סיפור טוב על נוחי דנקנר

כותרות, ספינים, הסברים חסרי שחר ואגדה מופרכת על שאיפות לנכס לעצמו בנק גדול

איזו דרמה! הכותרות ביום חמישי בישרו שנוחי דנקנר מוכר את כלל ביטוח. ולא סתם החליט דנקנר למכור את כלל ביטוח, הוא הגיע להחלטתו הדרמטית כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "הכריז מלחמה על הריכוזיות", ודנקנר ש"אינו רוצה עימות עם הממשלה" החליט בלית ברירה למכור את "אחד ממוקדי הכוח העיקריים שלו".

באותה נשימה סיפרו לנו שאולי מכירת כלל ביטוח ב"מהלך מהיר" היא הכנה להשתלטות של דנקנר על בנק לאומי. זה כמובן סותר לגמרי את הטיעון שדנקנר מוכר את כלל כדי להימנע מעימות עם הרגולציה, אבל מדובר בדרמה, העובדות לא רלוונטיות.

הנרטיב ההזוי הולך כך. ביום שני נשא נתניהו נאום דרמטי לרגל כניסת ישראל ל-OECD, עוד אירוע שחשיבותו נופחה למימדים מוגזמים. בנאום הודיע נתניהו כי בכוונתו לטפל בריכוזיות במשק, ובמיוחד בשליטת תאגידים ריאליים בתאגידים פיננסיים. נתניהו הרי ידוע ברצינותו ובמיומנותו להפוך את נאומיו הגרנדיוזיים לתוכניות אופרטיביות.

למה לקלקל סיפור טוב בעובדות?

שמע זאת דנקנר, נבהל, קרא מיד לגולדמן זאקס ותוך 48 שעות הוציא את כלל ביטוח למכירה. כל מי שמכיר את דרכי הפעילות של אי.די.בי בכלל או של דנקנר בפרט יודע שזה פשוט לא עובד ככה, אבל למה לתת לעובדות לקלקל סיפור טוב.

ובחזרה למציאות. הטיפול בשליטה של תאגידים ריאליים בתאגידים פיננסים הוא מטרה ראויה מאין כמוה, אפשר לחשוב על 2-3 בעיות מבניות דחופות יותר, אבל בהחלט זו בעיה שעל הרגולציה להתמודד איתה ובהקדם. נתניהו מדבר על כך שיקים בהמשך הקיץ ועדה. הוועדה תקום, תדון, תשב, תחשוב, תהרהר, תשמע את כל מי שיש לו עניין בנושא.

בשלב מסוים יוגשו מסקנותיה, לאמור צריך לכפות על גופים ריאליים המחזיקים בבנקים ובחברות ביטוח למכור אותם. אחר כך נעבור לחקיקה. לרפורמת בכר לקח שנה לעבור מהמלצות לחקיקה, גם כאן צפוי פרק זמן דומה. הגענו כבר לתחילת 2012, סטטיסטית אגב זו תהיה שנת בחירות.

מי יהיה אז ראש הממשלה? מי יהיה שר האוצר? מה יהיו יחסי הכוחות הפוליטיים? מה יהיה מצב המשק? לנו אין מושג, גם לדנקנר לא. אבל לפי הספין שמוכרים לנו, דנקנר החליט למכור את כלל ביטוח ב-2010, כי כנראה ב-2012 יעבור חוק שיכפה עליו את המכירה, והוא הרי "אינו רוצה עימות עם הממשלה".

הכותרות שירתו את דנקנר

ההחזקה בכלל ביטוח בעייתית לדנקנר. כלל ביטוח היא גוף מפוקח, גוף המנהל כספים של אנשים אחרים, ולכן נמצא באור הזרקורים. אדם כדנקנר, שתדמיתו חשובה לו מאוד, מוצא עצמו סופג אש על הכישלון העסקי של כלל פיננסים, על משכורות העתק של מנהלי הברוקראז' של כלל פיננסים, על מדיניות פייסנית בהסדרי חוב של כלל ביטוח; דוגמאות לא חסר.

מעבר לכך אי.די.בי היא חברת החזקות שממקסמת רווח, דנקנר רוצה להתרחב לחו"ל, את מכתשים אגן אין מה למכור לפני שארז ויגודמן יסיים לשקם אותה - כך שכלל יכולה להיות מקור הוני זמין לממן את התרחבות אי.די.בי. אלו הסיבות שבעטיין כלל ביטוח נמצאת על המדף, אבל זה לא מהיום ולא מאתמול, אלא כבר ארבע שנים.

דנקנר היה מוכן למכור את כלל ביטוח כבר אז לפי שווי של 2 מיליארד דולר. באי.די.בי אומרים היום כי אם מישהו יניח על השולחן מיליארד דולר בעבור חלקה של אי.די.בי בכלל ביטוח (55%) - דנקנר מוכר. רק שבמחיר כזה לא ברור אם יימצא קונה.

בין כך ובין כך, הכותרות - הזויות ככל שיהיו - טובות לדנקנר. קודם כל הוא מצטייר כרגיש לרגולציה. שנית, הוא קיבל מודעת "למכירה" חינם. כל בנקי ההשקעות בישראל ובעולם יודעים עכשיו שכלל ביטוח על המדף, יודעים את תג המחיר וכולם יעבדו כדי להביא לו קונה. ועוד עניין, מכירה תהיה הכל חוץ ממהלך מהיר, להיפך. גם אם יבוא מחר בבוקר קונה, עד שהעסקה תיחתם והרגולטור הישראלי ייתן את האישורים יעברו שנה וחצי עד שנתיים.

תאגיד כלל-לאומי

ונחזור לשטות של לאומי תמורת כלל ביטוח. כל אדם שלישי בישראל קונה משהו מנוחי דנקנר כל בוקר - או בשופרסל, או בסלקום או בכלל ביטוח. בנסיבות אלו, האם מישהו מעלה על דעתו לתת לקונצרן הכי חזק במדינה לקנות את הבנק הכי גדול, או כל בנק בישראל? לתת למקבל האשראי הגדול במשק להיות גם נותן האשראי הגדול במשק?

הרי כדי שאי.די.בי תקבל אישור לקנות את לאומי (או את דיסקונט), היא צריכה להתחייב לעשות מהלך פירוק עצמי תוך מכירת נכסים מסיבית - סלקום, נשר, אולי שופרסל. האם דנקנר רוצה להיות הבעלים של לאומי? קרוב לוודאי שכן. האם הוא פועל להוציא את שאיפתו מהכוח לפועל? קרוב לוודאי שלא.

להבדיל מאנשי עסקים אחרים, דנקנר מתאפיין בזהירות רבה והעדר טעויות. חוץ מההרפתקה בווגאס, דנקנר לא עשה אף טעות קרדינלית בשבע השנים מאז רכישת אי.די.בי. ניסיון לרכישת השליטה בלאומי יהיה טעות חמורה שעשויה לעלות לו במתקפה רגולטורית על הקונצרן כולו. יפתח דיון על הכוח המופרז שצברו אי.די.בי כקונצרן ודנקנר אישית, דיון שעשוי להסתיים בהגבלות חמורות על פעילותו ומהלך לצמצום כוחו.

ברמה האישית דנקנר ימצא עצמו מתחת לזכוכית מגדלת, כשההתעסקות בו תהיה ברזולוציה כזו שהסרט הקנטרני של מיקי רוזנטל ייזכר כשעשוע חביב. דנקנר, ריאלי ומפוכח, מבין את זה, ואין לו כוונה להסתבך. או כלשון ההודעה של דובר אי. די.בי: " לאי.די.בי אין כל כוונה לרכוש את בנק לאומי או כל בנק אחר בישראל".

22
 22