"הריכוזיות בישראל דינמית. המשפחות החזקות מתחלפות"

"נושא הריכוזיות במשק חייב להיבחן בפרספקטיבה של כמה שנים. לא צריך להסתכל רק על מה שקרה בין 2007 ל-2010. בהסתכלות על 20 השנה האחרונות, רואים ש"המשפחות" מתחלפות; בכל פעם יוצאת חמש משפחות ונכנסות חמש משפחות חדשות. בארץ, לעומת מקומות אחרים בעולם, יש דינמיקה, אין קיבעון" - כך אמר ל"גלובס" גורמים ברשות ההגבלים העסקיים.

הרשות להגבלים עסקיים שותפה להסתייגות של שאר הרגולטורים - עודד שריג, הממונה על שוק ההון במשרד האוצר ורוני חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל - מפתרונות קיצוניים שהוצעו לסוגיית הריכוזיות במשק, לרבות הפרדה בין אחזקות פיננסיות לבין אחזקות ריאליות.

בנק ישראל: "הרבה קשקשת"

השבוע אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את "חוק קבוצות ריכוז" שיזמה הממונה על ההגבלים, רונית קן, שלפיו סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים יורחבו והוא יוכל להכריז על קבוצות ריכוז בשווקים שרמת התחרותיות בהם נמוכה ולפעול נגדן. בכך הפכה הרשות להגבלים לרגולטור הראשון שפעל בנושא.

הדיון בריכוזיות עלה על הסדר היום בעקבות מחקר של בנק ישראל, שקבע כי מידת הריכוזיות במשק הישראלי גבוהה. עם זאת, גם בבנק המרכזי מוטרדים מההצעות שהועלו בעניין ומהרטוריקה שמלווה את הדיונים: "יש הרבה קשקשת סביב הנושא", מסר ל"גלובס" בכיר בבנק ישראל. "בכל מקום שנידרש, נציג את עמדתנו". הבכיר התייחס גם להתבטאותו של קונסטנטין קוסנקו, עובד בנק ישראל, שחיבר את המחקר על הריכוזיות וטען השבוע בכנס פומבי כי הריכוזיות במשק מסכנת את הדמוקרטיה: "הדברים הללו נאמרו על דעתו ואינם מייצגים את עמדת הבנק. בנק ישראל טרם נדרש לסוגיה הזו". רק לפני חודש ביקש נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להבהיר כי "הטיפול בנושא צריך להיות מבוסס על נתונים מדויקים ועובדות נכונות, כמו גם על ניתוח מעמיק ומושכל של ההשלכות של כל פתרון שיוצע, ולא על התבטאויות פופוליסטיות ובלתי מבוססות של גורמים שונים".

באוצר בוחנים את הנושא

באוצר עדיין לא גיבשו דעה. "אנחנו בשלבי חשיבה, ניתוח המצב ואיתור הכלים לטיפול במידת הצורך", אמר אודי ניסן, הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, בראיון ל"גלובס", שיתפרסם מחר.

בשבוע שעבר אמר פרופ' שריג בדיון בכנסת כי "יש מעט מאוד מחקר בנושא ריכוזיות. יתרה מזו, המחקר הקיים הוא ישן והממצאים אינם מובהקים. לא רק אצלנו הנושא הזה הוא בחיתולים, גם באירופה. היעדר מסקנות חדות מחייב אותנו עוד יותר. ברור שכאשר תיבת פנדורה נפתחת הרבה יותר קשה לשלוט בדברים".

עוד אמר שריג, כי "יש מידה מסוימת של ריכוזיות במשק, אך מוכרחים לעסוק בדברים הללו בזהירות". לדבריו, צריכים לבדוק אם צריך לעשות ומה צריך לעשות. חייבים לחשוב מה תהיה התוצאה של הפעולה שאנו מתכוונים לעשות ולא לחשוב על התוצאות של הפעולות שלנו בדיעבד. אנו לא רוצים להגיע להחלטה אלא לבחון את הדברים ביסודיות.

"ביקשתי ממנהל מחלקת המחקר של אגף שוק ההון שיבדוק את ההצעות לפתרון בעולם. לצערי, לא מצאנו עד עכשיו מדינה אחת בעולם שמתכוונת לטפל באמצעים המוצעים כאן במדינת ישראל".

ח"כ קירשנבאום: "לחזק הרגולציה"

אף שכלל ההצעות הקיצוניות לטיפול בסוגיה יצאו ממשכן הכנסת, גם שם ישנם קולות מתונים יותר. "קריטי בעיניי שנושא הריכוזיות ימשיך ויישאר על סדר היום הציבורי. סעם זאת, הדיון הציבורי לוקח כיוון בעייתי. קיימת פוליטיקה רבה בעיסוק בנושא ולכן חשוב להישמע לקולות המקצועיים", אמרה ל"גלובס" ח"כ פאינה קירשנבאום.

"השוק לימד אותנו כי מהפכות גדולות מביאות תמיד לתוצאות שלא ניתן לצפות מראש, ולכן אני חסידה של חיזוק הרגולציה. אני מציעה להקים קולג' פיקוחי (פורום משותף לרגולטורים שונים-א.פ.) וחיזוק סמכויות הרגולטור, לרבות סמכויות חקירה והיכולת לדרוש מסמכים. כלים אלו ייבחנו לאורך זמן. רק אם רגולציה חזקה כזו תיכשל ניתן יהיה לשקול שימוש בכלים אלימים יותר כמו הפרדה", סיכמה קירשנבאום.