השפה העליונה

בכיכר השוק של הכפר הגלובלי גובר הביקוש לדוברי שפות שונות ומשונות, אפילו על חשבון כישורים והכשרה. זוהי שעתם היפה של העולים ושל המהגרים > נועה כהן

ע', 60, שפוטר לאחרונה ממשרתו בענף ההיי-טק כמו רבים וטובים אחרים, מצא עצמו במהרה מחוזר במרץ על-ידי מעסיקים פוטנציאליים; לוח הפגישות שלו עמוס בראיונות למשרות ניהול בכירות. תקרת הזכוכית של הגיל אינה משפיעה על ע', כי באמתחתו נכס יקר ערך: הוא דובר חמש שפות. בזכות שליטתו בעברית, באנגלית, ברומנית, בספרדית ובפורטוגזית מרשה לעצמו ע' גם בימים טרופים אלה להציב תנאים ודרישות שכר.

ואמנם, מתברר שהלהיט בזירת התעסוקה הוא השפות, ולא מדובר בשפות תוכנה, אלא בשפות זרות, שונות ומשונות, ובעיקר כאלה שמצויות בשימוש במדינות העולם השלישי. התוצאה: עולים חדשים או מהגרים מוצאים עבודה במהירות.

"90% מהמשרות המוצעות במאגר שלי מראות היום עדיפות מובהקת, ואפילו דורשות, דוברי שפות אזטוריות יחסית כמו ספרדית, איטלקית, גרמנית, צרפתית ופורטוגזית", אומרת עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס. "כחברת השמה אני גם מודעת למחסור במועמדים כאלה, והולכת לחפש אותם בשגרירויות, במועדונים שלהם, במרכזים הקהילתיים שלהם. אני טורחת גם לפרסם את הצעות העבודה בשפות שלהם, כדי שהם יגיעו אליי".

גם אורנה דרימן, סמנכ"לית השמה בפיקארו מקבוצת אזטק, עדה בחודשים האחרונים לעלייה חדה בביקושים לדוברי שפות כמו הולנדית, גרמנית, נורבגית, שוודית ורוסית. 5% מהמשרות הפתוחות במאגרי החברה מציבים היום ידע באחת מן השפות הללו- כתנאי סף הכרחי. "התופעה הזו אופיינית במיוחד לארגונים בזירת האינטרנט שמבקשים לשכפל את האתר שלהם לשפות שונות כדי לחדור לשווקים נוספים בעולם", מסבירה דרימן. "במקביל קיימת עלייה גם בביקושים לדוברי סינית בקרב מעסיקים שמוציאים היום את הפיתוח ואת הייצור למזרח הרחוק (אופשורינג), מהלך שמבטיח להם עובדים בעלויות נמוכות ותפוקות יותר גבוהות. לארגון כזה נדרשים מנהלים שיכירו את השפה ושינהלו את העובדים בשלט רחוק. ישראלים דוברי סינית אינם שכיחים, כך שערכם בשוק עולה. גם אנשי מכירות עם ידע בספרדית או בפורטוגזית נחטפים".

מי יבחן את דוברי ההולנדית

לדברי גז, האטרקטיביות של דוברי השפות גדלה בשוק של לקוחות: "שום עסקה כבר לא טריוויאלית, והארגונים מתחרים היום הרבה יותר קשה על לבם של לקוחות. בעצם המהלך של הצבת עובד שדובר את שפתו של הלקוח על בוריה אתה משדר ללקוח שלך מסר של כבוד ('השקענו בך, שלחנו לך במיוחד דובר פורטוגזית'). מעבר לכך, ההתנגדות הראשונית של הלקוח יורדת, כיוון שהרבה יותר קל להתנהל עם נציג מטעם הספק שדובר את שפתו ושמכיר את תרבותו".

לא תמיד הביקוש לעובדים כאלה מקפיץ גם את שכרם. "כשהעובד הוא עולה ולא מכיר את תנאי השכר, השוק הישראלי דורס אותו", אומרת גז . "לעומתו, עולה ותיק, שמודע לערכו היחסי כדובר שפה אזוטרית ברמת שפת אם, ידע לדרוש שכר הולם".

המעסיק מעדיף, כמובן, לתפוס שתי ציפורים או יותר בעובד אחד. "כשמגיע אליי מועמד שיש באמתחתו שתי שפות, אני מקפידה לפגוש אותו מהר וליצור איתו קשר, גם אם אין לי כרגע משרה פתוחה בשבילו", מודה גז. "ההזדמנויות עבור אדם כזה נפתחות כל הזמן, ובמהירות". דרימן מאשרת: "אם מגיע לשולחני מסמך קורות חיים שמצביע על כך שהמועמד דובר שתי שפות ויותר, ישר אני מעלה אותו לראש הרשימה - גם אם אין לו הכשרה מקצועית וגם אם הוא לא עונה על תנאי הסף של התפקידים המוצעים".

השליטה בשפות גוברת אפוא על היעדר כישורים או הכשרה. דרימן מספרת על עובדת בתחום הפיננסי ממוצא ארגנטינאי, דוברת ספרדית, שהגיעה ארצה אחרי שהתגוררה במשך עשור בגרמניה. "היא הגיעה לארץ בלי לדעת מילה אחת בעברית, ובתוך שבוע מצאה עבודה בחברת השקעות כמשווקת של ניירות ערך לחו"ל. היא הייתה חסרת כל ידע בנושאי ני"ע, אבל לחברה היה שווה להכשיר אותה".

גם גז נתקלה במהנדס תקשורת דובר צרפתית, שגויס לחברת היי-טק לתפקיד שבו לא עסק מעולם. "לחברה היה שווה לשלוח אותו להכשרות מקצועיות ולהסמכות שבהן ישבו אנשים עם עשר שנות ניסיון בתחום המקצועי". גם במשרות בכירות וניהוליות עשויה ידיעת השפה לכסות על כישורים דרושים אחרים. גז מספרת על מועמד למשרה של סמנכ"ל תפעול במקסיקו, שלמרות ניסיון חלקי ולא מספק, זכה במשרה הנחשקת. "הוא התקבל - לעומת מתחרים ישראלים עם הכשרה, עם ניסיון ועם השכלה - רק בגלל שהכיר את השפה ואת התרבות המקומיות".

אבל לא רק הכשרות מקצועיות מממנות החברות לעובדים דוברי השפות, אלא גם לימודי שפות. הנחת היסוד היא שקל יותר ללמוד שפות קרובות, וכך דוברי שפה לטינית אחת יוכשרו לעתים קרובות בשפה קרובה, הנדרשת למעסיק.

אלא שלא תמיד דוברי השפות אכן מצוידים בידע המתאים בשפה, ולא תמיד המעסיק יכול להבחין בכך. מחדדת גז: "המעסיקים תמיד רוצים דוברי שפה זרה ברמה של שפת אם, אבל הרבה פעמים הם נופלים עם מועמדים על הסעיף הזה. יש הבדל גדול בין לדעת את השפה המדוברת לעומת להיות דובר שלה ברמה העסקית. לפעמים המעסיק מתפשר, ולפעמים הוא אפילו לא יודע שהוא מתפשר, ונפגע". ודרימן מבהירה: "כשמדובר במשרה של ניהול אתר אינטרנט, שבהגדרה הוא עיסוק טקסטואלי ורבלי, המעסיקים יתעקשו על הכרת השפה על בוריה. במשרות שעניינן שיווק ומכירות המעסיקים בהחלט מתפשרים על רמת השפה של המועמד, במיוחד אם יש לו היכרות עם התרבות המקומית". הבעיה היא, כמובן, חוסר היכולת לבחון את המועמד: "ברוב המקרים הקבלה על בסיס השפה מבוססת על אמון", אומרת גז. "לרוב החברות הרי אין דובר נורבגית או דובר הולנדית נוסף בארגון שיוכל לערוך מבחני שפה".**