הסימפוניה של יוטיוב

בשני, שאורכו 56 שניות, נראים שני אחים. הקטן נושך את האצבע של הגדול יותר, וזה אומר: "צ'רלי נשך אותי". אחר-כך צ'רלי נושך אותו שוב והילד אומר: "צ'רלי נשך אותי שוב". הגדול בוכה, הקטן צוחק. סוף.

מה משותף לשני הסרטונים האלה, מלבד רמתם הגבוהה? הראשון הוא הסרט הראשון שהועלה אי פעם ליוטיוב, ב-23 באפריל 2005. הבחור שנראה בו - ממייסדי האתר - הפך בינתיים למיליונר. נותר רק לקוות שהכסף שינה לטובה את יכולות האבחנה וההתנסחות שלו. השני הוא הסרטון הכי פופולרי בתולדות האתר - הוא נצפה יותר מ-160 מיליון פעמים.

בימים אלה מציין העולם חמש שנים ליוטיוב, או יותר נכון: חמש שנים לרישום הדומיין youtube.com - חגיגות נוספות צפויות באפריל (חמש שנים לווידיאו הראשון) ובדצמבר (ההשקה הרשמית של האתר). חמש שנים, מי היה מאמין.

נדמה שאין טעם להתעכב על השינוי הגדול שהכניס האתר לחיינו. העובדה שהוא לא יורד מהחמישייה הפותחת של האינטרנט כבר שנים (בישראל הוא הרביעי, אחרי שעקף את ynet) מעידה על כך בעצמה.

של העם, בשביל העם

פרשנים ברחבי הרשת מציינים את התאריך ומטרידים את עצמם בשאלה איך יצליח האתר להרוויח כסף. האם זו השאלה הנכונה? אני לא חושב. שאלה שבעיניי נכון יותר לשאול היא מה אפשר להסיק על החברה שלנו, שזה הסרטון שהיא ראתה הכי הרבה פעמים?

נכון שהמסקנה הפשוטה והמהירה היא שילדים גונבים את ההצגה: מחצית מהקליפים הנצפים ביותר מציגים ילדים במצבי צבירה שונים של פדיחה. אבל המסקנה האיטית והמהורהרת יותר, הלוקחת בחשבון את קשיי האתר להרוויח כסף, היא שזה בדיוק סוד קסמו: גם אחרי כל השנים האלה וכל המיליארדים שהושקעו בו וכל הניסיונות הברורים והברורים פחות להרוויח ממנו כסף, יוטיוב מסרב להפוך לפרה חולבת של מזומנים וכאילו מתעקש להישאר האתר של העם, ולמען העם.

פרשנים רבים מבכים את העובדה שלסרטונים ביתיים מהסוג שמניתי לעיל קשה להדביק פרסומות, ויוטיוב חייבת "לפתור" את הבעיה הזו. אבל הם לא מבינים שזו בכלל לא בעיה. להיפך - זה הפתרון. הרי אם היה אפשר למסחר את יוטיוב בקלות ולעשות ממנו טונות של כסף, אני מבטיח לכם שקסמו היה פג כבר מזמן.

יש משהו אופטימי ומחמם את הלב בעובדה שהאתר ממשיך להפסיד ככל שהפופולריות שלו עולה: בכל דקה מעלים המשתמשים 20 שעות של וידיאו, ומיליארד צפיות נרשמות בו כל יום. יש משהו יפה לאללה בעובדה שהוא לא הצליח להפוך את הנטייה האנושית כל כך להתבטא ולהיראות ולעשות שטויות לשורת רווח. אני אוהב את זה.

יוטיוב הוא הקקפוניה העילאית והסימפוניה השמימית של הקיום האנושי, נכון לעכשיו. במלאת לו חמש שנים נדמה שהדבר הכי טוב שאפשר לאחל לו, ולנו, הוא שתמיד ימשיכו להפסיד שם כסף.