גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זעקי חירות

לחברה דמוקרטית מותר להתגונן, אבל אסור לה לאבד את העשתונות. על השאר מותר רק לרמוז

בערך לפני שבע שנים, במסיבת רעים, אמר השופט העליון אהרן ברק, "האמריקאים מאבדים את המכנסיים". הוא דיבר על סדרת החוקים הדרקוניים נגד טרור שנפלטו מן המכבש של הקונגרס בוושינגטון, מה שקוראים "פקודת הפטריוט" (Patriot Act). "אנחנו", הוא הוסיף, "איננו מאבדים את המכנסיים".

ברק לא היה היחיד. משפטנים גדולים וקטנים בעולם הדמוקרטי חשבו שארצות הברית מקריבה אלמנטים של דמוקרטיה לטובת המלחמה בטרור. הרושם היה שהדמוקרטיה הגדולה והבטוחה ביותר בעולם נאחזת פאניקה, שהיא אינה מאמינה עוד באפקטיביות של שלטון החוק. כמובן, הכול יחסי. מה שאמריקה עשתה מפעם לפעם בשם פחדיה, סין עושה כבדרך אגב, יום אחר יום, למיעוטיה האתניים, לשוחרי זכויות האדם, למאמינים.

אף על פי כן, לא נעים לראות דמוקרטיה מאבדת את עשתונותיה, גם כאשר סכנה ממשית מרחפת עליה. אם שלטון החוק אינו מסוגל להגן עליה, אולי אין בו צורך מעיקרו, אולי אין בה צורך מעיקרה. שלטון החוק פירושו עליונותו הגמורה של החוק. שלטון החוק פירושו שהאמצעים אינם חשובים פחות מן המטרה.

הדמוקרטיות העצלות

בדמוקרטיות יש תמיד חולשה נתונה, מובנית. הואיל והן מבטאות רצון כללי, והואיל והרצון הזה הוא תוצאה של יחסים חברתיים מסובכים בין ממשלות לאזרחים, דמוקרטיות נוטות להיות עצלות, איטיות, הססניות. הן אינן מסוגלות להתגייס במהירות שבה מתגייסות דיקטטורות, בין השאר מפני שאינן מסוגלות לשקר כמו דיקטטורות; ומפני שהן מצייתות לחוק, נתונות לביקורת, ונאלצות להתמודד בבחירות.

ראינו את זה בשנות ה-30, כאשר הדמוקרטיות המערביות לא הקדימו להבין את היטלר, והוסיפו להשתעשע בתקוות שווא על כוונותיו עד הרגע האחרון ממש, ולא היו להוטות להקריב עוד דור אחד של צעירים בשדות הקרב של אירופה. ראינו את זה, באופן קצת אחר, גם בימי המלחמה הקרה, כאשר חלקים ניכרים של דעת הקהל המערבית הכחישו את האיום הקומוניסטי, והתייחסו בביטול אל הבררה שהוא הציב בפניהן.

לקחי שנות ה-30 מעיבים על הדמוקרטיות. אחדות מהן מנסות מפעם לפעם לפצות את עצמן על החולשות שמזמנת החירות. בארצות הברית התפרץ בסוף שנות ה-40 המקרתיזם, ציד המכשפות נגד קומוניסטים אמיתיים ומדומים. הוא היה כאין וכאפס לעומת הסטליניזם והפשיזם, אבל הוא הניב כמה מן הימים הקודרים ביותר של הדמוקרטיה האמריקאית. אובדן עשתונות אשר כזה פקד את אמריקה גם בעיצומן של מלחמות העולם. ב-1917 היא פנתה נגד אזרחיה ממוצא גרמני; ב-1942 - נגד אזרחיה ממוצא יפני. מי יודע מה היה קורה לארצות הברית אילו אויב היה פולש לתחומיה.

בזמן מלחמת האזרחים, לפני 150 שנה, הרפובליקה האמריקאית - שהוסיפה לבחור קונגרס ונשיא באופן דמוקרטי - ויתרה על חירויות חשובות אחרות. היא השעתה למשל את אבן הפינה של שלטון החוק, את ה"הביאס קורפוס", החובה להביא כל עציר לפני שופט בתוך זמן קצוב - או לשחרר אותו.

השוליים המנטליים

דרום אפריקה של ימי האפרטהייד בוודאי אינה דוגמה טובה לדמוקרטיה, אבל בחיי המיעוט הלבן היו תהליכים דמוקרטיים מסוימים. היה פרלמנט, הייתה אופוזיציה, עיתונים התפלמסו, ביקורת נמתחה על מעשי הממשלה, בתי המשפט נהנו מעצמאות (כך נידון נלסון מנדלה למאסר עולם, לא למוות). דרום אפריקה אפילו טענה שהיא דמוקרטיה, ואני זוכר שר בממשלת ישראל מבקר בה, בשנות ה-70, ומכריז שהיא, יחד עם ישראל, "אחת משלושים הדמוקרטיות האחרונות בעולם".

חוץ מזה שארץ אינה יכולה להיות דמוקרטית אם היא שוללת את זכות ההצבעה מרוב תושביה. ממשלתה כוננה מערכת חוקים דרקונית, אשר אפשרה לה לשרטט את גבולות אי-ההסכמה עם מדיניותה, על-פי גחמותיה, על-פי צרכיה, על-פי פחדיה. היה בה עונש ידוע לשמצה, שהיה שקול כנגד נידוי. מכוחו היה אפשר להגלות כל אזרח אל השוליים הגיאוגרפיים, החברתיים והמנטליים.

הקורא אולי יזכור סרט מסוף שנות ה-80, ששמו באנגלית היה Cry Freedom, ואינני יודע איך תורגם, אם תורגם, לעברית. התרגום הראוי כנראה הוא "זעקי חירות", על משקל ספרו המפורסם של אלאן פייטון, "זעקי ארץ אהובה". הסרט תיאר את היחסים בין עורך עיתון בעיר איסט לונדון, בחוף המזרחי של דרום אפריקה, ובין מנהיג שחור רדיקלי אך לא-אלים. קווין קליין מילא את תפקיד העורך הלבן, דונלד וודס, ודנזל וושינגטון מילא את תפקיד המנהיג השחור, סטיבן ביקו. (youtube.com/watch?v=iq4VjE0_AVQ).

לימים, ביקו נעצר, ונרצח בתא כלאו. על וודס נגזר נידוי. העיתונאי הפעיל והדעתן הוגלה אל חדר השינה שלו. נאסרה עליו היציאה מן הבית, נאסר עליו לדבר בטלפון, נאסר עליו לקבל דואר, נאסר עליו להיפגש עם יותר מאדם אחד בזמן אחד; על עיתוני דרום אפריקה נאסר להזכיר את שמו, או לצטט אותו; הוא נמחק מזיכרונה הקולקטיבי של החברה.

לא כל עיתונאי נרדף הוא דונלד וודס, ממש כפי שלא כל משתמט הוא פציפיסט, ולא כל בוגד הוא שליח מצפונו. אבל חברה דמוקרטית אינה יכולה לנדות עיתונאי, או עיתונאית, להכניס אותם למעצר בית, לנתק את קו הטלפון שלהם, לאסור על עמיתיהם להזכיר אותם, או לדווח על עצם נידויים. אם חברה עושה כן, היא מוותרת על חלק מיומרותיה הדמוקרטיות.

ראש הממשלה דיבר לפני שבועיים בוועידת איפא"ק בוושינגטון. הוא אמר שם, בין השאר: "ישראל, כמו כל דמוקרטיה, אינה מושלמת. אבל היא משתדלת לתקן את פגמיה באמצעות ויכוח חופשי ופיקוח. לישראל יש בתי משפט עצמאיים, שלטון החוק, עיתונות חופשית, ויכוח פרלמנטרי סוער".

אין ספק - יש לישראל כל אלה; אבל ברשימה הזו אני יכול לכל היותר לרמוז על כוונתי. בזמן כתיבתה, במוצאי שבת, חמישה ימים לפני פרסומה, אני מנוע מלהסביר. אולי עד סוף השבוע תתבהר הכוונה מאליה.

כך או כך, הדמוקרטיה הישראלית פגומה עכשיו קצת יותר מאשר כרגיל. שלטונותיה מגלים קצת פחות סובלנות כלפי ביקורת, וקצת פחות נכונות להגן על חופש הביטוי של מבקריהם. כבר היו דברים מעולם, ובדרך כלל שלטון החוק יצא מחוזק מהם. אבל הפעם הנסיבות קצת שונות. הפעם, בממשלת ישראל יושבים פוליטיקאים המפלרטטים בגלוי, או בסמוי, עם רעיונות לא-דמוקרטיים, והלהוטים להעתיק דפוסי שלטון מארצות המקילות ראש בשלטון החוק ובעליונות האמצעים על המטרה.

ג'פרסון אינו גר שם עוד

הדמוקרטיה הליברלית בעולם נמצאת בנסיגה זה שנים אחדות. ארצות שראו עצמן נאלצות להעלות לה מס שפתיים מוותרות בעונג על העמדת הפנים. אחת מהן היא קירגיזסטן במרכז אסיה. לפני עשרים שנה היא עוררה תקוות רמות, כאשר נשיאה ציטט בפומבי את תומס ג'פרסון, מאבות הדמוקרטיה האמריקאית. בשבוע שעבר אמר יורשו של הנשיא ההוא, כי "יש ארצות שדמוקרטיות, זכויות אדם ובחירות לא נועדו להן".

אין זה מוטיב נעים לחג החירות הזה - אבל הארצות הללו מספקות תזכורת מועילה על מקורות ההשראה של אחדים, ועל הסכנה הבלתי פוסקת האורבת לכל חירות. אשרי מפחד תמיד.

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com

עוד כתבות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מערכת יירוט הרחפנים של אלביט ומל"טים סיניים מול ישראליים בצפון אפריקה

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה