רוב הציבור שצורך את הסיקור התקשורתי של פרשת שליט, לא מודע לעובדה שמאחורי המשפחה עומדים יועצי תקשורת מקצוענים, שמכווינים חלק ניכר מהפרסומים בצורה מחושבת ושיטתית. "הרבה מאוד דברים שחשבנו שיכולים להוות עניין תקשורתי כדי לחשוף מי זה גלעד ולגרום להזדהות עם מצבו - לא הצליחו עד היום להגיע לתקשורת", אומרת יועצת התקשורת שהתנדבה לעזור למשפחה, תמי שנקמן.
למשל?
"אחותו של גלעד שלא נחשפה. או האחיות של אביבה שליט, שיש להן ילדים בצבא ויכלו בהחלט להגיד את תחושתן בעניין. אפילו האח של גלעד נחשף רק באוהל המחאה. חברים אישיים של גלעד לא נחשפו. אתן לך דוגמה יותר ויזואלית: החדר של גלעד עד היום לא נחשף".
עורכים בכירים עמם שוחחנו הדגישו עד כמה היה חשוב להם לנווט את הדיון לכיוון השכלתני יותר והרגשני פחות, אולם שנקמן ביקשה לקדם דווקא את העניין הרגשי. "לא רצינו להפוך את זה לנושא פולמוסי שצריך לדון בו, אלא להעלות את הפן האנושי והאישי, בראייה האישית של משפחת שליט".
למעלה משנתיים המשפחה לא ממש שיתפה פעולה, והיה בתקשורת רעב לפתח את הפן הרגשי. האינטרסים שלכם השתלבו?
"כן, אבל לא רק. כשאתה דן את זה למה אנחנו מקבלים לעומת מה אנחנו מבקשים, אז היה ברור שבמערכות מודעים לעובדה שאם המשפחה מגיעה עם אנשי מקצוע, אז אנשי המקצוע יודעים לתדרך אותה לגבי מה התקשורת רוצה או צריכה.
"מצד שני, היו לנו בקשות מסוימות כתוצאה מזה. למשל, אם החלטנו שאביבה תתראיין גם לערוץ 2 וגם ל'ידיעות אחרונות'. היה חשוב לנו איך הדברים יוצגו, ההכנה של העניין הזה. הרבה מאוד פעמים היסחפות תקשורתית יוצרת הרבה מאוד מתחים של 'למה אלה קיבלו ככה ואלה קיבלו אחרת'. לכן בכל השיחות המקדימות הבהרנו מראש 'רבותיי, אל תלחצו אותנו בבלעדיות'. כלומר אנחנו ננסה לספק או לאפשר לכל אחד מהמדיה להגיע למידע כך שיהיה לו משהו אחר".
העיתונאים קיבלו את זה?
"כשאתה בא אמיתי ואומר את הדברים על השולחן ולא מסתתר מאחורי תרגילים כאלה ואחרים - מקשיבים לך ומאמינים לך. היו בשוליים קצת מתחים כאלה ואחרים - אבל הם היו בשוליים".
היה קליימקס מסוים כשהמגעים בקהיר נכשלו ואולמרט הודיע שהמאמצים מוצו. מה תעשי עכשיו כדי לשמר את הנושא בתודעה?
"צריך לדעת מה המשמעויות של זה מבחינת הטיימינג. נניח שעכשיו נעשה מצעד מחאה גדול, או נביא 250 אלף איש לכיכר רבין. אם יש לי כתובת אחת שהיא כרגע נתניהו, התשובה שאקבל כרגע היא 'כן, אבל אני צריך זמן ללמוד את הנושא, לראות מה אפשר'. אני לא אקבל כלום, אז מה הטעם לעשות את זה? לכן עכשיו כשאני עושה משהו אני עושה אזכורים מאוד מאוד ממוקדים".
את לא חוששת שהתקשורת תגיע לרוויה והעורכים יגידו *די, נמאס לנו לעסוק בגלעד שליט עד שלא יהיה ניוז רציני*?
"ודאי שזה יכול להגיע. אין המון חדשות, אבל יש emotion. במסגרת הצורך של התקשורת באמוציות, אנחנו צריכים להשכיל לדעת להפעיל את האמוציות בנקודות הנכונות".
הדוגמה המובהקת לעיסוק רגשי נטו ונטול ערך חדשותי היא כמובן המכתב המפוברק שפורסם על שער "מעריב", שנחזה למכתב בכתב ידו של גלעד. "לא אהבתי את המכתב ב'מעריב', כי אני לא מאמינה בלייצר משהו שהוא לא אמיתי".
זו לא הייתה יוזמה שלכם?
"לא".
גורמים שהיו קשורים לפרסום ב"מעריב" אומרים שהמכתב נכתב על-ידי המשפחה, יחד עם שבויים לשעבר.
המכתב הזיק לעניין של גלעד?
"אני לא יודעת אם זה הזיק, אבל זה לא הועיל". *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
