תקשורת אובייקטיביות, מה?

חשבתם שהתקשורת בארץ מוטה פוליטית? תראו מה קורה בבריטניה

למעלה מאלפיים תלונות הגיעו לרגולטור הבריטי סביב משדרי הבחירות בבריטניה, שהתקיימו לפני שבועיים. נגד רשת סקיי ניוז, למשל, נטען כי חרגה מסמכותה והביעה בשידוריה תמיכה אקטיבית בשמרנים, שגם זכו לרוב יחסי בפרלמנט. השיא היה בעת ראיון עם אלסטייר קמפבל, ה"ראובן אדלר" של הלייבור, שבו השתתף הפרשן הבכיר אדם בולטון.

בולטון השתלח בקמפבל, שטען באופן ברור כי הסיבה להתנהגות הפרשן היא העובדה שראש הממשלה שהסתמן באותה עת היה דווקא גורדון בראון מהלייבור. בולטון איבד שליטה ואמר, "לי אכפת מהמדינה הזו". התלונות לא איחרו להגיע.

הבריטים ידעו לעשות היטב את הקישור. בישראל זה סיפור אחר. בשנת 2004 החליט איש העסקים שלמה בן-צבי לעזוב את ערוץ 10, לאחר שהבין שהוא לא ממש יכול להשפיע על החדשות של הערוץ, והיה האחרון שאמר זאת בפירוש ובלי להתבייש. מאז, זכור מקרה שבו מוזי ורטהיים, שעומד בראש קשת, ניסה להשהות שידור תחקיר על ישראייר בתוכנית התחקירים "עובדה", ובמקרה אחר יוסי מימן התקשר לאושרת קוטלר אחרי שידור בערוץ כדי להביע מחאה על תוכנו. אלה היו מקרים ייחודיים שגררו סערה. לבריטים, לעומתנו, אין ספק בכך שבעל המניות משפיע על הערוץ מלמעלה.

קחו, למשל, את עיתונאית סקיי הבכירה קיי בארלי, שראיינה באכזריות נציג מהליברל-דמוקרטים וגררה נאצות מצד המון זועם שעבר במקום. "הם לא אוהבים אותנו, הם לא אוהבים את רופרט", אמרה בארלי בשידור ויצאה לפרסומות. רופרט הוא, כמובן, רופרט מרדוק. בעוד איל התקשורת (המחזיק גם במניות בערוץ 10) משתמש ברשת FOX האמריקאית ככלי המנפנף בדעותיו השמרניות, בבריטניה הוא מתקשה לעשות זאת עם סקיי שלו.

"המגבלה החוקית בבריטניה אומרת שגם רשת טלוויזיה פרטית מחויבת לאובייקטיביות", מסביר כתב חדשות 2 בלונדון, עמית סגל. "כל מה שאתה רואה על המסך הוא חלק מקרב גדול יותר. הקו הרשמי של המפלגה השמרנית בבחירות האלה היה לרכך את החובה להיות אובייקטיבי. זה למעשה קרב נגד ה-BBC, שתמיד נחשבה לתומכת השמאל, ולא ממש ניתן לעשות שם רפורמה. לכן לשמרנים לא נותר אלא לשים את הקלפים על הרשת הפרטית".

והציבור הבריטי משלים עם זה?

"אני חושב שזה מתקבל בהבנה יותר מחלק מהצעדים של ה-BBC. האגרסיות כלפיהם גדולות יותר, כי הציבור הבריטי מממן אותם. אני חושב שזה עורר הרבה מאוד אמוציות והפעיל הרבה לחץ על העיתונאים, אף שמתוצאות הבחירות רואים שהתקשורת לא השפיעה ממש. אם הבחירות היו במערכות העיתונים והטלוויזיה, הזכייה של השמרנים הייתה ב-80% מהמושבים בפרלמנט. זה מעורר את השאלה עד כמה התקשורת באמת משפיעה".