"צה"ל לא הפר הנחיות בג"ץ לגבי חיסולים"

המשרד החליט לפרסם מחדש מכתב שהוציאה לשכת היועץ המשפטי לממשלה כבר בינואר 2009, בתשובה לדרישתם של עו"ד אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד לפתוח בחקירה אם נעברו עבירות פליליות על-ידי צה"ל או מי מקציניו. בעקבות פנייתם, פנתה לשכת היועמ"ש לפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, וקיבלה תשובות מספקות בנוגע לשלושת האירועים המתוארים בכתבה, שבמסגרתם חוסלו מבוקשים.

באשר לפעולה בג'נין ביולי 2006, קבע היועמ"ש דאז, מני מזוז, כי "בתכנון המבצע הודגש על-ידי השב"כ, כי המבצע המוצע הוא בראש ובראשונה מבצע למעצר מבוקשים. עם זאת, התברר במהלך התכנון, כי בהיעדר יכולת מעצר, יש אישור לפגוע במבוקשים בהתאם לנוהל. פעולת צה"ל עמדה באירוע זה בכל הכללים שהותוו בפסיקת בג"ץ ביחס ל'סיכול ממוקד'".

אשר לפעולה בשכם בדצמבר 2006, מדובר היה במבצע למעצרו של בכיר בתנזים, ולא במבצע שנועד מלכתחילה לפגוע בו. אלא ש"לעתים מסתיימים מבצעי מעצר במות המבוקש, ואין בכך כדי לגרוע מן העובדה שמדובר במבצע מעצר, לכל דבר ועניין".

לגבי הפעולה בכפר אל-יאמון בנובמבר 2006, "במהלך הפעילות אירעה היתקלות בין הכוחות לבין כעשרה מחבלים חמושים. כתוצאה מהירי נהרגו חמישה מחבלים חמושים". לפיכך, טוען משרד המשפטים, "אין כל יסוד לטענה לפיה צה"ל התעלם מהוראות בג"ץ בנוגע ל'סיכול ממוקד'".

בתוך כך מבהיר בא-כוחה של קם, עו"ד אביגדור פלדמן, כי קם מוותרת על החיסיון העיתונאי שלה, ומאפשרת לבלאו לחשוף כי היא המקור שממנו קיבל את המסמכים הביטחוניים. "אם יש צורך במכתב רשמי לעו"ד מיבי מוזר (בא כוחם של בלאו ועיתון "הארץ", י.י) נריץ לו מכתב כזה, ונחתים עליו גם את ענת קם", אמר פלדמן ל"גלובס".

עם זאת, לדבריו, לא נתבקשה עד עתה הצהרה רשמית בעניין של קם, במסגרת הליך משפטי. אתמול הצהיר עו"ד מוזר כי אם קם תוותר על החיסיון, אזי אין מניעה שבלאו ישוב לישראל, וישיב את המסמכים לשב"כ.