עוקף רמלה

לפני כחמש שנים קיבלה קבוצת תעבורה מהמדינה שטח חלופי למרכז הלוגיסטי שלה ברמלה, ופיצוי נדיב עבור הוצאות העתקתו. הבנייה הושלמה, המרכז הועבר, אבל המתחם הישן לא פונה כמתחייב. וזה לא הכול: השר הממונה ש"בירך על ההסכם" היה אהוד אולמרט, כיום יו"ר תעבורה וחבר של הבעלים > משה ליכטמן

תחילת ינואר השנה נחתה במערכות כלי התקשורת השונים הודעה מפתיעה משהו: אהוד אולמרט, בעבר הלא רחוק ראש ממשלה ובהווה נאשם במשפט פלילי מורכב, מונה לתפקיד יו"ר קבוצת לבנת. רבים תהו מה עניינה של משפחת לבנת לבצע את המינוי דווקא בתזמון הזה, ולבסוף התקבלה תשובה, גם אם לקונית משהו: אב המשפחה, אברהם (בונדי) לבנת, הידוע בהתנזרותו המוחלטת מאור הזרקורים, הודיע שהקשר שלו עם משפחת אולמרט מתחיל עוד בימי האצ"ל, כי הוא מעריך את כישוריו של ראש הממשלה לשעבר, וכי האחרון יעסוק בפיתוח העסקי של הקבוצה, בעיקר בחו"ל. זמן מה לאחר מכן מונה לתפקיד בכיר בקבוצה גם רענן דינור, נאמנו של אולמרט ומי שכיהן תחתיו כמנכ"ל עיריית ירושלים, משרד התמ"ת ומשרד ראש הממשלה.

לרובו הגדול של הציבור השם לבנת לא אומר הרבה, אולם מדובר באחת המשפחות החזקות במשק. בין היתר שותפה המשפחה עם נוחי דנקנר בקונצרן אי.די.בי, היא הבעלים של קבוצת תעבורה, מונופול בתחום הובלת המלט והמכוניות, יבואנית משאיות, בעלת חברת ממן לשינוע אווירי של מטענים, ועוד ועוד.

בלב עסקיה של המשפחה נמצאת קבוצת תעבורה. מאז שנות ה-50 מפעילה תעבורה את המרכז הלוגיסטי שלה ברמלה, במתחם המשתרע על כחמישים דונמים, הצמוד לכביש 44 ולרחוב תל חי. במשך השנים הפך המתחם לנקודת ציון גיאוגרפית: כל תושב ברמלה ובסביבותיה יודע מהו צומת תעבורה, וכיוון שמדובר באחד המעסיקים הגדולים בסביבה, אם לא הגדול שבהם, מכירים רבים באזור את בונדי ואת בני משפחתו.

המשפחה מצדה שמרה על יחסים מצוינים עם ראש העיר יואל לביא, הנחשב לאחד ממקורביו של אהוד אולמרט. יש ברמלה מי שמשוכנע שהיחסים הללו חרגו מהמקובל (ראו מסגרת בעמוד הבא); כך המשפחה היא בין גדולי התורמים לקבוצת כדורסל הנשים אליצור רמלה, הבייבי של לביא. עוד פרט מעניין על הקשר בין המשפחה לראש העיר הוא שלביא שימש במשך שנים כדירקטור בחברת ממ"ן שבשליטתה, כולל בתקופה שבה ביצעה הקבוצה את המהלך הגדול של העברת המתחם הלוגיסטי שלה בעיר.

תעבורה תפנה, הרכבת תפצה

קו הרכבת מתל אביב לבאר שבע עוקף בקשת גדולה את מתחם תעבורה מצד דרום, ומחייב את הרכבת להאטה משמעותית. לפני כעשר שנים נולדה יוזמה להכפיל את המסילה וליישר את התוואי. הרעיון הפך לפרויקט לאומי, ואושר בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). כדי ליישר את התוואי נדרשה העברת המסילה בתוך מתחם תעבורה ההיסטורי.

מינהל מקרקעי ישראל, הרכבת וקבוצת תעבורה (שיוצגה על-ידי בניו של בונדי, שי, צבי וזאב לבנת) פתחו במשא ומתן אינטנסיבי, שבמרכזו עמדו גובה הפיצוי שתקבל הקבוצה ודרישתה לפיצויים בדמות קרקע חקלאית. עם תום הדיונים הושג הסכם, ולעסקה אף ניתן גיבוי פורמלי של הליכי הפקעה, כמקובל בפרויקטים תשתיתיים.

כאשר נחתמה העסקה ב-2005 היה השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל לא אחר מאשר אהוד אולמרט. ראש המינהל היה המקורב לאולמרט יעקב אפרתי (כיום יו"ר הרכבת), שזינק לכותרות בשבועות האחרונים בעקבות החשדות לשחיתות בפרויקטים שונים.

שאלת מיליון הדולר היא כמובן אם השתתף אולמרט בפועל בגיבוש ההסדרים עם תעבורה. מקור בכיר טוען שאולמרט השתתף באחד הדיונים. בכירי מחוז מרכז במינהל שהשתתפו בדיונים אומרים שאינם זוכרים ותשובה ממוסמכת אין, כיוון שאין בתיקי המינהל תיעוד של ישיבה כזאת.

מה זוכר אולמרט? מלשכתו נמסר ש"על-פי מיטב זיכרוננו, הנושא בכללותו טופל על-ידי הגורמים המקצועיים במינהל מקרקעי ישראל, ויש לפנות אליהם על מנת לקבל את הפרטים הרלבנטיים. מר אולמרט לא היה מעורב בפרטי ההסכם בין הצדדים בנושא זה. בתום המשא ומתן שנוהל, ולאחר ההגעה להסכם, נמסרה כמקובל הודעה לשר התמ"ת (כתוארו אז), והוא בירך על קיומו".

בתעבורה אומרים שאולמרט לא נטל חלק בגיבוש ההסכם, אולם מאשרים שהשתתף בקצרה באחד הדיונים. "השר הממונה על המינהל דאז אהוד אולמרט לא נטל כל חלק בגיבוש ההסדר עם המינהל או בפרטיו", אומרים בקבוצה. "באחד הדיונים בין נציגי תעבורה לבין המינהל נכח אולמרט לדקות מספר כמחווה של נימוס. הוא לא נטל חלק בדיון, ולמיטב ידיעתנו כלל לא היה בקי בפרטי ההבנה שהושגה. חשוב להדגיש כי באותו מועד כבר היה ההסדר עם המינהל מגובש כמעט לגמרי (למעט כמה עניינים טכניים), ולא חל שום שינוי במהות ההסדר אחרי פגישה זו".

הרכבת תשלם 11 מיליון דולרים

לפי ההסכם שנחתם, קבוצת תעבורה תפנה את המתחם הישן ותקבל מהמינהל ללא מכרז שטח חלופי גדול מעבר לכביש, במיקום עדיף, צמוד למחלף הנשרים והצטלבות הכבישים 40 ו-44. גודלו של השטח החלופי נקבע על שלושים דונמים, ואת מחיר הקרקע, כפי שקבע השמאי הממשלתי, כ-20 מיליון שקלים, שילמה רכבת ישראל.

בנוסף, במתחם החדש, כנגד קרקע חקלאית שיפנו במתחם הישן, קיבלה הקבוצה מהמינהל פיצוי בקרקע של כ-16 דונמים, בתנאים של שינוי ייעוד קרקע חקלאית לבנייה רוויה (החלטה 727).

בהסכם נקבע גם שהרכבת תשלם לתעבורה 11.35 מיליון דולרים, לכיסוי העלויות הכרוכות בבניית המתחם החדש.

קבוצת לבנת הייתה אמורה לפנות את הקרקע בשני שלבים, הראשון שבהם בספטמבר 2005. המינהל דרש מהרכבת לקבל חזרה את הקרקע במתחם תעבורה הישן, למעט הרצועה המיועדת לפסים, אחרי שתעבור טיפול לניקוי זיהומי קרקע (בעיקר נזילת דלקים ושמנים במתחם).

קבוצת לבנת הסתערה על הקרקע במתחם החדש מעבר לכביש, ויחד עם שותפים הקימה בזריזות מתחם לוגיסטי ענקי, והוא כולל גם משרדים. לפני כשנתיים, ב-2008, הסתיימו העבודות, והקבוצה עברה למתחם החדש.

מהתכתבות בין העירייה לתעבורה, עולה שהחברה קיבלה ב-2005 מהעירייה היתרי בנייה, מבלי ששילמה מראש את כל האגרות וההיטלים כנדרש, ומבלי שעמדה בכמה תנאים שנדרשו בעת הוצאת היתרי הבנייה. במכתבים ששלח מבקר העירייה שמעון זיסין ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה הועלה החשש שהתנאים המיוחדים הללו ניתנו בהנחיית ראש העירייה לביא. נושא זה, יחד עם נושאים נוספים הקשורים להתנהלות עיריית רמלה, עדיין מצויים בבדיקה.

לא מפנים את המתחם הישן

בניגוד להצהרות על דחיפות הפרויקט, רכבת ישראל לא עשתה עד היום שום דבר בשטח מתחם תעבורה הישן, שעבורו שילמה ביוקר. וזה לא נגמר שם: על אף שתעבורה עברה מזמן למתחם החדש שלה, היא ממשיכה להחזיק עד היום את שטח המתחם הישן, ומפעילה ממנו חלק מעסקיה.

מתי בדיוק הייתה תעבורה חייבת לפנות סופית את המתחם הישן?

מתעבורה נמסר, כי לפי ההסכמים המועד חל רק לפני כחודשיים.

לעומת זאת, על-פי מסמכי העירייה, במסגרת ההסכם בין תעבורה לבין המינהל והרכבת, תעבורה הייתה צריכה לפנות את המתחם הישן, להרוס את המבנים הישנים, ולפנות את המתחם לכל המאוחר עד שנת 2008. והנה ההסבר: לפי ההסכם בין תעבורה לבין הרכבת, פינוי המתחם צריך היה להסתיים שלוש שנים אחרי מתן היתרי בנייה למתחם החדש, או שישים ימים אחרי גמר בניית המתחם החדש, המוקדם מבין השניים.

היתרי הבנייה למתחם החדש של תעבורה הוצאו במארס 2005, כך שלכאורה, על-פי הסכם זה, מועד הפינוי היה צריך להיות ב-2008. באותה שנה גם עברה תעבורה למתחם החדש, אבל, כאמור, ממשיכה להפעיל את המתחם הישן.

גורמים במינהל מקרקעי ישראל מוסיפים, כי הסכמת המינהל להקצאת הקרקע החלופית למתחם החדש, ללא מכרז, נשענה על ההתחייבות לפינוי המתחם הישן.

רק לאחרונה שם מישהו במינהל לב למתרחש, והחליט לפעול. לפני שבועות אחדים פנה מנהל מחוז מרכז במינהל, ישראל סקופ, לרכבת ולקבוצת תעבורה, וביקש הסברים על כך ש"קבוצת תעבורה טרם פינתה את המתחם הקודם והיא עדיין מחזיקה בו ועושה בו שימוש, זאת על אף שמועד הפינוי על-פי ההסכמים חלף זה כבר".

סקופ הודיע לתעבורה: "המשך התפיסה והחזקה עומד בסתירה להוראות ההסכמים, להחלטות הנהלת המינהל ולהיגיון העסקי שעמד בבסיס מתן הפטור ממכרז". סקופ דרש תשובה מיידית לשתי שאלות: "מדוע עד כה טרם פינתה קבוצת תעבורה את המתחם? מתי בכוונת קבוצת תעבורה לפנות את המתחם?".