הפרדה מבנית בסלולר - צו השעה

המושג "ניטרליות הרשת" הפך לאחד המושגים הכי משמעותיים בשוק התקשורת בישראל, במיוחד לאחר שסלקום נקטה שיטה של משחק בתעריפים כדי למנוע ממפעילים מתחרים לספק שירותי VoIP סלולריים על הרשת שלה.

היא עשתה זאת בזכות יצירת העדפה לגלישה באינטרנט הסלולרי דרך מסלולים שאליהם היא מנתבת לקוחות, על-ידי תמריץ כלכלי. ניטרליות הרשת הוא עיקרון החל על רשתות פס רחב בעיקר, ומתייחס לרשת שאינה מגבילה את התוכן המותר, ושאינה מפלה לרעה סוג תוכן אחד על חשבון סוג תוכן אחר, על-ידי הגבלת מהירות או צורה אחרת.

כעת, רוצה משרד התקשורת לצאת בשימוע רחב בנושא ניטרליות הרשת, ובכך הוא נכנע לדרישה של החברות הסלולריות, שדרשו לקיים שימוע לפני שמקבלים החלטות בנושא של שירותי VoIP על-גבי הסלולר.

שימוע במשרד התקשורת יכול לקחת שנים. אם רוצים להגביר את התחרות בשוק הסלולרי ולהכניס מתחרים חדשים לשוק, שימוע הוא כלי בעייתי שכן הוא מסרבל את התהליך.

למשרד התקשורת לא חסרים כלים כדי להתמודד עם החברות הסלולריות, במקום להיגרר למאבקים משפטיים מיותרים. אם כבר רוצים לקיים שימוע, ראוי שהוא יהיה על הדבר החשוב באמת שהוא אימוץ המודל הקיים בשוק הנייח של הפרדה מבנית ברשתות הסלולריות.

זהו מודל שהוכיח את עצמו בצורה הטובה ביותר. הוא לא מושלם ויש לו חסרונות, אבל כדי להתמודד עם השליטה המוחלטת של החברות הסלולריות על התוכן, וכדי למנוע אפשרות להתחכמויות שימנעו מספקים חיצוניים לתת שירותים על-גבי הרשתות הסלולריות, חייבים לאפשר לכל לקוח סלולרי לבחור את ספק האינטרנט שלו. חייבים לאלץ את החברות הסלולריות להתחרות שווה בשווה על אספקת התוכן.

כך, סלקום-אינטרנט תספק תוכן ותתחרה בוואלה, ופלאפון-אינטרנט תתחרה ב-012 סמייל, וכן הלאה. טיפת אומץ ונחישות להתמודד עם טייקונים ואנשי עסקים כמו נוחי דנקנר, חיים סבן ואילן בן-דב, זה כל מה שצריך.

2. הרגולטורים לכוננות

מה מניע את שלוש החברות הסלולריות הגדולות, סלקום, פרטנר ופלאפון (בעיקר את השתיים האחרונות) לנסות ולרכוש את חברת מירס, למרות שרשות ההגבלים העסקיים ומשרד התקשורת הודיעו שיתנגדו לכך?

אולי הן מזהות חולשה בעמדה המשפטית המתנגדת לעסקה, אולי הן סומכות על מוטורולה העולמית שתצליח לעשות את העבודה ולהוציא עבורן את הערמונים מהאש. כך או אחרת, העובדה שהן ממשיכות את התהליך ומשקיעות כספים בהערכות שווי ובבדיקות נאותות צריכה להכניס את רשות ההגבלים ואת משרד התקשורת לכוננות.

הרציונל של מוטורולה פשוט: היא רוצה למכור את מירס במחיר הגבוה ביותר שהיא יכולה להשיג, ולשם כך, היא מכניסה את החברות הסלולריות כדי להרים את המחיר של החברה. הן, מצידן, מזהות סדקים אצל הרגולטור ולכן מעריכות שבישראל, כמו בישראל, הן יצליחו להגיע להבנות עם משרד התקשורת ורשות ההגבלים העסקיים, שיאפשרו רכישת מירס על-ידי אחת מהן.

בדרך הן שוכחות, שעוד לא יבשה הדיו על החלטת בית המשפט העליון בעניין המיזוג בזק ו-yes שסיכל את המיזוג בשל המונח "מתחרה פוטנציאלי". במקרה שלהן, זו העובדה שבזק תקים פלטפורמת שידור חדשה בישראל אם לא יאפשרו לה להתמזג עם yes. במקרה של מירס, היא מתחרה פוטנציאלית בחברות הסלולריות אם יהיו לה תדרים, והיא הולכת לקבל אותם. אז מדוע שיאפשרו לה להיבלע בתוך אחת החברות הסלולריות?

זה יהיה קרב מעניין. הסלולריות יגידו שמירס פעילה בשוק העסקי-מוסדי בלבד ולכן, אם היא תירכש על-ידן, יש יותר סיכוי שיקום מפעיל חדש נוסף. ועוד טיעונים לסיכול הרחבת התחרות.

חייבים לזכור שמירס היא חברה סלולרית לכל דבר, וגם למשרד התקשורת יש אחריות לכך שהחברה נמצאת היכן שהיא נמצאת בשל אי-חלוקת התדרים. יש לה אתרים, צוות עובדים מיומן, לקוחות, הנהלה, שיווק, בילינג וכל מה שצריך על-מנת להקים רשת סלולרית מתחרה בהשקעה נמוכה יותר ובמהירות גבוהה יותר.

הרעיון האחרון שעליו מדברים במשרד התקשורת, אם כי איננו בהכרח ריאלי, הוא לאפשר למירס לקבל תדרי דור רביעי (LTE) מוקדם יותר מהחברות הסלולריות. אם היא אמנם תהיה מפעילה יחידה שתיהנה מתדרי דור רביעי כהגנת ינוקא לתקופה של שנה-שנתיים, היא תהפוך פתאום לכלה הרבה יותר אטרקטיבית. *