"בבוקר מעניין אותי דבר אחד עם הקפה: 'נטישות' ו'גיוסים'"

"חברים, הקשבתי לשר התקשורת ואמרתי 'אני לא צריך מצגת, כי בעצם השר אומר את כל מה שאני מאמין בו'. יש לנו עוד משהו במשותף, לפני שנה, כשהוא ישב פה, אני ישבתי באיזשהו מקום ואמרו לי, תשמע, יש אפשרות לקנות את אורנג'? התחלתי לחשוב, לא הבנתי. חשבתי שאני מבין, אבל לא הבנתי. ברוך השם, לאט לאט לומדים. בחלק מהתובנות אני אשתדל לשתף אתכם. בעצם, החזון שאני מדבר עליו הוא רגולציה עצמית", כך פתח היום (ב') את דבריו בוועידת תקשורת ונתח שוק של "גלובס" בעל השליטה בפרטנר, איש העסקים אילן בן דב. "אני שותף לכל אחד מהערכים שהשר דיבר עליהם קודם. גם לערכים, גם לתובנות וגם לדרך להגיע אליהן. אני מדבר על תחרות, מדבר על קדמה טכנולוגית, אני מדבר על שוויון הזדמנויות. אנחנו מאמינים בזה באורנג'. פה ושם אנחנו חלוקים על הדרך, אבל אני מאמין שעל ציר הזמן אנחנו נסדיר את זה.

"כיוון שאני רוצה לדבר בנעים, אני אגמור את הפרק הזה שנקרא קישוריות, כפי שהשר עשה זאת מהיר וקצר, אז אני אדלג על זה במהירות, כי הנושא נמצא כרגע בשימוע. אנחנו מכבדים את ההליך ואנחנו לא נדבר על זה יותר מדי. לפני כן שאלה. חומר למחשבה: מי משלם על הקישוריות? מי קיבל בפעם האחרונה חשבון וראה שרשום שם סכום כלשהו בגין קישוריות? אף אחד. בסופו של דבר, אף אחד.

על הקישוריות

"יש משהו אחר שאנחנו לא מספרים אחד לשני, שבעצם עולם התקשורת מתחלק בין שני ענפים: קווי ונייד. בתוך המערכת הניידת, אין משמעות גדולה לקישוריות. המשמעות קיימת אך ורק ביחס שבין המערכת הנייחת למערכת הניידת. ואיפשהו, כל אותם פרשנים למיניהם שכחו את העובדה הקטנה הזאת. ואז אני שואל, כשמנסים לדובב אותי לדבר על העניין, אומרים, כן אבל זה יוזיל לצרכן, אילן, איך אתה יכול שלא לקבל? איך זה יוזיל? רבותיי, שימו לב, כל מחקר בעולם, כל ניסיון בכל מדינה בעולם קובע שהורדת מחיר הקישוריות בתקשורת הניידת מעלה את מחיר התקשורת הסלולרית. נקודה. אין על זה שום ויכוח. אם יש מישהו שחולק על זה, אני אשמח לנהל איתו דיון פתוח בכל הזדמנות. זה יכול להוזיל, בתנאים מסוימים, כשזה משמש כאיזה בנץ' מארק או מחיר התייחסות לכניסה של מתחרים חדשים, אבל אם זאת הכוונה, אז אפשר לטפל בזה בדרך אחרת. זה המצב בנייד.

"המצב בנייח - זה כבר סיפור מעניין, והשר התייחס לזה. יש מערכת נייחת ויש מערכת ניידת וביניהם יש קישורי גומלין. מה קורה כרגע? עוסקים באופן חד-צדדי במערכת היחסים בין הנייד לנייח, בלי לטפל בנייח. מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים 'בסדר'. רוצים לטפל בקישור גומלין בין הנייח לנייד? נפלא. בואו נשב על בסיס אותה מתודולוגיה, אותם לוחות זמנים, באותו מקום, ונחליט: אם מורידים את המחיר מהנייח לנייד עבור שיחה, למה במקביל לא נוריד את המחיר מהנייד לנייח? למה במקביל לא נטפל בעלות התמסורת מהנייד לנייח? פרטנר וחברות אחרות מוציאות מאות מיליונים על תמסורת לנייח. זה לא מספיק חשוב?

"בגרף שהבאתי אנחנו רואים שאם ישראל תרד למקום שעליו המליצה אותה חברה, אנחנו בעצם נהיה נוף חריג בתעשייה בעולם. עובדה נוספת: מחיר דקת שיחה הוא כמו קומודיטי. די דומה באירלנד, אנגליה, צרפת, בלגיה, ארה"ב - המוצר הזה של לייצר דקה די דומה בכל המדינות. לכן, כפי שאנחנו לוקחים את מחירי הדלק ואומרים, תשמע, לא יכול להיות שהדלק באנגליה יעלה דולר ופה הוא יעלה שקל, זה לא עובד ככה. או הפוך, פה יעלה שקל ושם דולר - זה לא עובד ככה, כי המקור הוא אותו מקור. יכול להיות קצת שונות בהובלה. זה כל הסיפור. אבל לא יכול להיות פער כזה. אז מה? כל אומות העולם השתגעו? כולם משוגעים? כולם טיפשים? כולם לא מבינים כלום? ואם זה יקרה, ואני מאוד מקווה שלא יקרה באופן הזה, אז יפה. ניהפך לאור לגויים, יבואו כולם ללמוד מאיתנו בפרטנר ואולי נייצא את הידע הזה - איך אפשר למכור או לייצר דקה ברבע מהעלות של וודאפון באנגליה או פרנס טלקום או דויטשה טלקום - שחקנים קטנים, לא כל כך גדולים. איך יכול להיות שלהם עולה לייצר דקה ב-20 ומשהו אגורות ולנו 4? פטנט. יכול להיות שישכנעו אותנו שזה עובד ככה. יכול להיות שיש כיוון חדש לביזנס בכלל. חומר למחשבה.

"הנושא נמצא כרגע בבחינה מחודשת, כפי שהשר אמר קודם. אנחנו שומעים את הטענות ואת ההערות של החברות, ויותר מאשמח לראות שאותה חברה ששכרו תחזור למקום הקודם. צריך לזכור, אותה חברה היא מקצוענית. כל אחד יודע מה היא אמרה, מתי, איפה, בכל מקום בעולם. אותה חברה, על המודל הזה, אומרת שזה מודל היפותטי. נו, אז איך עכשיו אפשר להגיד לי שהעלות שלנו היא X על בסיס מודל תיאורטי, היפותטי? זה הם אמרו. לא אנחנו אמרנו. בכל אופן, יש לי יותר מתקווה שבאמת הנושא הזה ייבחן, ולא פחות חשוב, תישאל השאלה אם הפחתת דמי הקישוריות טובה למתחרה חדש. אני חושב שלא. אני חושב שאם הייתי רוצה לעשות פעילות של מפעיל חדש, לא טוב לי שיורידו את דמי הקישוריות מהנייח, כי אברשה (ממירס) שיצטרך להקים את הרשת החדשה שלו, יצטרך לשלם בשביל זה כסף. איך הוא יחזיר את הכסף אם הוא מסבסד את הקווי - הוט ובזק? הוא צריך גם מקורות הכנסה".

על רשות התקשורת

"דיבר השר שבתעשייה מתוקנת צריך שיהיה אופק רגולטורי, אז גם אנחנו רצינו אופק רגולטורי. בעניין הזה אני יותר ממסכים עם העמדה של השר ומנכ"ל משרד התקשורת, שצריכה לקום רשות תקשורת. לא הבנתי את זה. היום אני מבין את החשיבות, כי זה מקצוע מאוד מורכב, מאוד מסובך. במשך החודשיים האחרונים, כדי להבין נקודה קטנה שנקראת קישוריות, שכרנו את מיטב המומחים בישראל כדי שילמדו אותנו. לא כדי שיגידו החוצה, כדי שילמדו. אתה צריך עו"ד וכלכלנים כדי שיסבירו לך שבישראל יש זכות קניין וצריך לשמור עליה. ואיפה אנחנו צריכים להיות זהירים אחד עם השני.

"כחברה, חשוב לנו האופק הרגולטורי. אספר לכם סיפור. כשהתחיל עניין הקישוריות, סיפרו לי שתהליך דומה מתנהל באנגליה. אמרתי, נו, אז מה קורה באנגליה? אמרו, רק רגע. חזרו אחר כך עם ספר כזה. אמרתי מאיפה הספר? אמרו יש גוף שנקרא אוף. קום והכול גלוי. הכול שקוף. אם זה היה תלוי בי, את כל החומר היינו מעלים לאתר אינטרנט, שכל אחד יקרא.

"יש הרבה רפורמות בפתח. כשהבנתי לאיפה אנחנו הולכים עם הסיפור של הקישוריות, אמרתי, רגע זה לא רק קישוריות, זה גם קישוריות, גם MVNO וגם מפעיל חמישי, VOB, VOD, VOC, הכול. מישהו ישב ואמר רק רגע, איך משפיע כל מרכיב? מה זה יעשה? לקחת סירה גדולה ולעשות לה סיבוב מהיר זה נורא פשוט, אבל מה יהיה אחר כך? אז קראנו בעיתון שאחד התבטא ואמר זה ניסוי, יהיה מעניין לראות את זה. אני חושב שבניסוי ב-4% מהתל"ג של מדינת ישראל - כדאי לראות את כל השלבים ולתכנן אותם ולא לעשות ניסוי.

על הקצאת תדרים לדור 4

"השר דיבר על קוריאה. אני יודע דבר או שניים על קוריאה. כמה תובנות מקוריאה שאולי כדאי שניישם אותם כאן. המבט של הרגולטור הקוריאני, מעבר לעידוד התחרות המקומית בקוריאה, חשוב לו. אבל חשוב לו משהו נוסף. חשוב לו שתיווצר תעשיית תקשורת מקומית שתהווה בסיס לייצור של טכנולוגיות לכל העולם. הגעתי לקוריאה ב-98', לא היה שם כלום. סיפרו לי, יש טכנולוגיה חדשה, קוראים לה CDMA. שאלתי למה CDMA? אמרו, ה-GSM די תפוס. יש שם שחקנים אירופאים, אנחנו רוצים לייצר לעצמנו איזו תשתית שסמסונג ו-LG והחברות האחרות יוכלו להיות תחרותיות. בשורה התחתונה, היום סמסונג ו-LG בתחום הטלפונים הסלולריים בלבד, הן מספר אחת בעולם, עברו את נוקיה, הן בטח רווחיות יותר. מדברים סה"כ על תעשייה של 100 מיליארד דולר, רק בתחום הזה. הכול התחיל ונגמר במקום אחד - בכך שהרגולטור אמר 'נייצר מצע טכנולוגי לחברות'.

גם בנושא הסיבים האופטיים שהשר דיבר עליו עם חברת חשמל - מעבר לתועלת למשק ולאזרח, חשוב להם לייצר תשתית טכנולוגית לחברות. כשאני עושה השלכה למה שנעשה בארץ ישראל, אני מסתכל אחורה, לפני הקדנציה של השר הנוכחי, לא ראיתי יד מכוונת. גם היום אני לא רואה יד מכוונת לאזור הזה. אבל בואו נזכור, אמדוקס, קומברס, נייס - אלה רק חלק מהחברות שקמו סביב תעשיית התקשורת הישראלית והתבססו על ישראל כבטא סייט. כדי שהאמדוקסים והקומברסים החדשים יוכלו לפרוח בעתיד, חשוב מאוד שמדינת ישראל ומשרד התקשורת יתעשתו ויקצו תדרים לדור רביעי כמה שיותר מהר. לפי מיטב ידיעתי, בכל אירופה, וגם בארה"ב ובמזרח הרחוק - או שנפרסו רשתות דור רביעי או שהוקצו תדרים. פה אנחנו עדיין בדיון.

"אני יכול להכריז כאן שברגע שיוקצו התדרים, פרטנר תוביל, כפי שהובילה את מהפכת הדור השלישי, גם את מהפכת הדור הרביעי, אבל לצורך העניין הזה אנחנו צריכים שיתוף פעולה גם של משרד האוצר, גם משרד הביטחון ויתכן אפילו בספקטרום התדרים הנוכחי.

"אתמול קראתי כתבה באחד העיתונים הכלכליים על כך שבארה"ב ניתחו וראו שפריסת הפס הרחב בעצם לוקחת את כל האזור האורבני באמריקה ומקרבת אותו למרכז, מה שעוזר להגדלת התוצר, כנ"ל בישראל. אז אנחנו לא כל כך גדולים כמו ארה"ב, אבל בחזון שלי, ברגע שאנחנו נמצאים עם תשתיות של פס רחב גם בנייד וגם בנייח, אנחנו מביאים את הפריפריה למרכז.

"סיפור אישי: אחד האנשים הראשונים שנפגשתי אחרי שרכשתי את פרטנר, היה שר החינוך וישר אחריו שר התקשורת. אמרתי, בחלום שלי, לא דיברתי על המספרים האלה, ולא דיברתי על קישוריות ועל תחרות בתחום הסלולר. בחזון שלי, טובי המורים, כל מערכי השיעור, מכיתה א', כולל פסיכומטרי, יהיו נגישים לילדים ביפו, בירוחם, שדרות, קריית שמונה כמו לילדים בת"א. זה מתאפשר. אפשר לעשות את זה מהר. צריך רק תמיכה ורוח גבית של ראש הממשלה, שר התקשורת, עובדי משרד התקשורת. זה יתאפשר אך ורק כשהפס הרחב יהיה נגיש לכל בית, כפי שהשר הבטיח קודם".

על התחרות בשוק

"אני מצהיר בזאת, כל חברה שרוצה להתחרות בתחום התקשורת הניידת בישראל מוזמנת לבוא לפרטנר, והיא תמצא שם יותר מאוזן קשבת. גם אני דוגל באותם ערכים שהשר הזכיר קודם, ערכי תחרות. נאה דורש נאה מקיים. אני מאוד מקווה שזה יקרה גם בתקשורת הנייחת. כרגע מתנהל איזשהו תהליך. קיימת ועדה שאמורה לבדוק את המחירים, בראשותו של אמיר חייק. אני מאוד מקווה שניתן יהיה להגיע למה שאני קורא 'רגולציה עצמית' עוד לפני הוועדה. בגדול, אם ניתן היה לשבת עם מישהו מהבעלים, מהמנהלים של החברות הקוויות, לשבת כמו סוחרים רגילים, היינו קופצים על זה.

על שיתוף אתרים

"נכון להיום, לפרטנר ישנם חסמים בתחום הקווי, שאני מאוד מקווה שייפתרו בעתיד הקרוב. לגבי חברת חשמל, כל המוסיף גורע. בסופו של דבר, אנחנו מאוד מקווים שפרטנר תוכל להיות שחקן בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, על גבי רשתות האינטרנט".

"אני קורא מעל הבמה הזאת לשיתוף אתרים כלל ארצי בין כל חברות הסלולר. פרטנר מוכנה להיות הראשונה, השנייה, השלישית. אברשה ממירס מחא כפיים - אני מקבל את זה כמחמאה. אני אסביר את הלוגיקה. נתחיל מדבר שאף אחד לא מדבר עליו - מה הצרכן מרגיש, מה האזרחים מרגישים. הירוקים משדרים. ריבוי האתרים בעיניים של האזרח הוא לא טוב. אני יכול לשבת לצטט פרופ', מנהל בית חולים ידוע, שאמר 'אני רוצה שמעל הבית שלי יהיה אתר גדול, לא קטן', אבל בעיניים הציבוריות זה נראה לא טוב. לכן, מ-10,000 אתרים שיש היום, ועוד כמה אלפים שאמורים להיכנס עם כניסתו של המפעיל החדש, בעין הציבורית זה לא נראה טוב. סיבה אחת: אין יעילות משקית. כשאני נוסע בצומת סגולה ואני רואה 4 אנטנות, אז אני אומר רגע, מישהו משלם 4 פעמים חשמל, 4 פעמים שכ"ד, בשביל מה? אפשר להקים תורן אחד, בודקה אחד, שכל אחד יבוא וישים את הציוד האלקטרוני שלו. ייחסך סכום עצום לכל החברות, תהיה תועלת משקית. אני מזמין אתכם לבוא על בסיס העיקרון של עלות בתוספת רווח סביר. עם עלה לנו להשקיע באתר X שקלים, תבוא, תשים את החצי שלך, אם יש עלות נוספת, בבקשה תוסיף, וקדימה.

"ענף התקשורת הסלולרית יאפשר כניסה של מפעיל חדש אם הוא יבחר אכן לעשות זאת. אני חושב שאז באמת יתגלה, האם הוא באמת מתכוון להשקיע או לא. שנבין, מדובר על מיליארדים רבים של שקלים. זה דבר אחד לבוא ולהגיד שאני רוצה לרכוב על רשת אחרת, עד שאני אבנה, ודבר שני זה לבוא לבנק, להגיד 'תאשר לי את הצ'ק'. לכן, באמת ובתמים, אני קורא לכל אחד שרוצה להקים רשת אמיתית חדשה במדינת ישראל, לעזור לנו, לעזור לו, לעזור לכלל התעשייה ולהגיע לאמנה מסודרת של שיתוף אתרים. אפשר לעשות את זה ביום.

"אגב, לצורך העניין, אנחנו צריכים עזרה של רגולטור, שלא נצטרך ללכת לאישורי בנייה אם אנחנו מוסיפים צ'ופצ'יק קטן על האנטנה, אבל זה אני משוכנע שאתם תשתפו איתנו פעולה.

"אני לא מתאר לעצמי שיש מישהו פה שמצפה או רוצה לחיות במדינה שכופים על מישהו למכור משהו בפחות מהעלות שלו. אם עולה לנו לייצר מוצר משהו, תן לי רווח סביר, תמכור את זה לצרכן, והכול בסדר. אני משוכנע שאף אחד לא רוצה לחיות במדינה שבה באמצעים כאלה ואחרים מלאימים תעשייה. ופה הסכנה. אם גורמים למישהו למכור את המוצר שלו על בסיס רעיון שזה מוצר אינקרמנטלי בפחות מהעלות, זו הלאמה. אני לא רוצה לחיות במקום כזה. לכן אני מזמין כל אחד שרוצה להיות מפעיל וירטואלי בתחום לבוא אלינו, לשבת ולנהל מו"מ מסודר על בסיס עלות-רווח סביר, או על פי שיטות אחרות שנהוגות בחו"ל, ושיהיו עוד מפעילים. אנחנו מדברים על הוספת אתרים לכיסוי ועל תחרות על בסיס שירות, מחיר וקדמה טכנולוגית.

"אורנג' חזקה, לכן היא מסוגלת להוביל את המהלך של פתיחת השוק לתחרות. אבל כשאני אומר את זה, אני מקשיב לעצמי ואומר, 'אילן, גם אתה מתחיל להאמין באמירה שיש צורך לפתוח את השוק לתחרות', אז אני רוצה לספר לכם מיומנו של בעל מניות בחברה. אני בא בבוקר, יחד עם הקפה, פותח מסך קטן ומעניין אותי רק דבר אחד: נטישות וגיוסים. שימו לב, יש מלחמה עסקית קשה מאוד בין ארבעת השחקנים. כולם מדברים על שלושה שחקנים, אבל בעצם יש ארבעה שחקנים, שלושה גדולים ואחד שרוצה להיות ולגיטימי שיהיה. ואני כל פעם אומר, אני בעד פתיחת השוק לתחרות. השוק תחרותי הרבה יותר ממה שחשבתי לפני שרכשתי את אורנג'. עדיין, אם אתם מרגישים שהוא לא מספיק תחרותי, אז הוא כנראה לא מספיק תחרותי. לכן אני מזמין את התחרות. כדי שכל אחד יהיה רגוע ושקט שהשוק הוא באמת תחרותי".