סקר הלמ"ס: 40% מההכנסה במשק מרוכזת בשני העשירונים העליונים

עוד עולה מסקר ההכנסות לשנת 2008: משקל ההכנסה של העשירון העליון שווה לזה של חמשת העשירונים התחתונים יחד

כ-41% מסך ההכנסה במשק הישראלי מרוכז בשני העשירונים העליונים, כשמשקל הכנסה של העשירון העליון במשק (24.3%) כמעט שווה לזה של חמשת העשירונים התחתונים (26%) - כך עולה מסקר הכנסות לשנת 2008 שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

בהסתכלות על הנתונים בטווח הארוך עולה כי משקל ההכנסות של כל העשירונים כמעט ולא השתנה בעשור האחרון (2008 לעומת 1998) למעט בשני העשירונים העליונים, שמשקלם גדל מ-39.3% ל-40.5% על חשבון ירידה בשלושת העשירונים התחתונים.

עוד עולה כי מדד ג'יני, המדד המקובל ביותר לאי שוויון בעולם, נותר יחסית יציב ברמה של 0.384, אחרי שזינק מ-0.35 ל-0.39 בתקופת 2000-2007 (מדד 0 מסמן שוויון מוחלט ומנגד מדד 1 אי שוויון מוחלט - א.פ.).

הפערים בהכנסות נובעים גם מהבדלים מגדריים: לפי הלמ''ס, ההכנסה החודשית של גבר שכיר הייתה 9,627 שקל, הכנסה הגבוהה ב-58% לעומת 6,077 שקל שמקבלת שכירה במשק. בהלמ''ס מציינים כי חלק מהפער נובע גם מפערי שעות עבודה (גברים עובדים בממוצע 10 שעות יותר מנשים), כך שבניכוי הבדלי שעות הפער מצטמצם ל-21% בלבד.

הפערים המגדריים מחלחלים לתוך השדרה הניהולית של המשק: מנהל הרוויח כ-90 שקל בממוצע לשעה לעומת 70 שקל בלבד שהרוויחה מנהלת - הפרש של 28.5%. הפערים חמורים עוד יותר בקרב אקדמאיים: בעל תואר ראשון מקבל בממוצע לשעה 33% יותר מבעלת תואר ראשון (84 שקל לעומת 63 שקל בהתאמה).

מרכיב נוסף שגורם לפערי הכנסות הוא ההשכלה: אקדמאי הרוויח ב-2008 כמעט פי שלושה לעומת עובד שאינו מקצועי או משכיל - 75 שקל לשעה לעומת 26 שקל בלבד. עוד עולה כי ההכנסה ברוטו למשק בית עמדה ב-2008 על 13,339 שקל, כשההכנסה נטו (ללא תשלומי חובה) עמדה על 10,965 שקל, סכום כמעט זהה לזה שנרשם ב-2007 (בניכוי אינפלציה). עוד עולה שכ-18% מההכנסה של משק בית ישראלי מיועדים לתשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות ועוד).

עוד עולה מהסקר כי מצבם של השכירים דווקא השתפר, שכן נרשמה עלייה ריאלית של 1% בהכנסתם הפנויה וזאת לעומת העצמאים שספגו ירידה ריאלית של כ-6% בתלוש. מספר הנפשות הממוצע במשק בית ישראלי הוא 3.3, כאשר בכל משק בית יש 1.3 מפרנסים בממוצע אשר גילם עומד על 46.9. *