפליקציות המיוצרות על-ידי צדדים שלישיים לסביבת אינטל. ההתאמה עליה מדבר גיאורגיאופולוס נוגעת במגוון תחומים - החל מהדרייברים, דרך סביבת הפיתוח וכלה בשיפור הביצועים של אפליקציה שרצה, לדוגמה, על מעבדים מרובי ליבות.
המספר עוד יעלה
בשנה האחרונה הואץ הצורך בפנייה לחברות התוכנה שרלבנטיות לפיתוח ממשקים ואפליקציות המתאימים להתקני המחשוב הניידים, כדוגמת ה-Netbook. כך שאינטל מחפשת בתוכנית גם שת"פ עם חברות המפתחות פתרונות מבוססי ווב, רחוק מסביבת הפיתוח הסטנדרטית של אינטל.
"החברות הללו משתמשות בטכנולוגיות של אינטל", אומר גיאורגיאופולוס, "הן צריכות את היכולות שלנו בתחום המעבדים רבי-הליבות ואחרות. גם אם האפליקציה רצה על הדפדפן יש לאינטל מה להציע והיא יכולה להתאים את האפליקציה לסביבה הניידת שלנו".
זו הפעם הראשונה בה אינטל מצטרפת לתוכנית בה שותפה גם זרוע ממשלתית, וגיאורגיאופולוס מקווה כי התוכנית תהיה מצליחה מספיק כדי לשכפל אותה גם למדינות נוספות. התזמון של השקת התוכנית - עמוק בתוך משבר כלכלי שמדיר שינה מרוב מנהלי ההיי-טק בישראל - מבטיחה, כך מקווים המעורבים, התעניינות גבוהה של חברות ישראליות.
אינטל מתכננת להשקיע כסכום התחלתי 25-50 אלף דולר לפרויקט ולדברי גיאורגיאופולוס, "מספר החברות הישראליות איתן אנחנו משתפים פעולה יעלה דרמטית לאחר התחלת התוכנית". לפי בסיס הנתונים של אינטל יש בישראל 2,000 חברות המספקות פתרונות תוכנה. "נשמח אם כולן יצטרפו", אומר גיאורגיאופולוס.
למרות המשאבים הבלתי מוגבלים כמעט שיש לאינטל, צריך לזכור שהמדען הראשי מעט יותר מוגבל ומבצע סינון לחברות שמנסות להיכנס לתוכנית ולזכות במימון.
אימייל אדום
