התעשיות הביטחוניות תופסות מקום גדל והולך בצמיחה ובייצוא של ישראל. מכירות ארבע החברות הגדולות בתחום ועשר האחרות עמדו ב-2008 על 9.8 מיליארד דולר, עלייה של 20% ביחס ל-2007, כך עולה מדו"ח
משרד הביטחון שמופץ בימים אלה ל
משרד האוצר לראשי התעשיות הביטחוניות. כך הפכה שנת המשבר העולמי, שנת חוסר הביטחון הגלובלי, האישי והפיננסי לשנת זינוק בייצור ובייצוא מוצרי ביטחון, נשק הגנה ונשק התקפה. לזה נוסף גידול נאה בצבר הזמנות, חוזים ארוכי טווח המאפשרים מעין יציבות ואורך נשימה. סך ייצוא השירותים והמוצרים בישראל עמד ב-2008 על 80 מיליארד דולר.
לצורך השוואה, ב-2003 עמד סך מכירות התעשיות הביטחוניות על 4.7 מיליארד דולר, כך שלמעשה המכירות הוכפלו בשש השנים האחרונות. גם הייצוא, שעמד ב-2003 על 3.2 מיליארד דולר, יותר מהוכפל והגיע ל-7 מיליארד דולר ב-2008.
עם זאת, מדובר בתעשייה עתירת כוח אדם. מועסקים בה כ-41.5 אלף איש, חלקם במפעלים הנחשבים "מנופחים" מדי במספר העובדים, במצב של אי-ודאות, סערות בינלאומיות וגם פנימיות. ממוצע הנתונים החזק יחסית מחפה כביכול על קיומן של חברות לא יעילות, לא רווחיות, בעלות עתיד מעורפל, שהמשחק הפוליטי הוא עיקר כוחן. מדובר בסקטור שפועל בתנאי תחרות קשים, מול חברות עולמיות וגם זה מול זה.
בכל זאת, הפנטזיה הסמויה והגלויה של מוביליו, מנהלי התעשיות הממשלתיות והפרטיות, שרים ומנכ"לים במשרד הביטחון, וצבא המאכערים, קצינים ופקידים בכירים בדימוס, המסתובבים בציר הכסף-נשק, היא אחת: ש"מישהו" יחתוך את מספר התעשיות הביטחוניות, יאפשר לגדולות לבלוע את הקטנות, את הבינוניות וגם זו את זו, עד ל"יצירת" תעשייה ביטחונית המונה חברה אחת או שתיים.
ההערכה היא שאם, חלילה, יקרה דבר כזה, חיסול מכוון של התחרות בחסות הממשלה, הוא ילווה בלי ספק בעליות מחירים מאסיביות למוצרים שצה"ל רוכש וביצירת מונופולים אגרסיביים, פוליטיים ותאוותניים של ועדי עובדים, והמצב יהיה אפילו יותר גרוע מעכשיו.
משרד הביטחון מינה ועדה מסדרת
לפני כחודשיים מינה מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, שבפניו מלינות-מאשימות-מתבכיינות התעשיות זו על זו, ועדה להסדרת ההתנהגות העסקית בין חברות ביטחוניות. המטרה המוצהרת היא יצירת כללים לשיתוף פעולה והתנהגות עסקית בין התעשיות הביטחוניות לבין עצמן במסגרת פעילותן בחו"ל.
בראש הוועדה עומד עובדיה הררי, שהיה ממלא מקום מנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א), מראשי פרויקט הלביא לשעבר וחתן שני פרסי ביטחון ישראל. עם מינוי הוועדה אמר בוכריס: "לצערי, יש מקרים שבהם תחרות פרועה בין החברות הישראליות גורמת לכך שאנחנו מחוץ לתחרות".
יש בעיה נוספת שמחריפה והולכת: כדי לזכות בפרויקטים בחו"ל, נדרשות החברות להעביר מקטעי פעילות ייצור ופיתוח לחו"ל, מה שעלול לערער את האיזון בין התפתחות עסקית בחו"ל לבין החובה לקיים בארץ יכולות ייחודיות למטרות ביטחון ולמטרות עסקיות ארוכות טווח.
בספטמבר 2009 סיימה חמדה ברק, היועצת הכלכלית למערכת הביטחון במשרד הביטחון, את סקירת מצב התעשיות הביטחוניות לשנת 2008 והגישה את הממצאים למנכ"ל בוכריס. תע"א, אלביט מערכות, רפאל, התעשייה הצבאית (תעש) ועוד עשר חברות בינוניות, קטנות וזעירות - זו כל התעשייה הביטחונית שישראל מתהדרת בה.
רוב המכירות - ייצוא לחו"ל
על פי הסקירה, היקף המכירות ב-2008 הגיע, כאמור, לכ-9.8 מיליארד דולר, 20% יותר מב-2007. הדומיננטיות של ארבע הגדולות בולטת וחד-משמעית: חלקן בסך המכירות הוא 85%, כלומר 8.4 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 7.4 מיליארד דולר (75%) מגיע מייצוא לחו"ל.
שלוש התעשיות הממשלתיות - רפאל, תעש ותע"א (כולל החברה הבת אלתא) - מכרו ב-2008 בסכום של 5.7 מיליארד דולר. מכירות הקבוצה הפרטית המובילה אלביט מערכות (הכוללת את אלביט, אל אופ, קינטיקס, סייקלון, חץ הכסף, אלישרא ותדיראן קשר) הגיעו ל-2.7 מיליארד דולר.
לצד הגדולות, פעילות, כאמור, עשר חברות פרטיות נוספות: פלסן סאסא, מיקאל, ארונאוטיקס, רבינטקס, מגל, IWI, מנועי בית שמש, אורדן, אורלייט וראדא. היקף המכירות המצרפי שלהן הגיע ל-1.4 מיליארד דולר, כ-85% ייצוא.
זהו גידול משמעותי ביחס לשנה הקודמת, אולם הוא משויך ברובו לצמיחה דרמטית של חברת פלסן סאסא, המתמחה במיגוני כלי רכב ורכב קרבי קל שזכתה בהזמנות גדולות לצבא האמריקני. החברות הקטנות-בינוניות האחרות צועדות, חלקן מדשדשות, מאחור.
פערים בניהול וביעילות
מריכוז ממצאי משרד הביטחון, אפשר לזהות גידול בחלקן של התעשיות הפרטיות במכירות - מ-37% בשנת 2007 ל-41% ב-2008. כלומר, היתה ירידה בחלקן של התעשיות הממשלתיות.
אפשר גם לזהות פערים די גדולים בניהול וביעילות. רמת המכירות הממוצעת לעובד הגיעה ב-2008 ל-236 אלף שקל לעובד לעומת 203 אלף שקל לעובד ב-2007. אך גם כאן מדובר בממוצע. מתברר כי סך המכירות לעובד בתעשייה הפרטית גבוה מזה של התעשייה הממשלתית - 247 אלף שקל בממוצע לעובד בתעשייה הפרטית לעומת 217 אלף שקל בממשלתית.
אבל לא כל התעשיות הממשלתיות זהות במידת יעילות העבודה. הממצאים מעלים כי רפאל צועדת בראש. היא עברה את כל אחיותיה הממשלתיות מבחינת מכירות לעובד, ובשנה שעברה, היא עברה גם את אלביט הפרטית.
מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, התייחס היום לדו"ח ואמר: "התעשיות הביטחוניות שוב מוכיחות כי ההשקעה בביטחון אינה מניבה רק ביטחון, אלא מהווה מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית. הדבר בולט בעיקר על רקע המשבר הכלכלי העולמי. משרד הביטחון ימשיך לסייע לתעשיות הביטחוניות על מנת להגדיל את הייצוא הביטחוני, שהוא חלק בלתי נפרד מעוצמתה הביטחונית והכלכלית של ישראל, ועם זאת, המשרד מצפה מהתעשיות המתמודדות במכרזים בחו"ל לפעול באופן שלא יפגע בתעשיות הביטחוניות ובייצוא הביטחוני הישראלי".
אילן בירן, יו"ר רפאל, היה אופטימי פחות. הוא אמר ל"גלובס" שמצב התעשיות הביטחוניות עומד להשתנות באופן מהותי. לדבריו, ההזמנות עומדות להתכווץ כי המשבר הגלובלי פגע בתקציבי הרכש של הביטחון ברחבי העולם, וזה ישפיע מאוד על התעשייה ועל סיכויי ההישרדות של חברות קטנות ואפילו בינוניות.
"התעשייה הביטחונית בכלל בעולם צפויה להתמודד עם קשיים. אנחנו רואים החלטות של ראשי מדינות רבים על צמצום תקציבי הביטחון", אמר. "מצבן הטוב יחסית של תעשיות הביטחון בעולם נובע מביקושים גבוהים בעקבות המלחמה בעיראק או באפגניסטן, אבל להבנתי, מ-2010 ואילך זה יתהפך". *
תעש
התמחות: יצרנית נשק תחמושת ואמצעי לחימה מוטסים
יו"ר: אבנר רז
מנכ"ל: אבי פלדר
תעש נמצאת בקשיים מאז נרשמה כחברה ממשלתית ב-1990 ועד היום. עד כדי כך, שבאוגוסט 2009 העבירו לה משרד האוצר ומשרד הביטחון 60 מיליון שקל למשכורות וגמלאות חודש יולי, והבעיה של תשלום משכורות אוגוסט וספטמבר עדיין בפתח. אחת הבעיות הקשות של תעש היא ההסכם שנחתם בזמנו עם המדינה המחייב את החברה לממן את גמלאות העובדים שהועסקו בעת שהחברה היתה עדיין יחידת סמך במשרד הביטחון, כלומר, עליה לשלם עשרות מיליונים בכל חודש.
בשנת 2008 רשמה תעש גידול כולל של 14% במכירות ביחס לשנה קודמת, והן הגיעו ל-653 מיליון דולר. ממוצע המכירות לעובד גדל, אבל נותר די עלוב: 184 אלף דולר ב-2008 לעומת 160 אלף דולר בשנה קודמת. השיחות על שינוי מבני בתעש נמשכות זה יותר מעשור. המטרה היא לחדש את הליך ההפרטה במסלול רב-שלבי: ראשית הנפקה בבורסה של כ-15% ממניות תעש, ואחרי כן מכירת גרעין שליטה של החברה כולה. זאת, אחרי מכירת שני המפעלים הביטחוניים גבעון ומלט"ם לתאגיד ישראלי. למי? כולם רוצים: רפאל, תע"א, אלביט. עם זאת, נכון להיום, שיתוף הפעולה בפועל של העובדים וההסתדרות נתון בספק, והדיונים מעוכבים. בקרוב החגים, וכבר אפשר לצפות למשבר משכורות ולהפגנות, לחץ פוליטי ואחריו שיחות "אחרי החגים".
התעשייה האווירית
התמחות: מפתחת טכנולוגיות תעופה וחלל בתחום הצבאי והאזרחי
יו"ר: יאיר שמיר
מנכ"ל: יצחק ניסן
התעשייה האווירית, החברה הגדולה בשוק הביטחוני, מציגה באופן מסורתי גידול במכירות, אך בסוף 2008 הסתמנה ירידה בצבר ההזמנות. עוד מסורת ארוכת שנים בממשלתית הזו היא רווח תפעולי נמוך ורווח נקי, כאחוז מהמכירות, מזערי ביותר עד עלוב ביותר, 2.5% ב-2008.
ממוצע המכירות לעובד לא השתנה לאורך השנים ונותר 208 אלף דולר לעובד. זהו נתון הנמוך באופן משמעותי ביחס למתחרות רפאל הממשלתית ואלביט הפרטית. מבחינה זו, תע"א קרובה יותר לתעש הממשלתית. מדובר בחברה המצויה בקשיים מתמשכים ומציגה באופן מסורתי יעילות עלובה ביחס המכירות לעובד.
דו"ח מערכת הביטחון איננו מסביר את הממוצע הנמוך של מכירות לעובד בתעשייה הממשלתית הגדולה בישראל. ההערכה היא כי הדבר מסמן יעילות נמוכה של החברה, שפעילותה והנהלתה נשלטות בידי ועד עובדים חזק, שזה שנים ארוכות שולח נציג מטעמו לשבת בכנסת ולדאוג לאינטרסים של תע"א.
בעשור האחרון יושב שם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חיים כץ, ראש ועד העובדים של תע"א זה כ-15 שנים. בסוף 2007 הנפיקה תע"א איגרות חוב סחירות, ומאז היא מפרסמת בציבור דו"חות כספיים.
אלביט מערכות
התמחות: ייצור מערכות שליטה, בקרה, מודיעין ואמצעי לחימה לאוויר, לים וליבשה.
יו"ר: מיכאל פדרמן. הוא גם בעל השליטה בחברה
מנכ"ל: יוסי אקרמן
אלביט היא החברה הגדולה בסקטור הפרטי, ונתוני הביצועים שלה הפכו מעין אבן בוחן לממשלתיות ולפרטיות. מניותיה נסחרות בנאסד"ק ובתל אביב. היועצת הכלכלית של מערכת הביטחון מציינת כי ב-2008 הציגה אלביט תוצאות מרשימות וקצב צמיחה גבוה תוך שיפור מתמשך בשיעורי הרווחיות. מכירות החברה גדלו ב-33% ומציגות שנה רביעית ברציפות גידול דו-ספרתי במכירות. שיעור היצוא עומד על 82%.
המכירות לעובד היו 243 אלף דולר לעובד, גידול של 23% ביחס למכירות לעובד בשנת 2007. רפאל הממשלתית עוברת אותה שנה אחר שנה.
ב-2008 הציגה אלביט גידול ברווח גולמי, תפעולי ונקי וגם במכירות. אלביט המשיכה גם ב-2009 במיזוג תעשיות ביטחוניות פרטיות, והרכישה האחרונה שלה היא 19%, עם אופציה ליתרת המניות, בחברה הביטחונית הפרטית מיקאל, שבשליטת אברהם מיקו גילת. מיקאל מאחדת 23 חברות, וביניהן סולתם, ITL, וסיימר. ב-2007 היא העסיקה 900 עובדים, וסך מכירותיה עמד על 170 מיליון דולר.
רפאל
התמחות: מערכות לחימה מתקדמות, כולל פיתוח טילים.
יו"ר: אילן בירן
מנכ"ל: ידידיה יערי
רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה - היתה יחידת סמך במשרד הביטחון, וב-2002 נרשמה כחברה ממשלתית. ב-2007 שונה שמה לרפאל - מערכות לחימה מתקדמות. החברה הממשלתית הצעירה יחסית מתבססת יותר ויותר כחברה יעילה, רווחית וצומחת במיוחד. שיעור המכירות גדל, ההוצאות על מחקר ופיתוח גדלות בקצב המצביע על שאיפת החברה להוביל בפיתוחים טכנולוגיים.
המכירות לעובד גדלו מ-235 אלף דולר בשנה קודמת ל-261 אלף דולר. בשנת 2008 רשמה רפאל גידול מרשים בכל מדדי הרווחיות. כמו כן הוכפל מספר ההזמנות.
כתבות
ני"ע
