רוב עובדי כתב-עת סיני התפטרו בגלל צנזורה

עתידו של כתב-העת "קאיג'ינג", שנחשב לעצמאי ולנועז ביותר בסין בסכנה, לאחר התפטרותם ההמונית של עובדי המחלקה מסחרית שלו, והשמועות שרבים מחברי המערכת מתכננים ללכת בעקבותיהם.

התפטרות המונית של עובדי "קאיג'ינג", או הדחתה של העורכת פורצת-הדרך, הו שילי, יפורשו כסימן להחמרה של הפיקוח הממשלתי על אמצעי התקשורת. בהנהגת שילי, בנה לעצמו "קאיג'ינג" תדמית של חושף שחיתות ללא פשרות - תופעה נדירה בתעשיית המדיה הסינית, שנמצאת בבעלות המדינה וכפופה לצנזורה כבדה.

העורכת אסרה על העיתונאים העובדים בכתב-העת לקבל תשלומים מהאנשים או מהחברות שעליהם הם מדווחים - מנהג נפוץ בקרב העיתונאים הסינים. מקורות בכתב העת אמרו שרבים מאנשי המערכת עזבו גם הם. אותם המקורות אמרו ששילי מצאה מוציא לאור עבור כתב עת שהיא מתכננת להקים, ושהעובדים ממתינים כדי להצטרף אליה בכתב העת החדש.

כתבות שחשפו מניפולציה של מחירי מניות ב-2000 ו-2001 תרמו לתהילה שלה זכה "קאיג'ינג". כתב העת הרחיב את חקירותיו אל מעבר לסוגיות פיננסיות ומקרו-כלכליות, והחל לעסוק גם בנושאים חברתיים רחבים יותר ואפילו בנושאים פוליטיים. במועד מוקדם יותר השנה פרסם "קאיג'ינג" כתבה על חקירה שמתנהלת נגד ראש עיריית שנזן בחשד לשחיתות.

שילי זכתה להצלחה יוצאת דופן במאמציה להימנע מהסיכונים הפוליטיים הכרוכים בגישה זו, והצליחה להוביל את העיתון במשך 11 שנים, בניגוד לעורכים אחרים שהודחו מתפקידיהם בעקבות כתבות על נושאים רגישים פחות.

המפלגה הקומוניסטית השלטת ראתה תמיד באמצעי התקשורת מכשיר להפצת התעמולה שלה, אלא שכעת הממשלה מנסה להפוך אותם לבעלי הצדקה כלכלית, ולכן היא נאלצת למצוא דרכים מתוחכמות יותר לשימוש באמצעי התקשורת כבכלי תעמולה.

ב-12 החודשים האחרונים קידמה הממשלה את הקונסולידציה בשוק המדיה כדי לעודד את חברות המדיה לפתח אוריינטציית שוק חזקה יותר. עם זאת, הרשויות הבהירו שהמטרה היא ליצור חברות גדולות, חזקות ורווחיות יותר, אך מבלי לוותר על השליטה בתכנים שהן מוציאות לאור.