סמי (סמיר) מצלאוי נחשב ליחיד סגולה. מי שהצליח לא רק לדבר על "פינוי בינוי" כפתרון למצוקת הקרקע במדינת ישראל, אלא גם הרס בפועל שיכונים ישנים והקים במקומם שכונת מגדלים פורחת.
למרות שב-7 השנים האחרונות הכריזה הממשלה על יותר מ-150 מתחמים במסלול פינוי-בינוי ועיבוי ברחבי הארץ, מצביעים כולם רק על פרויקט שאול המלך בקרית אונו ("קרית אונו הירוקה") שהקימה חברת מצלאוי. סמי (59), מייסד החברה ובעליה, מדגיש כי למרות שבקרית אונו הוא בנה 510 יח"ד חדשות במקום 170 שפונו, את הפרויקט הראשון (מתוך 4) הוא ביצע דווקא ביהוד, בין הרחובות ויצמן וחתוכה, ומשם הוא המשיך הלאה.
מצלאוי: "בכל הארץ ישנן קרקעות רבות התפוסות על ידי פולשים, דירות עמידר או פרויקטים שנבנו ותוכננו בשנות ה-50-60. בכל הקרקעות האלה התשתיות מוכנות- כבישים, מדרכות, ביוב, תיעול, מוסדות ציבור וחינוך, מרכזים מסחריים- המדינה לא צריכה להשקיע. צריך רק לקחת את הבניינים האלה ולתכנן באופן שיתאים לקריטריונים של שנות ה-2000, כך שכולם ירוויחו וייהנו. בקרית אונו או ביהוד לקחנו דירות קטנות של 42-56 מ"ר, שהשווי שלהן נאמד בפחות מ-100 אלף דולר. אפילו אם מישהו ירצה לאחד 2-3 דירות זה בלתי אפשרי בשל הקונסטרוקציה שבנו אז.
"אנשים מבוגרים שלא היה להם מעולם 200 שקל בכיס מקבלים דירת 4 חדרים ששווה 250 אלף דולר. הם ייקנו באותו אזור דירה קטנה יותר ב-150 אלף דולר, ויישאר להם בגיל 65 כ-100 אלף דולר, אתה יודע מה עשית להם? הפרויקטים האלה משנים אנשים ואתה רואה את זה מיד".
גלובס: האם ההיבטים הם רק כלכליים?
"ממש לא. יש היבט בטחוני, בעיה של כל מיני טילים שעפים עלינו ויעופו לבסוף מכיוון קלקיליה ושכם. טילים כאלה שיעופו על כפר סבא או הוד השרון, איך שהבתים יקבלו מכה כזאת הם ישר יפלו למטה. לבניינים החלשים האלה אין גם ממ"דים. גם רעידות האדמה - מה שמדברים עליו בסוף תמיד מגיע. ברעידת אדמה של 6-6.5 בסולם ריכטר, חלק גדול מהבתים האלה מתפרקים בשניות. הקונסטרוקציה שנבנתה בעבר היתה לפי הידע של אז, בעיקר הבתים על עמודים".
- איך עוברים למעשים?
"המדינה צריכה לתת יד. לא רק להקים מינהלת, שהוכרזה עקב מלחמה של שנים שלנו. אתה בא היום לבניין ומוצא 4-5 סוגי בעלויות: בעלות פרטית, בעלות של עמידר, השלישי פולש, הרביעי שוכר, החמישי של סבתא שלו ועדיין אין לו צווי ירושה, וכדי לעשות פרויקטים אתה צריך חתימות מאושרות של כולם, כדי שהקרקע תשועבד לבנק כדי לקבל ערבויות מתאימות למבנה החדש. אם הדירה הישנה שווה 100 אלף והוא עתיד לקבל דירה שתהיה שווה 250 אלף דולר, אתה חייב לתת לו ערבות פיננסית של חוק מכר לפי השווי החדש, עוד לפני שפינית אותו. צריך לקבל אישורים מכל המערכות, אבל צריך שהמדינה תעזור כדי להוציא תוכניות לפועל. אם העירייה והמינהל ירצו אגרות פיתוח, השבחה, ודמי היתר, אז ביחס של 1:3 בין היחידות המפונות לנבנות, אף אחד לא יבנה".
- מה סוד ההצלחה?
"הנושא המהותי הוא ארגון הדיירים, מי שיודע לפצח את זה מצליח ואנחנו מדברים עם האנשים בגובה העיניים. הכי חשוב זו שקיפות מוחלטת. כל אחד מקבל כמו חברו ואין איפה ואיפה. נתת למישהו בסוד, העסק נדפק. אם אנשים יידעו שהדייר הסרבן האחרון קיבל יותר מכולם, מחר כולם יהיו סרבנים. כשאנחנו עושים פרויקט אנחנו בודקים את כל האנשים ועושים סקר מקיף על כל המשפחות, מקבלים מידע מהעירייה ומהשכנים ודבר ראשון סוגרים עם המקרים הקשים. אחרי שסוגרים איתם, השאר זה כבר רוטינה. אבל אם נכנעת לאחד, גמרת את הקריירה. זו מחלה מדבקת".
- ומה לגבי המדינה?
"היא חייבת לתת מענה ועזרה במקומות בהם לא ניתן לעשות את הפרויקט בהתאם לזכויות הבנייה שניתנו. למשל היכן שניתן לעשות רק 2.5 יח"ד על כל אחת שפונתה, והפרויקט לא כלכלי, אז המדינה צריכה לתת הנחות במיסוי. זה פרויקט לאומי כדי להחזיר את המבנים הנכונים על הקרקעות הנכונות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
